פרשת פנחס לילדים: שלף את כרטיס ההגרלה מהאשפה והתקשר לארגון

עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק (בַּמִּדְבָּר כ"ו, נ"ו)

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּרְאוּבֵן, שֶׁקִּבֵּל כַּרְטִיס הַגְרָלָה מֵאֵת אַחַד הַמּוֹסָדוֹת שֶׁתָּרַם עֲבוּרָם תְּרוּמָה הֲגוּנָה. בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, מִתְקַשֵּׁר אַחֲרַאי הַמּוֹסָד אֶל רְאוּבֵן וּמְבַשֵּׂר לוֹ בְּשִׂמְחָה: "מַזָּל טוֹב, זָכִיתָ בְּאוֹפַנַּיִם יְקָרוֹת... אַתָּה מֻזְמָן לְהַגִּיעַ אֵלֵינוּ וְלָקַחַת אֶת הַפְּרָס".

רְאוּבֵן בֵּרֵר אֶת הַכְּתֹבֶת, וּכְשֶׁשָּׁמַע שֶׁמְּדֻבָּר בְּעִיר מְרֻחֶקֶת מְאֹד, הוֹדָה לָאִישׁ וְנִתֵּק אֶת הַשִּׂיחָה. הוּא חָשַׁב בְּלִבּוֹ: 'אֵין זֶה שָׁוֶה לִי לְהַרְחִיק-לֶכֶת וּלְבַזְבֵּז כֶּסֶף וְשָׁעוֹת רַבּוֹת שֶׁל נְסִיעוֹת הָלוֹךְ וָשׁוֹב...', וּמִשֶּׁכָּךְ, נָטַל אֶת הַכַּרְטִיס וְהִשְׁלִיכוֹ לָאַשְׁפָּה!

שִׁמְעוֹן, אֶחָד מִבְּנֵי הַשְּׁכוּנָה, עָמַד בְּאוֹתָהּ הָעֵת לְצַד רְאוּבֵן, וְהֵבִין בְּדִיּוּק מַדּוּעַ זָרַק רְאוּבֵן אֶת הַכַּרְטִיס. הוּא הִמְתִּין אֵפוֹא שֶׁרְאוּבֵן יַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם, וּלְאַחַר מִכֵּן נָטַל אֶת הַכַּרְטִיס מִפַּח הָאַשְׁפָּה, וּמִהֵר לְהִתְקַשֵּׁר אֶל אוֹתוֹ מוֹסָד, כְּשֶׁהוּא מַצִּיג עַצְמוֹ כַּזּוֹכֶה בָּאוֹפַנַּיִם... (יְצֻיַּן שֶׁשִּׁמְעוֹן זֶה נֵחַן בְּלָשׁוֹן חַדָּה וּשְׁנוּנָה).

"תִּסְלְחוּ לִי מְאֹד" - פָּתַח בְּהִתְרַעֲמוּת - "אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לִנְהֹג כָּךְ בְּתוֹרְמֵי הָאִרְגּוּן, וְכִי זוֹ הַכָּרַת הַטּוֹב שֶׁלָּכֶם?! אִם כְּבָר מַעֲנִיקִים אַתֶּם פְּרָס, מַדּוּעַ מַטְרִיחִים אַתֶּם אֶת הַזּוֹכֶה לְהַרְחִיק לֶכֶת אֲלֵיכֶם?! מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁתּוֹאִילוּ בְּטוּבְכֶם לִשְׁלֹחַ אֵלַי אֶת הַפְּרָס, וְאָז יִשָּׁאֵר לִי 'תֵּאָבוֹן' לְהַמְשִׁיךְ וְלִתְרֹם בְּרֹחַב לֵב"!

הָאַחֲרַאי הִתְנַצֵּל וְאָמַר: "מָחָר יַגִּיעַ שָׁלִיחַ מְיֻחָד וְיִתֵּן לְךָ אֶת הַפְּרָס".

וְהִנֵּה, הָאוֹפַנַּיִם הִגִּיעוּ, וְכָעֵת מִתְעוֹרֵר וִכּוּחַ בֵּין שִׁמְעוֹן לִרְאוּבֵן - לְמִי הֵן שַׁיָּכוֹת?... שִׁמְעוֹן טָעַן: "מִכֵּיוָן שֶׁכְּבָר הִתְיָאַשְׁתָּ מֵהָאוֹפַנַּיִם לְגַמְרֵי, שֶׁהֲרֵי הִפְקַרְתָּ אֶת הַכַּרְטִיס וְזָרַקְתָּ אוֹתוֹ לַפַּח, וְהָאוֹפַנַּיִם הִגִּיעוּ לְכָאן אַךְ וְרַק מִכֹּחִי - מִמֵּילָא הֵן שַׁיָּכוֹת לִי!"

לְעֻמָּתוֹ טוֹעֵן רְאוּבֵן: "הַכַּרְטִיס לְמַעֲשֶׂה הָיָה שֶׁלִּי, וַאֲנִי הוּא זֶה שֶׁזָּכִיתִי בַּגּוֹרָל, וּמַה פִּתְאוֹם שֶׁאַתָּה תִּקַּח אֶת הַפְּרָס!"

עִם מִי הַצֶּדֶק?

תְּשׁוּבָה

אָמְנָם רְאוּבֵן הִפְקִיר אֶת הַכַּרְטִיס וְהִתְיָאֵשׁ מֵהַזְּכִיָּה, אוּלָם בָּרוּר שֶׁשִּׁמְעוֹן לֹא יִזְכֶּה בָּהּ, כִּי הַמּוֹסָד אֵינוֹ מוּכָן כְּלָל לִיתֵּן אֶת הַזְּכִיָּה לְאֶחָד שֶׁלֹּא תָּרַם לָהֶם וְלֹא הִשְׁתַּתֵּף בַּהַגְרָלָה. כָּל זְכִיָּתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן לֹא הָיְתָה אֶלָּא בַּ'נְיָר שֶׁל הַכַּרְטִיס', וְלֹא בְּגוּף הַזְּכִיָּה, שֶׁנִּתֶּנֶת רַק לַזּוֹכֶה הָאֲמִתִּי שֶׁהַפְּרָס עָלָה בְּגוֹרָלוֹ.

וְגַם אִם הִתְיָאֵשׁ רְאוּבֵן מֵהָאוֹפַנַּיִם, הֲרֵי זָכָה בָּהֶם שׁוּב כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְיָדוֹ, וּמִן הַסְּתָם שֶׁהָאִרְגּוּן מִתְרַצֶּה בְּכָךְ, כִּי מְעֻנְיָן הוּא לִשְׁמֹר עַל הַמּוֹנִיטִין שֶׁלּוֹ, וּלְהֵיטִיב עִם תּוֹרְמָיו כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לִתְמֹךְ בָּאִרְגוּן.

לְסִכּוּם: הָאוֹפַנַּיִם שַׁיָּכוֹת לִרְאוּבֵן.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין