אות פ’ - מילון ארמית-עברית

♦ פום – פה. 
┘ לפום – לפי.
┘ פומפייה – מגררת. 

♦ פוק – צא (מהשורש נפ"ק). 
┘ פוק חזי מאי עמא דבר – יש להתחשב במנהג העם.

♦ פורתא – מעטה, קטנה. 

♦ פירכא – דבר-מה שמפריך את הטענה, שמוכיח את ההפך. 

♦ פלוגתא – מחלוקת, חילוקי דעות. 
┘ בר פלוגתא – יריב לוויכוח. אדם שיש עמו מחלוקת.

♦ פליג – חולק, נחלק. 
┘ לית מאן דפליג – אין חולקים על כך ש..; מוסכם על הכל כי ...

♦ פסיקתה – מדרש אגדה על שתי פרשיות שונות בתורה או בנביאים המופרדות ביניהן על ידי הפסק. 

♦ פרח² – עף; התעופף והתרחק. 
┘ עורבא פרח – עורב פורח [משל לדברים שאין בהם ממש, שמועות ללא ביסוס].

♦ פרך – פיצל, הפריד. ריסק, טחן, פורר. 

♦ פרך² – בהשאלה: הקשה, שאל שאלה. 

♦ פשיטא – פשוטה, מובנת [דבר פשוט שאמור להיות ברור מאליו]. 

♦ פתר² – פירש חלום; הסביר. 
┘ פתר לה – במדרש אגדה: חכם פלוני הסביר את המקרא בנושא. 

<< לאות ע' בארמית 

לאות צ' בארמית >>