פרשת בהר לילדים: שקיו של שומר השבת

אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ (וַיִּקְרָא כ"ו, ב')

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּשְׁנֵי קַבְּלָנִים - רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, שֶׁבָּנוּ בָּתִּים זֶה בְּסָמוּךְ לָזֶה.

בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֶחָד, כִּכְלוֹת עֲבוֹדָתָם, הִשְׁאִירוּ אֶת שַׂקֵּי הַמֶּלֶט בַּאֲתַר הַבְּנִיָּה הַפָּתוּחַ, מֵאַחַר וְסָבְרוּ שֶׁבְּשַׁבָּת יִשְׂרֹר מֶזֶג אֲוִיר קֵיצִי.

וְהִנֵּה, לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר הֵחֵל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם זִלְעָפוֹת...

פָּנָה שִׁמְעוֹן, שֶׁהָיָה מְחַלֵּל שַׁבָּת, אֶל חֲבֵרוֹ רְאוּבֵן: "הָבָה וְנִסַּע לַאֲתַר הַבְּנִיָּה וְנַצִּיל אֶת שַׂקֵּי הַמֶּלֶט - נַכְנִיסֵם תַּחַת מַחֲסֶה כְּדֵי לְהַצִּילָם מֵהַגֶּשֶׁם! אִם חוֹשֵׁשׁ אַתָּה מֵחִלּוּל הַשַּׁבָּת - תּוּכַל לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ, רַק תֵּשֵׁב בָּרֶכֶב..."

רְאוּבֵן שֶׁהִנּוֹ יְהוּדִי יְרֵא ה' הִכְרִיז: "חָלִילָה לִי מִלִּפְגֹּעַ בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת! אֲנִי שָׂם מִבְטַחִי בַּה' יִתְבָּרַךְ, וְאֵינִי חוֹשֵׁשׁ מֵהֶפְסֵד! וַאֲנִי אַף דּוֹרֵשׁ שֶׁלֹּא יַצִּילוּ כְּלָל אֶת הַשַּׂקִּים שֶׁלִּי! אִם הַמֶּלֶט יֻפְסַד - מְקַבֵּל אֲנִי עָלַי דִּין שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה!..."

שִׁמְעוֹן הוֹרָה לִבְנוֹ שֶׁיִּסַּע בִּמְהִירוּת לַמָּקוֹם, יַעֲמִיס אֶת שַׂקֵּי הַמֶּלֶט הַשַּׁיָּכִים לוֹ, וְיַכְנִיסֵם מִתַּחַת לְגַג בֵּיתוֹ.

הַבֵּן נָסַע לַאֲתַר הַבְּנִיָּה, רח"ל, וּבִצַּע אֶת פְּקֻדַּת אָבִיו.

וַיְהִי בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר, הִגִּיעוּ שְׁנֵי הַקַּבְּלָנִים אֶל מְקוֹם עֲבוֹדָתָם, וְכָאן הֻפְתְּעוּ לְגַלּוֹת, כִּי הַשַּׂקִּים שֶׁנִּצְּלוּ הֵם שַׂקָּיו שֶׁל... רְאוּבֵן!

מַה הִתְבָּרֵר? - בְּנוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן טָעָה, וּבִמְקוֹם לְהַכְנִיס אֶת שַׂקֵּי אָבִיו מִתַּחַת מַחֲסֶה, הִכְנִיס אֶת שַׂקָּיו שֶׁל רְאוּבֵן שׁוֹמֵר הַשַּׁבָּת...

הַבֵּן עַצְמוֹ רָאָה בָּזֶה אֶצְבַּע אֱלֹקִים, הוּא נוֹכַח לְהָבִין עַד הֵיכָן מַגִּיעָה קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

כָּעֵת בָּא רְאוּבֵן וּמְבַקֵּשׁ לִשְׁאֹל: הַאִם מֻתָּר לִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמֶּלֶט שֶׁנִּצַּל מֵחֲמַת חִלּוּל הַשַּׁבָּת?

תְּשׁוּבָה

כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מֵעֲבֵרַת שַׁבָּת הַחֲמוּרָה, קָנְסוּ חֲכָמִים אֶת מְחַלְּלֵי הַשַּׁבָּת, עַל יְדֵי שֶׁאָסְרוּ אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בַּתּוֹצֶרֶת שֶׁהוּפְקָה מִמְּלָאכוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּשַׁבָּת. תּוֹצֶרֶת זוֹ נִקְרֵאת "מַעֲשֵׂה שַׁבָּת".

אוּלָם, בִּשְׁאֵלָתֵנוּ, מֻתָּר לִרְאוּבֵן הַצַּדִּיק לֵהָנוֹת מֵהַמֶּלֶט, וְאֵין כָּאן קְנָס מִצַּד "מַעֲשֵׂה שַׁבָּת", וְזֹאת מֵחֲמַת ג' סִבּוֹת: א) הֱיוֹת וְ'אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ', וְאֵין יְכוֹלִים לִקְנֹס אָדָם מֵחֲמַת מַעֲשֵׂה עַוְלָה שֶׁל חֲבֵרוֹ. (רְאֵה פִּסְקֵי תְּשׁוּבוֹת שי"ח-ה').

ב) מְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סי' שי"ח ס"א) שֶׁהַמְחַלֵּל שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכָה בְּמֵזִיד - מֻתָּר לַאֲחֵרִים לֵהָנוֹת מִמְּלַאכְתּוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְגַם כָּאן הַהֲנָאָה מֵהַמֶּלֶט הִיא רַק לְאַחַר הַשַּׁבָּת.

ג) בְּגוּף הַמֶּלֶט לֹא נֶעֶשְׂתָה שׁוּם עֲבֵרָה, כִּי אִם הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וְטִלְטוּל מֻקְצֶה, וְיֵשׁ הַסּוֹבְרִים שֶׁאֵין בָּזֶה קְנָס מִשּׁוּם 'מַעֲשֵׂה שַׁבָּת' (רְאה פסק"ת שָׁם הֶעָרָה 117).

לְסִכּוּם: מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמֶּלֶט שֶׁנִּצַּל.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין