בחזרה מציון רבי מאיר בעל הנס, הגיע הרגע ששינה את חיי

כל השנים היתי מתפללת בציון רבי מאיר בעל הנס. כשקראתי תהילים, הבנתי שאני לצידו של תנא קדוש.
אבל אחרי המקרה הזה, הבנתי שלא היה לי מושג באמת עד כמה הוא ענק, ואין לי מילה שיכולה לתאר אותו ואת הקדושה שלו.

נסעתי לרבי מאיר לפני כמה שנים. רציתי מאד לעסוק בהוראה מתקנת. יש לי הכישורים לכך, והתפללתי וביקשתי שתהיה לי תלמידה או תלמיד שאעזור להם לקרוא.

לפני הנסיעה חילקתי דפי פרסום, שעדכנו שאני מורה מתקנת ושאפשר לפנות אלי בפלאפון.

הייתי בדרכי חזרה הביתה מרבי מאיר, באוטובוס.
עדיין לא הגעתי לבית, והטלפון צלצל. תלמידה, בת 21.
הרגשתי באותו רגע שרבי מאיר מתקשר אלי ואומר לי: אני שומע אותך.
מעולם לא תיארתי לעצמי שזה יקרה לי, לא תיארתי לעצמי שארגיש את העוצמה שלו בצורה כזו.

מאותו יום זכיתי להבין שתפילה נשמעת. זכיתי להבין שהוא בן אדם ענק. מלאך, לא אדם.

מאז, בכל פעם שאני אצלו – אני מרגישה הבת שלו. מרגישה יותר קרבה אליו. מרגישה כאילו הוא חי, כאילו הוא פה, אבל בצורה ממשית. אני יכולה לפנות אליו, כמו פנייה של בת לאמא.

לא חלמתי שאהיה כל כך קרובה אליו.

זכיתי.
תודה לך, רבי מאיר.
הזכות הזאת נתנה לי את הרגש בכל קברי הצדיקים האחרים שאני נמצאת בהם.
תודה לך, רבי מאיר.

גם אתם אוצרים רגע ששינה את חייכם? שתפו איתנו, ואולי הטור שתכתבו יפורסם באתר הידברות. אנא שלחו באורך 400 עד 1,000 מילה למייל  debi@htv.co.il