פרשת וירא לילדים: הצדיק שלא נפגע ממכת הכנים

וַיֹּאמַר אֲדֹנָ-י אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ (בְּרֵאשִׁית י"ח, ג'). מִכָּאן לָמְדוּ חֲזַ"ל (שַׁבָּת קכ"ז.): גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מִקַּבָּלַת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, דִּכְתִיב: 'וַיֹּאמַר אֲדֹנָ-י, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַּעֲבֹר' (דְּהַיְנוּ שֶׁבִּקֵּשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ מֵהַקָּבָּ"ה שֶׁיַּמְתִּין עַד שֶׁיַּכְנִיס אֶת הָאוֹרְחִים).

אַחַד הַמְיֻחָדִים בִּבְנֵי פְּרֶשְׁבּוּרְג הָיָה הָרַב ר' יוֹם טוֹב הַכֹּהֵן קַאהַן. צַדִּיק וּמֻפְלָג הָיָה בְּמִדַּת הַחֶסֶד. סִפֵּר בְּנוֹ, הרה"ג ר' אַבְרָהָם:

אַבָּא עָשָׂה חַיִל בַּעֲסָקָיו וְהָיָה לְעָשִׁיר גָּדוֹל. בֵּיתֵנוּ הִתְנַהֵל בְּרַחֲבוּת כְּמִנְהַג הָעֲשִׁירִים, עִם מְשָׁרְתִים שֶׁשָּׁמְרוּ עַל נִקְיוֹן הַבַּיִת וְסֵדֶר קַפְּדָנִי.

מִנְהַג הַכְנָסַת אוֹרְחִים בִּפְּרֶשְׁבּוּרְג הָיָה כָּךְ: בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה בְּלֵיל שַׁבָּת עָמְדוּ הָאוֹרְחִים לְיַד פֶּתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְכָל בַּעַל בַּיִת בָּחַר לוֹ אוֹרֵחַ לִסְעֻדַּת שַׁבָּת, וְיֵשׁ שֶׁלָּקְחוּ עִמָּם שְׁנֵי אוֹרְחִים.

בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה הִשְׁתַּדֵּל אָבִי לָצֵאת אַחֲרוֹן מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, מִכֵּיוָן שֶׁבַּעֲלֵי הַבָּתִּים שֶׁיָּצְאוּ תְּחִלָּה, בָּחֲרוּ בָּאוֹרְחִים שֶׁהַמַּרְאֶה הַחִיצוֹנִי שֶׁלָּהֶם הָיָה סָבִיר, וְהָיוּ נְקִיִּים וּמְסֻדָּרִים. אַךְ אֵלּוּ שֶׁלְּבוּשָׁם הָיָה קָרוּעַ וּמְלֻכְלָךְ, נִשְׁאֲרוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מֵאֵין דּוֹרֵשׁ. אֶת כָּל אֵלֶּה הִזְמִין אָבִי לְבֵיתוֹ, וּלְקָחָם לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנוֹ! בֵּין הָאוֹרְחִים נִמְצְאוּ כָּאֵלֶּה שֶׁמִּטִּרְדוֹת הַדֶּרֶךְ נִתְלַכְלְכוּ מְאֹד, עַד שֶׁנָּדַף מֵהֶם רֵיחַ רַע. וְיֵשׁ שֶׁהָיוּ מְלֵאֵי כִּנִּים וְקַשְׂקַשִּׂים.

לְאַחַר הַסְּעֻדָּה נֶאֶלְצוּ הַמְשָׁרְתִים הַגּוֹיִים לְנַקּוֹת אֶת הַכִּסְאוֹת הַמְפֹאָרִים מֵהַלִּכְלוּךְ שֶׁהֵבִיאוּ עִמָּם הָאוֹרְחִים, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הִתְרַעֲמוּ: 'לָמָּה מַכְנִיסִים הַבַּיְתָה אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה!'. אַךְ אִמִּי הַצִּדְקָנִית לֹא הִתְרַעֲמָה עַל כָּךְ. מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁשָּׁאֲלָה אֶת אָבִי, מַדּוּעַ בָּחַר דַּוְקָא בַּעֲנִיִּים אֵלּוּ, אַדְּרַבָּה, הִיא הִרְגִּישָׁה בְּצַעֲרָם, כִּבְּדָה אוֹתָם וְדִבְּרָה עַל לִבָּם לְחַזְּקָם לְבַל יִפְּלוּ בְּרוּחָם.

הִגִּיעוּ יְמֵי הָאֹפֶל - הַגֶּרְמָנִים הָאֲרוּרִים הִגִּיעוּ לִפְּרֶשְׁבּוּרְג. אָבִי עָבַר מִמַּחֲנֵה עֲבוֹדָה אֶחָד לַשֵּׁנִי, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמַחֲנֵה מָאוּטְהָאוּזֶן. הוּא נוֹתַר בַּחַיִּים. יָמִים וְשָׁנִים סִפֵּר עַל הַנִּסִּים שֶׁאֵרְעוּ לוֹ.

אַחַד הַפְּלָאִים שֶׁסִּפֵּר: כַּיָּדוּעַ, הָאֲנָשִׁים בַּמַּחֲנוֹת הָיוּ מְלֵאֵי כִּנִּים וּפִשְׁפְּשִׁים. לֹא הָיָה אָדָם שֶׁנִּמְלַט מִמַּכָּה זוֹ. אַךְ הוּא נִצַּל מִפְּגִיעָתָם בְּאֹפֶן פִּלְאִי; מִימִינוֹ, מִשְּׂמֹאלוֹ, מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו, שָׁכְבוּ וְיָשְׁבוּ אֲנָשִׁים מְלֵאִים בְּכִנִּים, אַךְ הוּא לֹא נִפְגַּע מִמַּכָּה זוֹ!

בְּאַחַת הַשִּׂיחוֹת אָמַר אַבָּא, שֶׁהוּא תּוֹלֶה זֹאת בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: עַל שֶׁהִכְנִיס לְבֵיתוֹ אוֹרְחִים כְּמוֹת שֶׁהֵם, אַף כְּשֶׁהָיוּ עַל בִּגְדֵיהֶם וְשַׂעֲרוֹתֵיהֶם כִּנִּים וּפִשְׁפְּשִׁים, לָכֵן מִשְּׁמַיָּא זָכָה, שֶׁהֵם לֹא שָׁלְטוּ בּוֹ, וְהָיָה נָקִי לְגַמְרֵי!...

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין