פרשת בא לילדים: חידת רבנו החיד"א

וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים (שְׁמוֹת י"ב, י"א)

מְסֻפָּר עַל רַבֵּנוּ הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים יוֹסֵף דָּוִד אֲזוּלַאי, הַיָּדוּעַ בְּכִנּוּיוֹ "הַחִידָ"א", שֶׁבְּאֶחָד מִמַּסְעוֹתָיו לְאִיטַלְיָה, הִפְלִיג בָּאֳנִיָּתוֹ סוֹחֵר יְהוּדִי שֶׁהוֹבִיל עִמּוֹ מְלַאי גָּדוֹל שֶׁל גְּבִינָה לֹא כְּשֵׁרָה.

הַסּוֹחֵר הִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיג מֵרַבֵּנוּ הַחִידָ"א "הֶכְשֵׁר" לִסְחוֹרָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּקַל עָלָיו לִמְכֹּר אוֹתָהּ בִּקְהִלּוֹת עָרֵי אִיטַלְיָה. אוּלָם הַחִידָ"א יָדַע שֶׁאֵין הַגְּבִינָה כְּשֵׁרָה, וְדָחָה בְּתֹקֶף הַצָּעוֹת מְפַתּוֹת שׁוֹנוֹת מִצַּד הַסּוֹחֵר.

כֵּיוָן שֶׁכָּךְ הֶחְלִיט הָאִישׁ לִכְפּוֹת עַל הַחִידָ"א הוֹצָאַת הֶכְשֵׁר בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ. הוּא שָׂכַר כַּמָּה מִמַּלָּחֵי הָאֳנִיָּה, וְאֵלּוּ הִתְנַפְּלוּ עַל הַחִידָ"א בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, וְאִיְּמוּ לְהַשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ הַיָּם, אִם לֹא יִתֵּן לַסּוֹחֵר אֶת מְבֻקָּשׁוֹ.

בְּלֵית בְּרֵרָה נֵאוֹת הַחִידָ"א לְהוֹצִיא כְּתַב "הֶכְשֵׁר" לִסְחוֹרָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הָרָשָׁע, וְכָתַב לֵאמֹר: הַגְּבִינָה שֶׁל פְּלוֹנִי כְּשֵׁרָה לִמְהַדְּרִין, יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ וְכוּ', וּבַסִּיּוּם הוֹסִיף: הַכּוֹתֵב וְחוֹתֵם בְּיוֹם ג' לְסֵדֶר "וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים" וְגוֹ', בְּסֵפֶר שְׁמוֹ"ת, שְׁנַת תקי"ג.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַסּוֹחֵר לְאִיטַלְיָה, פִּרְסֵם בָּרַבִּים שֶׁבְּיָדוֹ גְּבִינָה מֵאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ הַכְּשֵׁרָה לִמְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין, בְּהֶכְשֵׁר הַגָּאוֹן הַמְפֻרְסָם בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל הֶחָכָם חִידָ"א!

כַּנָּהוּג בְּיִשְׂרָאֵל, הֻזְמַן הַסּוֹחֵר לְהַצִּיג אֶת הַהֶכְשֵׁר שֶׁבְּיָדוֹ בִּפְנֵי רַב הַמָּקוֹם. הָרַב קָרָא בְּעִיּוּן אֶת נֹסַח הַ"הֶכְשֵׁר" שֶׁהֻגַּשׁ לוֹ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַמִּשְׁפָּט הַמְסַיֵּם, תָּמַהּ, עַל שׁוּם מַה הוֹסִיף הַחִידָ"א אֶת הַמִּלִּים "בְּסֵפֶר שְׁמוֹ"ת" לְאַחַר הַזְכָּרַת הַכָּתוּב: "וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים", הֲרֵי כָּל אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁפָּסוּק זֶה נִמְצָא בְּפָרָשַׁת 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם', בִּשְׁמוֹת פֶּרֶק י"ב?!

הִרְהֵר הָרַב שָׁעָה אֲרֻכָּה, עַד שֶׁנִּתְחַוֵּר לוֹ, כִּי בַּמִּלָּה "שְׁמוֹ"ת", הִתְכַּוֵּן הַחִידָ"א לְרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת: "שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם"... עִיֵּן הָרַב בְּתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס עַל אוֹתוֹ פָּסוּק וּמָצָא שָׁם: "מָתְנֵיכֶם חֲגוּרִים - חַרְצֵיכוֹן יְהוֹן אֲסִירִין. עָמַד וּפֵרֵשׁ לְעַצְמוֹ אֶת דִּבְרֵי הַתַּרְגּוּם: חֲרִיצֵי הַגְּבִינָה יִהְיוּ אֲסוּרִים... (וּכְדִכְתִיב בשמו"א י"ז, י"ח "חֲרִצֵי הֶחָלָב", וּבַתַּרְגּוּם: "גּוּבְנִין דַּחֲלָבָא").

מִיָּד צִוָּה הָרַב לֶאֱסֹר אֶת הַסּוֹחֵר בְּבֵית הַמַּאֲסָר שֶׁבִּרְשׁוּת הַקְּהִלָּה, וּלְאַחַר חֲקִירָה, הוֹדָה הַסּוֹחֵר שֶׁהוֹצִיא אֶת הַהֶכְשֵׁר מִידֵי הַחִידָ"א בְּדַרְכֵי כְּפִיָּה וְאַלִּימוּת.

הָרַב, שֶׁהָיָה מָלֵא הִתְפַּעֲלוּת מֵחָכְמָתוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ הַחִידָ"א, קָם מִמְּקוֹמוֹ, וְקָרָא בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו"!

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין