פרשת יתרו לילדים: מי ישלם עבור ההזמנה?

וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן (שְׁמוֹת י"ט, י"ח)

מַעֲשֶׂה בִּרְאוּבֵן שֶׁהָלַךְ לְתֻמּוֹ בָּרְחוֹב, ולְפֶתַע הִבְחִין בְּעָשָׁן רַב שֶׁיּוֹצֵא מִמִּרְפֶּסֶת דִּירָה בְּקוֹמָה גְּבוֹהָה. הֶעָשָׁן שֶׁהִתַּמֵּר מֵהַמִּרְפֶּסֶת הָלַךְ וְגָבַר, וּפִתְאוֹם מַבְחִין רְאוּבֵן בִּדְמוּת שֶׁמְנוֹפֶפֶת בְּיָדָהּ, בְּתוֹךְ עֲנַן הֶעָשָׁן, לְאוֹת עֶזְרָה וְהַצָּלָה...

רְאוּבֵן מִהֵר לְהַזְעִיק אֶת מְכַבֵּי הָאֵשׁ, וְהַכַּבָּאִים הִגִּיעוּ לַזִּירָה תּוֹךְ כַּמָּה רְגָעִים. אֶלָּא, שֶׁגִּלּוּ שֶׁלֹּא פָּרְצָה כָּאן שׁוּם שְׂרֵפָה... מַה הִתְבָּרֵר? - הָאִישׁ בַּקּוֹמָה הַגְּבוֹהָה, פָּשׁוּט צָלָה בָּשָׂר עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת, וְהַנִּפְנוּף בַּיָּדַיִם, נַעֲשָׂה עַל מְנָת לְלַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ...

עַכְשָׁיו דּוֹרְשִׁים מְכַבֵּי הָאֵשׁ אֶת הַתַּשְׁלוּם עֲבוּר הַזְמָנָתָם, וְהִתְעוֹרֵר וִכּוּחַ בֵּין רְאוּבֵן לְבֵין בַּעַל הַבַּיִת - מִי יְשַׁלֵּם עֲבוּר הַהַזְמָנָה?

בַּעַל הַבַּיִת טוֹעֵן: "מַדּוּעַ מִהַרְתָּ כָּל כָּךְ לְהַזְעִיק אֶת מְכַבֵּי הָאֵשׁ, אִלּוּ הָיִיתָ נוֹהֵג בְּאִפּוּק, הָיִיתָ מְגַלֶּה תּוֹךְ כַּמָּה רְגָעִים שֶׁאֵין כָּאן כְּלָל שְׂרֵפָה!". רְאוּבֵן טוֹעֵן לְעֻמָּתוֹ: "מְכַבֵּי הָאֵשׁ הֻזְמְנוּ לְשֵׁם הַצָּלָתְךָ, כִּי הֶעָשָׁן הָרַב גָּרַם לִי לְבֶהָלָה גְּדוֹלָה, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁאִם אַמְתִּין וְלֹא אַזְמִין אֶת הַכַּבָּאִים לְאַלְתַּר, יִהְיֶה זֶה מְאֻחָר מִדַּי...".

עִם מִי הַדִּין?

תְּשׁוּבָה

נִשְׁאַל הָרֹא"שׁ (שׁוּ"ת, פ"ה-ב'), לְגַבֵּי אֲנָשִׁים שֶׁהוֹצִיאוּ כְּסָפִים עֲבוּר צָרְכֵי רְפוּאָתוֹ שֶׁל חוֹלֶה שֶׁהָיָה נָתוּן בְּסַכָּנָה, שֶׁלֹּא עַל פִּי צִוּוּי הַחוֹלֶה (כִּי הוּא לֹא הָיָה בְּדֵעָה צְלוּלָה), וּלְבַסּוֹף מֵת הַחוֹלֶה - הַאִם יְכוֹלִים לִגְבּוֹת אֶת מַה שֶּׁהוֹצִיאוּ מִכַּסְפֵּי הַיְרֻשָּׁה?

וְהֵשִׁיב: רַשָּׁאִים הֵם לְקַבֵּל בַּחֲזָרָה אֶת הַכְּסָפִים שֶׁהוֹצִיאוּ, וְאֵין הַיְתוֹמִים יְכוֹלִים לִטְעֹן שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִים לְהוֹצִיא הוֹצָאוֹת לִרְפוּאַת אֲבִיהֶם, כִּי מִנְהָג יָדוּעַ הוּא, שֶׁכְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל לְמִשְׁכָּב, וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְסַיֵּעַ עַצְמוֹ, שֶׁכָּל אָדָם מִשְׁתַּדֵּל לְהַמְצִיא לוֹ רְפוּאָה, אַף בְּלֹא צִוּוּיוֹ, שֶׁהֲרֵי מְדֻבָּר בְּמַצָּב שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, שֶׁכָּל הַזָּרִיז בּוֹ הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְלָכֵן, כָּל אֶחָד שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְהַמְצִיא רְפוּאָה וְהַצָּלָה לַחוֹלֶה, לֹא יַפְסִיד, אֶלָּא יְקַבֵּל אֶת הוֹצָאוֹתָיו מִמָּמוֹן הַחוֹלֶה. עַד כָּאן דִּבְרֵי הָרֹא"שׁ.

לְאוֹר זֹאת, אִם הַמְדֻבָּר בִּשְׁאֵלָתֵנוּ הָיָה, שֶׁהֶעָשָׁן הָרַב הָיָה נִרְאֶה לִבְנֵי אָדָם כְּמַצָּב שֶׁל סַכָּנַת שְׂרֵפָה, מִסְתַּבֵּר לִפְטֹר אֶת רְאוּבֵן הַמַּזְמִין, וּבַעַל הַבַּיִת יְשַׁלֵּם, כְּפִי שֶׁמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי הָרֹא"שׁ, שֶׁהַחוֹלֶה יְשַׁלֵּם עֲבוּר הַהוֹצָאוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ לְמַעֲנוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ עֲבוּרוֹ.

וְנִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ לֶאֱמֹד אֶת הַמַּצָּב עַל פִּי חַוַּת דַּעְתָּם שֶׁל אַנְשֵׁי מְכַבֵּי הָאֵשׁ, שֶׁיַּעֲרִיכוּ אִם לְאוֹר הַמַּצָּב הָיָה נִרְאֶה שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְמִינָם.

לְסִכּוּם: הַדָּבָר תָּלוּי בַּמַּצָּב שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת הַזְמָנַת מְכַבֵּי הָאֵשׁ - אִם הָיָה נִרְאֶה חֲשַׁשׁ סַכָּנָה, בַּעַל הַבַּיִת יְשַׁלֵּם, וְאִם לֹא, רְאוּבֵן הַמַּזְמִין יְשַׁלֵּם.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין