"היי אבא, זה אני": 11 ימים לאחר שקבר את בנו, האב קיבל שיחת טלפון ממנו

פראנק קריגן בן השמונים מקליפורניה קיבל לאחרונה שיחת טלפון שזעזעה את אמות הספים שלו. "היי אבא, זה אני", אמר הקול שמעבר לקו, קול שפראנק זיהה מיד כבנו בן ה-57, אותו קבר 11 ימים קודם לכן. "קיבלתי הודעה ממשרד חוקר מקרי המוות במחוז אורנג', שאמר לי שבני נמצא מת ברחוב, וזוהה באמצעות טביעות אצבע. הנחתי שבמקום כזה לא קורות טעויות, והתחלתי להיערך להלוויה", סיפר. 

כשהגופה הגיעה, התקיים טקס הקבורה כרגיל - כשבני המשפחה בטוחים במיליוני אחוזים כי בנם הוא זה ששוכב בארון המתים. "כשהתקשרו ואמרו לנו שהאדם שנמצא מת בעמק פאונטיין הוא בני, מיד טלפנתי למשרד חוקר מקרי המוות ושאלתי אם עליי להגיע כדי לזהות את גופת בני. אישה אחת אמרה לי שזה מיותר ושהוא כבר זוהה על ידי טביעת אצבע", משחזר קריגן. "כשמישהו אומר לי שנלקחו טביעות אצבע והזיהוי ודאי - אני מאמין לו".

הלוויתו של פראנק ג'וניור נערכה ב-12 למאי. "אני זוכר שהסתכלתי עליו קצת ונגעתי בשערו. לא ידעתי איך הבן שלי אמור להיראות כשהוא מת".

ואז, אחרי 11 ימים, הגיעה שיחת הטלפון המפתיעה מידיד המשפחה, שהודיע לפראנק את הבשורות הטובות: "הבן שלך בחיים", צהל הידיד והעביר לבנו של קריגן את השפופרת. "היי אבא, זה אני", אמר בנו.

עורך דין ששכרה המשפחה כדי לבדוק מה באמת התחולל במשרד חוקר מקרי המוות, הופתע לגלות כי הפקידים לא באמת לקחו טביעת אצבעות כי אם הסתמכו על תמונה ישנה של רישיון נהיגה. 

על סמך הגילוי מתכוונת כעת המשפחה לתבוע את משרד חוקר מקרי המוות, בטענה כי רשלנות מצדם היא זו שהביאה לחוסר זיהוי נאות של הגופה ולגרימת צער למשפחה. "חיינו את הפחד הכי גרוע שלנו כשנודע לנו שפרנק מת על המדרכה. קברנו אותו, בכינו עליו. הצטערנו. מי יכול לנקות את הלב מהרגשות האלה, ולהחזיר לנו את החיים שחיינו לפני ההלוויה של אחי?", הזדעקה אחותו של פראנק ג'וניור, מיקלה. 

חקירה נגד המעורבים בדבר נפתחה ונמצאת בעיצומה.