ותן חלקנו: לקלקל על מנת לתקן

וְכֵן בְּגָלוּת נְבוּכַדְנֶצַּר, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְנַהֲרֵי בָבֶל אָמְרוּ לָהֶם שׁוֹבֵיהֶם: "שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן", אָמְרוּ לָהֶם: "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר", אָמְרוּ לָהֶם שׁוֹבֵיהֶם: תָּשִׁירוּ בְחָזְקָה. מִיָּד חָתְכוּ הֵם בְּעַצְמָם אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם בְּשִׁנֵּיהֶם וְהִשְׁלִיכוּם לִפְנֵיהֶם וְאָמְרוּ: אֶצְבָּעוֹת שֶׁהָיוּ מְנַגְּנִין בָּהֶן בַּמִּקְדָּשׁ אֵיךְ נְנַגֵּן בָּהֶן בְּאֶרֶץ נֵכָר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁבַּע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם קְטַעְתֶּם אֶצְבְּעוֹת יְמִינְכֶם אַף אֲנִי מֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינִי מִפְּנֵי אוֹיֵב, וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת אֶלָּא אִם כֵּן אֶזְכֹּר אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי" (אוצר המדרשים, עשר גליות, עמוד 439)

בַּשָּׁעָה שֶׁהִגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר אֶת יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל וָהֵם הִגִּיעוּ לְנַהֲרוֹת בָּבֶל, אָמְרוּ הַשּׁוֹבִים לַלְוִיִּים שֶׁבְּתוֹכָם: "שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן", לְפִי שֶׁהַלְוִיִּים הָיוּ מְשׁוֹרְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּקוֹלָם וּבִכְלֵי זָמֶר.

אָמְרוּ לָהֶם הַלְוִיִּים: "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר?".

אָמְרוּ לָהֶם שׁוֹבֵיהֶם: "תָּשִׁירוּ בְחָזְקָה", נִסּוּ לְאַלְּצָם לָשִׁיר.

מִיָּד חָתְכוּ הַלְוִיִּים בְּשִׁנֵּיהֶם אֶת בְּהוֹנוֹת יַד יָמִין, הִשְׁלִיכוּם לִפְנֵי הָאוֹיְבִים וְאָמְרוּ לָהֶם: אֶצְבָּעוֹת אֵלּוּ שֶׁנִּגְּנוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אֵיךְ נְנַגֵּן בָּהֶן בְּאֶרֶץ נֵכָר?!

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁבַּע הקב"ה: אַתֶּם קְטַעְתֶּם אֶצְבְּעוֹת יַד יָמִין שֶׁלָּכֶם לְמַעַן כְּבוֹדִי, אַף אֲנִי כִּבְיָכוֹל אָחוּשׁ בְּצָרַתְכֶם וְאֶהְיֶה אִתְּכֶם בְּגָלוּת - אָסֵב לְאָחוֹר, כִבְיָכוֹל, אֶת יַד יְמִינִי וְלֹא אַעֲנִישׁ אֶת הַגּוֹיִים הַמְחַלְּלִים אֶת כְּבוֹדִי. רַק כַּאֲשֶׁר אֶזְכֹּר אֶתְכֶם וְאָשִׁיב אֶתְכֶם לִירוּשָׁלַיִם אֶפָּרַע מֵהֶם. עַד אָז, כִּבְיָכוֹל, אֶסְבֹּל יַחַד אִתְּכֶם בַּגָּלוּת. עַל כָּךְ נֶאֱמַר: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי" - כָּל עוֹד אֲנִי שׁוֹכֵחַ, כִּבְיָכוֹל, אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וְאֵינִי גּוֹאֵל, אֲנִי שׁוֹכֵחַ כִּבְיָכוֹל אֶת יָד יְמִינִי וְאֵינִי נִפְרָע מִן הַמְחַלְּלִים אֶת שֶׁמִּי.

* * *

לֹא הָיָה זֶה מְאֹרָע חַד פַּעֲמִי, הָיָה לָהֶם מִמִּי לִלְמֹד אֵיךְ לְהִתְנַהֵג וּלְקַבֵּל הַחְלָטוֹת הֲרוֹת גּוֹרָל בְּצָמְתֵי חַיִּים קְרִיטִיִּים.

לִפְנֵי כְאַרְבַּעַת אֲלָפִים שָׁנָה, אָמַר כָּל מִי שֶׁהִכִּיר אֶת הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל לָבָן וְשֶׁל רִבְקָה, שֶׁשְּׁנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רִבְקָה, עֵשָׂו וְיַעֲקֹב, מְיֻעָדִים לָשֵׂאת אֶת שְׁתֵּי בְנוֹתָיו שֶׁל לָבָן אֲחִי רִבְקָה, לֵאָה וְרָחֵל. הַגְּדוֹלָה לַגָּדוֹל - לֵאָה לְעֵשָׂו; וְהַקְּטַנָּה לַקָּטָן - רָחֵל לְיַעֲקֹב.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לְאָזְנֶיהָ שֶׁל לֵאָה הֵחֵלָּה לִבְכּוֹת! מִצַּעַר? לֹא! בְּכַוָּנָה! לֵאָה הֶחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּדֵי לִפְגֹּעַ בִּשְׁלֵמוּת גּוּפָהּ, לְעַמְעֵם אֶת זֹהַר הָעֵינַיִם, שֶׁהֵן עִקַּר הַחֵן וְהַיֹּפִי , כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִנָּשֵׂא לְעֵשָׂו וְלִהְיוֹת מֻשְׁחֶתֶת כְּמוֹתוֹ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה : "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת".

אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, נִלְקְחָה לְאַרְמְנוֹתָיו שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עִם נָשִׁים רַבּוֹת אֲחֵרוֹת, אֲשֶׁר כֻּלָּן צָהֲלוּ לָאֶפְשָׁרוּת שֶׁתִּזְכֶּינָה לִהְיוֹת הַמַּלְכָּה, וּבְמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים הִתְכּוֹנְנוּ בְּסִיּוּעַ בֵּית הַמְּלוּכָה לַמִּפְגָּשׁ עִם הַמֶּלֶךְ, כְּדֵי שֶׁתִּמְצֶאנָה חֵן בְּעֵינָיו. אַךְ אֶסְתֵּר בָּזָה לְכָל הֶהָדָר הַחִיצוֹנִי וְהַכָּבוֹד הַמְזֻיָּף, אֵין הִיא חֲפֵצָה לִהְיוֹת בְּמָקוֹם מֻשְׁחָת : "וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל, דֹּד מָרְדֳּכַי, אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת, לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, לֹא בִקְשָׁה דָּבָר", כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשָּׂא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ .

כָּךְ נָהֲגוּ אֲבוֹתֵינוּ הַלְוִיִּים גּוֹלֵי בָבֶל, אֲשֶׁר קָצְצוּ אֶת בֹּהֶן יַד יְמִינָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵאָלְצוּ לָשִׁיר אֶת שִׁירֵי הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי הַבַּבְלִיִּים.

כּוֹתֵב בְּרֶגֶשׁ רַבִּי חַיִּים זַיְצִ'יק זצ"ל : אַיֵּה סוֹפֵר שֶׁיּוּכַל לְהַגְדִּיר אֶת הַכֹּחַ הַטָּמִיר שֶׁנִּתְגַלָּה אָז בַּלְוִיִּים, שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָם לְהִשָּׁאֵר בַּעֲלֵי מוּם לְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם, כְּשֶׁהֵם מַפְסִידִים בְּכָךְ גַּם אֶת נַחֲלַת הַכָּבוֹד וְאֶת יִחוּס אֲבוֹתֵיהֶם! כְּדַאי לָהֶם לְקַלְקֵל לְעַצְמָם אֶת הַכֹּל וּבִלְבַד לִשְׁמֹר עַל הַתִּקּוּן הָעַצְמִי שֶׁלָּהֶם.

נַזִּיל דִּמְעָה, וְנִשְׁתַּדֵּל לָלֶכֶת בְּדַרְכָּם.

מתוך ספרון הלימוד היומי "ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן.