פרשת ויחי לילדים: מרן הסטייפלר מטפל ביהודי הכעסן

פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר (בְּרֵאשִׁית מ"ט, ד'). הַפַּחַז וְהַבֶּהָלָה אֲשֶׁר מִהַרְתָּ לְהַרְאוֹת כַּעַסְךָ, כַּמַּיִם הַלָּלוּ הַמְמַהֲרִים לִמְרוּצָתָם, לְכָךְ אַל תּוֹתַר - אַל תִּתְרַבֶּה לִטֹּל כָּל הַיְתֵרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהָיוּ רְאוּיוֹת לְךָ (רַשִּ"י).

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם גֶנְחוֹבְסְקִי זַצַ"ל (וְהָיָה מַקְדִּים שֶׁהַסִּפּוּר שֶׁעוֹמֵד לְסַפֵּר הוּא מְסַמֵּר שֵׂעָר):

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁהָיָה רַגְזָן בְּאֹפֶן מְיֻחָד, וְזֶה הֵרַע לוֹ מְאֹד בְּחַיָּיו (שֶׁהֲרֵי הָרַתְחָנִים חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים. פְּסָחִים קי"ג:), וּמֵחֲמַת כֵּן לֹא הָיָה נִסְבָּל, לֹא בְּבֵיתוֹ, לֹא עִם יְדִידָיו וְרֵעָיו, וְלֹא יָדַע הֵיאַךְ לְהִגָּמֵל מִמַּחֲלַת הַכַּעַס הַנּוֹרָאָה.

הָלַךְ הַיְּהוּדִי לְמָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל קַנְיֶבְסְקִי, הַסְּטַיְפְּלֶר זַצַ"ל, וְתִנָּה אֶת צַעֲרוֹ הַגָּדוֹל. שְׁאָלוֹ הַסְּטַיְפְּלֶר, כֵּיצַד נִסִּיתָ לַעֲבֹד עַל זֶה, וְהַלָּה הֵשִׁיב שֶׁעָשָׂה כְּבָר אֶת כָּל הָעֵצוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא הוֹעִילוּ.

אָמַר לוֹ הַסְּטַיְפְּלֶר שֶׁיֵּשׁ עֵצָה שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁתִּגְמֹל אוֹתוֹ, אַךְ זֶה רַק בִּתְנַאי שֶׁיַּבִּיט בְּפָנָיו חָמֵשׁ דַּקּוֹת בְּלֹא הֶפְסֵק וְהֶסֵּחַ הַדַּעַת כְּלָל...

הָאִישׁ קִבֵּל זֹאת בְּשִׂמְחָה (כִּי מִי לֹא חָפֵץ לְהִסְתַּכֵּל עַל פָּנִים שֶׁל צַדִּיק גָּדוֹל שֶׁכָּזֶה).

וְהִנֵּה, רַבֵּינוּ הַסְּטַיְפְּלֶר הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת בְּפָנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וְהָעֲדִינוֹת פַּרְצוּפִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים, עַיִן אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה, וְהֶרְאָה לְפֶתַע פָּנִים זוֹעֲפוֹת, מְלֵאוֹת חֵמָה, וְכָךְ שִׁנָּה מַצַּג פְּנֵי קָדְשׁוֹ בְּמַבָּטִים הַמַּבִּיעִים כַּעַס וְרִתְחָה... והָאִישׁ עוֹמֵד מִשְׁתּוֹמֵם לְנֹכַח הַמַּרְאֶה הַכָּל כָּךְ חָרִיג, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְחֻיָּב לְהִסְתַּכֵּל חָמֵשׁ דַּקּוֹת בִּרְצִיפוּת, לֹא הֵזִיז עֵינָיו מִפָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל מָרָן זַצַ"ל, וְהָיָה זֶה עֲבוּרוֹ סִיּוּט בַּל יְתֹאַר...

חָלְפוּ חָמֵשׁ דַּקּוֹת, וְהָרַב חָזַר לְתֹאַר פָּנָיו הָרְגִילוֹת, וְכָאן אָמַר לָאִישׁ: 'דַּע לְךָ, כָּךְ נִרְאֶה אָדָם כּוֹעֵס', (דְּהַיְנוּ רַבֵּנוּ הַסְּטַיְפְּלֶר הַקָּדוֹשׁ רָצָה לְהַרְאוֹת לוֹ, כִּבְיָכוֹל, אֶת עַצְמוֹ בְּ'מַרְאָה' - רְאֵה כֵּיצַד אַתָּה נִרְאֶה כְּשֶׁאַתָּה זוֹעֵם...).

סִפֵּר אוֹתוֹ יְהוּדִי, שֶׁמַּחֲזוֹת אֵלּוּ מְלַוִּים אוֹתוֹ כָּל הַחַיִּים, וְכַאֲשֶׁר עוֹמֵד הוּא לִכְעֹס, הוּא נִזְכָּר בָּהֶם מִיָּד, וְנִמְנָע מִן הַכַּעַס.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין