פרשת וארא לילדים: הלוכד שהציג את הנחש שלא לכד

יְהִי לְתַנִּין (שְׁמוֹת ז', ט'), נָחָשׁ (רַשִׁ"י).

בְּאַחַת הַשְּׁכוּנוֹת שִׁחֲקוּ יְלָדִים בַּחֲצַר הַבִּנְיָן, וּלְפֶתַע נִשְׁמְעוּ מִפִּיהֶם קוֹלוֹת זְעָקָה... הֵם רָצוּ וְצָרְחוּ: "נָחָשׁ אַרְסִי! נָחָשׁ אַרְסִי!". לְהוֹרֵיהֶם סִפְּרוּ שֶׁרָאוּ בֵּין הַשִּׂיחִים נָחָשׁ מְנֻמָּר בַּחֲבַרְבּוּרוֹת... אֲלֵיהֶם הִצְטָרְפָה אַחַת הַשְּׁכֵנוֹת הַמְבֻגָּרוֹת, שֶׁגַּם הִיא סִפְּרָה שֶׁרָאֲתָה נָחָשׁ אֵימְתָנִי זוֹחֵל בַּגִּנָּה.

הַדַּיָּרִים מִהֲרוּ לְהַזְעִיק לוֹכֵד נְחָשִׁים מִקְצוֹעִי. וְהַלָּה הִגִּיעַ תּוֹךְ רְגָעִים סְפוּרִים לַזִּירָה, וְהֵחֵל לַעֲבֹד בַּשֶּׁטַח בְּנִסָּיוֹן לִלְכֹּד אֶת הַנָּחָשׁ. הִבְעִיר כַּמָּה מְדוּרוֹת מִסָּבִיב, פִּזֵּר אֲבָקוֹת שׁוֹנוֹת, וְהִמְתִּין שָׁעָה וְעוֹד שָׁעָה, אַךְ הַנָּחָשׁ עֲדַיִן לֹא יָצָא מִמְּקוֹם מַחֲבוֹאוֹ.

הַדַּיָּרִים מִתְבּוֹנְנִים בַּנַּעֲשֶׂה מִמִּרְפְּסוֹת בָּתֵּיהֶם, מִתּוֹךְ חֲרָדָה וְלַחַץ, וּמְיַחֲלִים לָרֶגַע שֶׁבּוֹ יִתְבַּשְּׂרוּ עַל לְכִידַת הַנָּחָשׁ, וְהִנֵּה הַבְּשׂוֹרָה הִגִּיעָה! הַלּוֹכֵד הוֹדִיעַ לְדַיָּרֵי הַשְּׁכוּנָה שֶׁמְּשִׂימָתוֹ עָלְתָה בְּיָדוֹ, וְאַף הֶרְאָה לָהֶם אֶת הַנָּחָשׁ הַתָּפוּס בְּתוֹךְ הַשַּׂק שֶׁבְּיָדָיו. הָאֲנָשִׁים נִרְגְּעוּ, הוֹדוּ נִרְגָּשׁוֹת לַלּוֹכֵד, וּמָסְרוּ לְיָדָיו אֶת מְלֹא שְׂכָרוֹ. וְכָאן פָּנָה הַלּוֹכֵד לָשׁוּב לְדַרְכּוֹ, אַךְ לֹא אֶל בֵּיתוֹ, אֶלָּא לְ...בֵית רַבּוֹ!

הַלּוֹכֵד סִפֵּר לָרַב: "הָאֱמֶת הָיְתָה שֶׁלֹּא לָכַדְתִּי שׁוּם נָחָשׁ, וְהַנָּחָשׁ שֶׁהָיָה בַּשַּׂק הָיָה נָחָשׁ שֶׁהוּבָא עַל יָדִי...", הָרַב קְטָעוֹ בִּתְמִיהָה: "וְכִי רִמִּיתָ אֶת הָאֲנָשִׁים?!".

וְהַלּוֹכֵד הִסְבִּיר אֶת מַעֲשָׂיו: "לְאוֹר הַמֻּמְחִיּוּת הַרְבֵּה שֶׁלִּי בַּתְּחוּם, אֵין לִי שׁוּם סָפֵק שֶׁבַּשֶּׁטַח לֹא הָיָה כְּלָל נָחָשׁ. לְאַחַר לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים שְׁנוֹת עֲבוֹדָה בַּמִּקְצוֹעַ, יָכוֹל אֲנִי לוֹמַר בְּאַחֲרָיוּת מְלֵאָה, כִּי בָּרוּר לִי שֶׁאִלּוּ הָיָה נָחָשׁ בַּמָּקוֹם, בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה מוֹצִיא אֶת אַפּוֹ לְאַחַר כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָרַכְתִּי.

אוּלָם, אִם אֹמַר לָהֶם אֶת הָאֱמֶת, בְּטוּחַנִי שֶׁהַדַּיָּרִים יַמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת בַּחֲשָׁשׁ וּבִדְאָגָה, וְלֹא יַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָרֶדֶת לְשַׂחֵק לְמַטָּה בַּתְּקוּפָה הַקְּרוֹבָה. עַל מְנָת לְהַרְגִּיעַ אֶת הָאֲנָשִׁים - שֶׁזּוֹ הַסִּבָּה בְּגִינָהּ הֻזְמַנְתִּי לַמָּקוֹם - הֶחְלַטְתִּי לְסַפֵּר לָהֶם שֶׁהִנֵּה הַנָּחָשׁ נִלְכַּד, וְאָכֵן - כְּפִי רְצוֹנָם הָאֲמִתִּי שֶׁל הָאֲנָשִׁים - הַשֶּׁקֶט וְהַשַּׁלְוָה חָזְרוּ לַמָּקוֹם, וְהַחַיִּים שָׁבוּ לְמַסְלוּלָם..."

כָּעֵת מְבַקֵּשׁ הַלּוֹכֵד לִשְׁאֹל, הַאִם נָהַג כַּהֹגֶן בְּכָךְ שֶׁקִּבֵּל אֶת מְלֹא שְׂכָרוֹ, מִשּׁוּם שֶׁעָשָׂה כָּל שֶׁלְּאֵל יָדוֹ לַעֲשׂוֹת, וְגַם סִפֵּק לָאֲנָשִׁים אֶת מְבֻקָּשָׁם בְּכָךְ שֶׁהִרְגִיעָם מֵאֵימַת הַנָּחָשׁ; אוֹ שֶׁמָּא יֵשׁ כָּאן גְּנֵבַת דַּעַת וְאוֹנָאָה בַּמְּחִיר, כִּי קִבֵּל שָׂכָר מֻגְדָּל עֲבוּר לְכִידַת נָחָשׁ, בְּעוֹד הָיָה לוֹ לְקַבֵּל 'דְּמֵי בִּקּוּר' בִּלְבַד?...

תְּשׁוּבָה

לוֹכֵד זֶה הִנּוֹ שַׁקְרָן וּבְחֶזְקַת שׁוֹפֵךְ דָּמִים!! וְזֹאת לְאוֹר הַכְּלָל הַגָּדוֹל שֶׁלִּמְּדוּנוּ חֲזַ"ל: "אֵין הוֹלְכִים בְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ אַחַר הָרֹב" (יְעֻיַּן בְּיוֹמָא פ"ה. בתוס' שם ד"ה וּלְפַקֵּחַ, וּבַשּׁוּ"עַ או"ח סי' שכ"ט); וּמַה שֶּׁהִצְהִיר הַלּוֹכֵד בְּאֹפֶן חַד-מַשְׁמָעִי, שֶׁהוּא בָּטוּחַ וְאַחֲרַאי לְכָךְ שֶׁאֵין בָּאֵזוֹר נָחָשׁ - אֵין אֵלּוּ אֶלָּא הַשְׁעָרוֹת בְּעָלְמָא, וְלַחֲשַׁשׁ סַכָּנָה צְרִיכִים אָנוּ לַחְשֹׁשׁ אַף לִדְבָרִים רְחוֹקִים. וְנִמְצָא שֶׁהַלּוֹכֵד הַנּוֹכֵל נָטַל שָׂכָר וְהִשְׁאִיר אֶת הַסַּכָּנָה בִּמְקוֹמָהּ!

וְלָכֵן, הָיָה צָרִיךְ הַלּוֹכֵד לוֹמַר לָאֲנָשִׁים אֶת הָאֱמֶת, שֶׁעָשָׂה כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ וְלֹא מָצָא אֶת הַנָּחָשׁ, וּמִסְתַּבֵּר מְאֹד שֶׁהַיְלָדִים וְאוֹתָהּ אִשָּׁה דִּמְּיְנוּ שֶׁרָאוּ נָחָשׁ. אַךְ גַּם קַיָּם חֲשָׁשׁ שֶׁהַנָּחָשׁ לֹא יָצָא כְּלָל מִמַּחֲבוֹאוֹ אוֹ הִתְרַחֵק, וְאוּלַי עָלוּל לְהוֹפִיעַ שׁוּב...

לְסִכּוּם: הַלּוֹכֵד נָהַג בְּרַמָּאוּת וּגְנֵבָה, וְסִכֵּן אֶת חַיֵּי הַצִּבּוּר, וְלָכֵן עָלָיו לְהָשִׁיב לַאֲנָשִׁים אֶת כַּסְפָּם, וּלְסַפֵּר לָהֶם אֶת הָאֱמֶת. וְאוּלַי מֻתָּר לוֹ לְקַבֵּל שָׂכָר עֲבוּר עֲבוֹדָתוֹ, אֲבָל לֹא עֲבוּר לְכִידָתוֹ!

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין