פרשת כי תשא לילדים: הפסקת הקריאה בתורה

וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר (שְׁמוֹת ל"ב, י"ט)

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: בְּבֵית כְּנֶסֶת מְסֻיָּם דִּבְּרוּ הַמִּתְפַּלְּלִים לְלֹא הַפְסָקָה בְּמַהֲלַךְ הַתְּפִלָּה וּקְרִיאַת הַתּוֹרָה. רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת מָחָה בַּמִּתְפַּלְּלִים פְּעָמִים רַבּוֹת, אַךְ הֵם הִמְשִׁיכוּ לְפַטְפֵּט. הָרַב נִסָּה לְדַבֵּר עַל לִבָּם וּלְהַסְבִּיר בִּפְנֵיהֶם אֶת גֹּדֶל הָאִסּוּר, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל, הַמִּתְפַּלְּלִים הִמְשִׁיכוּ בְּשֶׁלָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַפְסִיקָם.

וַיְהִי בְּשַׁבָּת אַחַת, הוֹצִיאוּ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְהֵחֵל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בִּקְרִיאַת הַפָּרָשָׁה, בְּעוֹד הַמִּתְפַּלְּלִים, כְּהֶרְגֵּלָם, עָסְקוּ בְּדִבּוּרִים.

חֲמָתוֹ שֶׁל הַמָּרָא דְּאַתְרָא בָּעֲרָה בּוֹ, וְהוּא הֶחְלִיט לָקוּם וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה.

עָלָה הָרַב לַבִּימָה, נִגַּשׁ לִשְׁלִיחַ הַצִּבּוּר וְצִוָּה לְהַפְסִיק מִיָּד אֶת קְרִיאַת הַתּוֹרָה! לְעֵינֵיהֶם הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁל הַצִּבּוּר, גָּלַל הָרַב אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וְהֶחֱזִירוֹ לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ!!!

לְאַחַר מִכֵּן פָּקַד עַל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לְהַתְחִיל בִּתְפִלַּת מוּסָף...

הַמִּתְפַּלְּלִים רָאוּ וַיָּפָג לִבָּם. הֵם הֵבִינוּ אֶת חֻמְרַת מַעֲשֵׂיהֶם, וּמֵאָז שָׂרַר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁקֶט מֻחְלָט! אֵין פּוֹצֶה פֶּה וּמְצַפְצֵף בְּעֵת הַתְּפִלָּה וּקְרִיאַת הַתּוֹרָה.

אוּלָם, לִבּוֹ שֶׁל הָרַב נְקָפוֹ עַל אֲשֶׁר עָשָׂה. 'יִתָּכֵן שֶׁגָּרַמְתִּי, חָלִילָה, לְבִזּוּי הַסֵּפֶר תּוֹרָה, וְאַף בִּטַּלְתִּי מִצִּבּוּר שָׁלֵם אֶת מִצְוַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה', חָשַׁב הָרַב בְּלִבּוֹ.

בָּא הָרַב וְשָׁאַל, הַאִם נָהַג כַּדִּין אוֹ שֶׁמָּא הָיָה אָסוּר לוֹ לִנְהֹג כֵּן?

תְּשׁוּבָה

הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א הִצִּיעַ אֶת הַשְּׁאֵלָה לִפְנֵי חָמִיו, מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שָׁלוֹם אֶלְיָשִׁיב זַצַ"ל, וְהֵשִׁיב מָרָן, שֶׁהַפְסָקַת הַקְּרִיאָה בִּגְלָל פִּטְפּוּטֵי הַמִּתְפַּלְּלִים מֻצְדֶּקֶת, וְהִיא פָּרָשַׁת שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (שְׁמוֹת ל"ב, י"ט): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת, וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר"; נִתָּן לִלְמֹד מִכָּאן אַף לְגַבֵּי שְׁאֵלָתֵנוּ, שֶׁפְּעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה - זֶהוּ יְסוֹדָהּ וְקִיּוּמָהּ (כַּמְבֹאָר בִּמְנָחוֹת צ"ט:).

וְזֶהוּ כְּבוֹדָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה לְהַחֲזִירָהּ לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַצִּבּוּר מִזִּלְזוּל בָּהּ. וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּקָּהָל יֵלְכוּ לְבֵית כְּנֶסֶת אַחֵר לִשְׁמֹעַ קְרִיאַת הַתּוֹרָה.

וְהַנָּכוֹן הוּא, שֶׁבַּשַּׁבָּת הַבָּאָה יוֹרֶה הָרַב לִקְרֹא גַּם אֶת הַקְּרִיאָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁבִּטְּלוּהָ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּקְרְאוּ תְּחִלָּה אֶת הַפָּרָשָׁה שֶׁל הַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר (מִתְּחִלָּתָהּ), וּלְאַחַר מִכֵּן אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין