3 שנים לחטיפת הנערים בגוש עציון: 19 מקרי חטיפה מסוכלים מדי שנה

פיגוע חטיפה הוא פיגוע אסטרטגי שיכול 19 פיגועי חטיפה סוכלו, לפי נתוני שב"כ. עבור ארגוני טרור, אזרח ישראלי, ויותר מכך: חייל, מהווים קלף מיקוח אדיר לשחרור אסירים.

זו הסיבה שבכירי חמאס מקדמים כל הזמן פיגועי חטיפה, וניתן אף לומר כי מושקע מאמץ אדיר להוציא פיגוע כזה דווקא בשטחים. על פי גורמי מודיעין, בכל אחת מהשנים 2015 ו- 2016 סוכלו בס"ד 19 פיגועי חטיפה. בשנת 2014, שבה נחטפו ונרצחו שלושת הצעירים הישראלים, סוכלו 34 כוונות דומות לביצוע פיגועי חטיפה. ברוב המקרים מדובר בתשתיות טרור שנערכות לביצוע פיגועים כאלו, ומקבלות הנחיות להיערך לכך.

עיון בכתב האישום שהוגש נגד חסאם קוואסמה, שעמד בראש התשתית שחטפה ורצחה את אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל הי"ד, מגלה מעט על הנעשה מאחורי הקלעים קודם ביצוע החטיפה. לפי קוואסמה, קוואסמה סיפר בחקירתו בשב"כ כי כבר בחודש אפריל של אותה שנה, שלושה חודשים טרם הפיגוע, החלו הוא וחבריו בהכנות. יומיים לפני החטיפה, חיפשו חברי החוליה מטרה נוחה לחטיפה, אך ללא הצלחה.

חבורת החוטפים נערכה עם שני כלי רכב, כאשר הראשון ישמש לביצוע החטיפה, ולאחריה יועברו החטופים לרכב השני, והראשון יישרף. החוטפים אף הכינו 2 מקומות מסתור בחברון, ותכננו את מועדי ההעברה ממקום למקום.

סכומי כסף עצומים הגיעו לשם החטיפה: חברי החוליה קיבלו 150,000 שקלים מרצועת עזה ב-5 פעימות. נוסף על כך, השיגו חברי החוליה 70,000 שקלים נוספים ורכשו שני רובים, שני אקדחים ותחמושת.

חקירתו של קוואסמה העלתה כי תכנית הפיגוע המקורית היתה שחרור מחבלים באמצעות משא ומתן, אך בפועל שלושת הנערים נרצחו מטווח קצר דקות ספורות לאחר חטיפתם. אחת ההערכות היא כי תושייתו של גיל-עד שער הי"ד והשיחה שערך למוקד 100 במשטרה, בה ניסה לדווח כי נחטף, הלחיצה את החוטפים שבחרו לא לקחת סיכון, ולרצוח את הנערים.

מלכודת המוות שהמתינה ברכב היונדאי השחור לשלושת הנערים הישראלים בקיץ ההוא, לימדה פעם נוספת עד כמה פיגוע חטיפה הוא דבר קל לביצוע לכאורה.