ותן חלקנו: על צורתו האמיתית של האדם

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה", וּכְתִיב: "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן" - לוֹמַר לָךְ: אַהֲרֹן יָלַד, וּמֹשֶׁה לִמֵּד, לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. (סנהדרין דף יט/ב​)

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה - מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ! שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ[1]: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן: הַבְּכוֹר נָדָב. וַאֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר"; מֵאַחַר שֶׁשְּׁמוֹת בְּנֵי מֹשֶׁה אֵינָם מוּבָאִים לְאַחַר מִכֵּן, מַדּוּעַ הֻזְכְּרוּ בְּנֵי אַהֲרֹן כְּ"תוֹלְדוֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה"?

לְלַמֶּדְךָ כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאַהֲרֹן הוּא אֲבִיהֶם, הֵם נִקְרְאוּ גַּם בָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה, כִּי הוּא לִמְּדָם תּוֹרָה.

בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין[2] אוֹמֵר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁגִּיְּרוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ וְשָׂרָה אִמֵּנוּ[3]: "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן".

* * *

מַדּוּעַ נֶחְשָׁב הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לַאֲחֵרִים כְּאִלּוּ יָלַד אוֹתָם וּכְאִלּוּ עָשָׂה אוֹתָם? וּבְכֵן, אוֹמֵר רַבִּי אַיְזִיק שֶׁר זצ"ל[4], לֹא רַק מִי שֶׁמְּלַמֵּד תּוֹרָה לְאַחֵר נֶחְשָׁב כְּמִי שֶׁעֲשָׂאוֹ, אֶלָּא גַם הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּעַצְמוֹ נֶחְשָׁב כְּמִי שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם חָדָשׁ! וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה נֶהְפָּךְ הָאָדָם לְאִישׁ אַחֵר, לְאָדָם שֶׁל תּוֹרָה, לְאָדָם שֶׁכָּל עַצְמוּתוֹ וְיֵשׁוּתוֹ הִיא תּוֹרָה.

כֹּחַ נִפְלָא מָסַר הקב"ה בְּיַד הָאָדָם לְשַׁנּוֹת אֶת מַהוּתוֹ וְלַהֲפֹךְ אֶת עַצְמוֹ לְאִישׁ אַחֵר מִכְּפִי שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם. עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ לְאִישׁ אַחֵר, שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ בְּרִיָּתוֹ, וְיִרְכֹּשׁ לְנַפְשׁוֹ, מִכֹּחַ לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֵׂכֶל טוֹב וּמַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה, חוּשִׁים תּוֹרָתִיִּים, תְּנוּעוֹת תּוֹרָתִיּוֹת וְהֶרְגֵּשִׁים תּוֹרָתִיִּים.

בְּסִפְרוֹ "בִּינָה לְעִתִּים"[5] כּוֹתֵב רַבִּי עֲזַרְיָה פִּיגוֹ[6] כִּי נָבִין הֵיטֵב אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל כַּאֲשֶׁר נֵדַע כִּי עִקַּר מַהוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהֵם נַפְשׁוֹ וְצוּרָתוֹ, הֵם מַתְּנַת ה' וְאֵין לְהוֹרָיו הַמּוֹלִידִים אוֹתוֹ חֵלֶק בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי הקב"ה הוּא הַנּוֹתֵן בָּאָדָם רוּחַ וּנְשָׁמָה, קְלַסְתֵּר פָּנִים, רְאִיָּה, שְׁמִיעָה, דִּבּוּר, אֶפְשָׁרוּת לְהַלֵּךְ, דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל.

אַחַר שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים זֹאת אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לוֹמַר לְשׁוֹן "עֲשִׂיָּה" עַל הוֹרֶה, כִּי עֲשִׂיָּה הִיא יְצִירַת דָּבָר מֻשְׁלָם וּמְתֻקָּן, וְכָךְ אָמַר הקב"ה[7]: "וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי" - רַק הקב"ה מַשְׁלִים אֶת הָאָדָם.

זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁכָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ יְלָדוֹ וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ, כִּי הִשְׁלִימוֹ לִהְיוֹת אִישׁ שָׁלֵם בְּחָכְמָה, דַּעַת וְיִרְאַת ה'.

וּבְכַמָּה מִלִּים: הָאָדָם אֵינוֹ גּוּשׁ בָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ לְפַטְּמוֹ, אֶלָּא רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ לְפַתְּחָם וּלְעַנְּגָם, וְעַל יְדֵי כָךְ גַּם מֻשְׁלֶמֶת צוּרָתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁל הָאָדָם.