לקיים מצוות חסד גם בזמן נהיגה ברכב

חסד, חסד, ורק חסד.

הדרגה האמיתית של האדם בעבודת השם בכלל, ובמידת החסד בפרט, נמדדת לא רק בתוך ארבע אמותיו של בית המדרש. גם כאשר הוא נוהג ברכב, למשל, ומבחין באחד ממכריו המנופף בידו לאות שגם הוא בדרכו הביתה ומבקש שיעצור לו, הרי זו היא עבודת השם שלימה של חסד עם הבריות.

יש לעורר על המצות החשובות הללו שאדם דש בעקביו, שלמרות שכל כך קל לבצע אותן, כל כך קל להגיע אליהן, רוב בני האדם לא מייחסים להן את הרצינות הראויה, וחבל.

אתה נוהג ברכבך הממוזג ביום שרב לוהט, ומביט מבעד לחלונות הכהים באנשים המיוזעים עמוסי-הסלים המהלכים ברחוב, ומסמנים לך לעצור - וממשיך בדרכך כאילו לא אירע דבר?! היתכן?! בתוך הרכב כל כך קר ונעים, טיפת זיעה אינה נוטפת ממצחך, ואינך חושב על האנשים שבחוץ?!

ולפעמים תיתקל במשפחה שלימה, אבא ואמא וילדיהם הקטנים, המשרכים דרכם לביתם. אחד הילדים בוכה, גם השני כבר התעייף ואינו מחזיק את עצמו, השלישי רץ לכביש, והרביעי רעב; וההורים?!...

– איזו גמילות חסד של ממש יש בידך, הנהג, לעשות עם משפחה שכזו! הלא זו היא הזדמנות-פז שאסור להחמיצה בשום אופן שבעולם! ויהי מה!

ושמעתי מחכמי הדור, שקיומה של מצוות הכנסת אורחים בתקופתנו יכולה לבוא לידי ביטוי מרכזי גם בהכנסת אורחים אל תוך הרכב. בל נדוש את המצוה הזו בגלגלינו.

מתוך סדרת הספרים "עלינו לשבח", מאת הרב יצחק זילברשטיין