ותן חלקנו: כשאומות העולם התקנאו בישראל

מַחֲשָׁבָה טוֹבָה, מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ". מַאי "וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ"? אָמַר רַב אַסִי: אֲפִלּוּ חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי, לֹא יִשְׁמַע ה'". וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "הִנְנִי מֵבִיא אֶל הָעָם הַזֶּה רָעָה פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם" - מַחֲשָׁבָה שֶׁעוֹשָׂה פְרִי, הקב"ה מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה; מַחֲשָׁבָה שֶׁאֵין בָּהּ פְּרִי, אֵין הקב"ה מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. (קידושין דף מ/א)

הַחוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה אַךְ לְבַסּוֹף נֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הקב"ה כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר[1]: "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ" - הַנָּבִיא מִתְיַחֵס לַתְּקוּפוֹת שֶׁבָּהֶן הָרְשָׁעִים מַלִּינִים עַל הקב"ה, וְהַצַּדִּיקִים דָּנִים בְּטַעֲנוֹת הָרְשָׁעִים וּמַסִּיקִים כִּי כָל דַּרְכֵי ה' יְשָׁרִים, וְהקב"ה מַקְשִׁיב לְדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים וְכוֹתְבָם לְפָנָיו לְזִכָּרוֹן, כְּדֵי לְהַעֲנִיק לָהֶם שָׂכָר[2]. מַה הִיא כַּוָּנַת הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת: "וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ"? אָמַר רַב אַסִי: גַּם הַחוֹשֵׁב לְקַיֵּם מִצְוָה, אַךְ דְּבַר-מָה עִכְּבוֹ מִבִּצּוּעָהּ, הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁקִּיְּמָהּ וִיקַבֵּל שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. לְעֻמַּת זֹאת, הַחוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה וְלֹא עֲשָׂאָהּ - אֵין הקב"ה מַחֲשִׁיבָהּ כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר[3]: "אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי, לֹא יִשְׁמַע ה'" - אִם רָאִיתִי מַחְשְׁבוֹת אָוֶן בְּלִבִּי, הקב"ה מִתְעַלֵּם מֵהֶן כְּאִלּוּ לֹא שְׁמָעָן[4].

עַל מִי, אֵפוֹא, נָסוֹב הַפָּסוּק[5]: "הִנֵּה אָנֹכִי מֵבִיא רָעָה אֶל הָעָם הַזֶּה פְּרִי מַחְשְׁבֹתָם"?

עַל מַחֲשָׁבָה רָעָה שֶׁלְּבַסּוֹף בֻּצְּעָה - בַּעַל הָעֲבֵרָה יֵעָנֵשׁ גַּם עַל הַמַּעֲשֶׂה וְגַם עַל הַמַּחֲשָׁבָה. אַךְ עַל מַחֲשָׁבָה שֶׁלֹּא בֻצְּעָה, אֵין נֶעֱנָשִׁים.

* * *

בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת[6] מְבָאֲרִים כִּי הַנְהָגַת "מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הקב"ה מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה", וּ"מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הקב"ה מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה", אֲמוּרָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד.

מַה פֵּשֶׁר 'אַפְלָיָה' זוֹ? אֲפִלּוּ נָבִיא הֶעֱמִיד הקב"ה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁרַק לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת לְקֶשֶׁר יָשִׁיר עִם הקב"ה, וּלְפִיכָךְ בִּתְקוּפַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֶעֱמִיד ה' לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶת בִּלְעָם הָרָשָׁע. אִם כֵּן, אֵפוֹא, מַה יֹּאמְרוּ הַגּוֹיִים עַל הַנְהָגָה זוֹ, שֶׁמַּחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת שֶׁלָּהֶם אֵינָן מִצְטָרְפוֹת לְמַעֲשֶׂה, לְעֻמַּת מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל?

הִסְבִּיר רַבִּי מֵאִיר שִׂמְחָה מִדְּוִינְסְק זצ"ל[7], שֶׁמֵּעֵת שֶׁמָּסַר יִצְחָק אָבִינוּ ע"ה אֶת נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ ה', הוּא הִטְבִּיעַ בְּנֶפֶשׁ כָּל בָּנָיו מַמְשִׁיכֵי דַרְכּוֹ אֶת הַכְּמִיהָה לְקַיֵּם אֶת רְצוֹן ה' מֵעֹמֶק הַלֵּב, וְלִמְסֹר נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ ה', יִתְבָּרֵךְ, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּאַלְפַּיִם הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, כַּיָּדוּעַ לַכֹּל. הַדָּבָר נִקְבַּע בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי, עַד שֶׁלִּפְעָמִים אָנוּ תְמֵהִים מַדּוּעַ נִכְלְלָה עֲקֵדַת יִצְחָק בַּעֲשֶׂרֶת הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסָּה הקב"ה אֶת אַבְרָהָם, וְכִי הַנִּסָּיוֹן כֹּה קָשֶׁה?!

לְפִיכָךְ, מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַמְבַצְבֶּצֶת בִּיהוּדִי נוֹבַעַת מֵעֹמֶק הַלֵּב, וְרַק מְנִיעִים חִיצוֹנִיִּים לִפְעָמִים אֵינָם מְאַפְשְׁרִים אֶת קִיּוּמָהּ. שׁוֹנָה הִיא מַחֲשָׁבָה רְעוּעָה שֶׁאֵינָהּ נוֹבַעַת מִפְּנִימִיּוּת לְאַחַר עֲבוֹדַת נֶפֶשׁ כַּבִּירָה וְשֵׁרוּשׁ הָרֹעַ, שֶׁאֵין מִתְיַחֲסִים אֵלֶיהָ בְּלֹא מַעֲשֶׂה.

אָכֵן, בַּשָּׁעָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, נִתְקַנְּאוּ בָהֶם אֻמּוֹת הָעוֹלָם, בַּמֶּה הֵם רְאוּיִם לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר מִן הָאֻמּוֹת.

אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבִיאוּ לִי סֵפֶר יֻחֲסִין שֶׁלָּכֶם[8].

מַה כַּוָּנַת הַדְּבָרִים? הֲרֵי הקב"ה חִזֵּר אַחַר כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְשָׁאַל אֻמָּה-אֻמָּה אִם הִיא חֲפֵצָה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְכָל אֻמָּה סֵרְבָה מִנִּמּוּקֶיהָ שֶׁלָּהּ[9]! זֹאת, וָעוֹד: הַאִם סֵפֶר הַיֻּחֲסִין שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵינוֹ יָדוּעַ? וּתְמִיהָה נוֹסֶפֶת: מֵאֵימָתַי תְּלוּיָה קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּיִחוּס?!

בְּרַם, כַּוָּנַת הַדְּבָרִים הִיא שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם טָעֲנוּ שֶׁאָמְנָם חִזֵּר אַחֲרֵיהֶן הקב"ה וְשָׁאַל מִי רוֹצֶה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, אַךְ לְאַחַר שֶׁסֵּרְבוּ לֹא כָפָה עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית; וְאִלּוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הִרְפָּה ה', וְכָפָה עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית[10] כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְסָרֵב! עַל כָּךְ שָׁאֲלוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מַדּוּעַ הֻפְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?

עַל כָּךְ הֵשִׁיב לָהֶם הקב"ה: הַמִּשְׁפָּחָה הַזּוֹ הָעוֹמֶדֶת לְמַרְגְּלוֹת הַר סִינַי, הֻכְשְׁרָה מִדּוֹרוֹת לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, אֲבוֹתֵיהֶם נָטְעוּ לָהֶם כֹּחוֹת וְהֶעֱמִיקוּ בָהֶם שָׁרָשִׁים שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כְּפִיַּת הָהָר לֹא נוֹעֲדָה אֶלָּא לְהָסִיר מַעֲטֶפֶת חִיצוֹנִית דַּקִּיקָה וּשְׁבִירָה[11].