האם מותר בשבת לקשור את מטפחת הראש?

א. הַמְּלָאכָה הָעֶשְׂרִים וְאַחַת, וְהַמְּלָאכָה הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם הֵן: מְלֶאכֶת "קוֹשֵׁר" וּמְלֶאכֶת "מַתִּיר". הַקּוֹשֵׁר וְהַמַּתִּיר הֵם שְׁנֵי אֲבוֹת מְלָאכָה נִפְרָדִים, אֶלָּא שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הַדִּינִים שֶׁלָּהֶם הוֹלְכִים יַחַד. כְּלוֹמַר, שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵשׁ סוּג קֶשֶׁר שֶׁאָסוּר לְקוֹשְׁרוֹ מִשּׁוּם מְלֶאכֶת "קוֹשֵׁר" אָז יִהְיֶה עָלָיו גַּם אֶת הָאִסּוּר לְהַתִּירוֹ מִשּׁוּם מְלֶאכֶת "מַתִּיר". אָנוּ נַסְבִּיר אֶת הַמְּלָאכוֹת הַלָּלוּ וְנִלְמַד אֵלוּ קְשָׁרִים אֲסוּרִים בְּשַׁבָּת וְאֵלוּ מֻתָּרִים.

ב. רֵאשִׁית, נִלְמַד אֵיךְ הָיוּ בַּמִּשְׁכָּן מְלָאכוֹת "קוֹשֵׁר" וּ"מַתִּיר". וּבְכֵן, בַּמִּשְׁכָּן הָיוּ קוֹשְׁרִים בִּשְׁנֵי מִקְרִים. א. הָיוּ קוֹשְׁרִים אֶת חוּטֵי הַיְּרִיעוֹת שֶׁנִּקְרְעוּ בִּזְמַן הָאֲרִיגָה. ב. צַיָּדֵי הַחִלָּזוֹן (שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיוּ מְפִיקִים אֶת צֶבַע הַתְּכֵלֶת) הָיוּ קוֹשְׁרִים וּמַתִּירִים אֶת הַחוּטִים שֶׁבְּרִשְׁתוֹת הַצַּיִד לְצֹרֶךְ תִּקּוּן הָרְשָׁתוֹת, אוֹ כְּדֵי לְהַגְדִּילָם אוֹ לְהַקְטִינָם. וְלָכֵן, אָסוּר בְּשַׁבָּת לִקְשֹׁר קֶשֶׁר שֶׁל קַיָּמָא, כְּלוֹמַר, קֶשֶׁר חָזָק שֶׁעָתִיד לְהִתְקַיֵּם, וְכֵן אָסוּר לְהַתִּיר אוֹתוֹ.

ג. יֵשׁ סוּגֵי קְשָׁרִים שֶׁאָסוּר לִקְשֹׁר בְּשַׁבָּת, וְיֵשׁ סוּגֵי קְשָׁרִים שֶׁמֻּתָּר לִקְשֹׁר בְּשַׁבָּת. וּנְסַכֵּם אֶת הַדְּבָרִים בְּקִצּוּר:

ד. קֶשֶׁר מְיֻחֶד שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי אֻמָּנִים - אָסוּר, כְּגוֹן: הַקֶּשֶׁר שֶׁעוֹשִׂים הַסַּפָּנִים לַחֶבֶל הַתָּפוּס בִּקְצֶה הַסְּפִינָה, אוֹ מְטַפְּסֵי הֶהָרִים וְכַדּוֹמֶה.

ה. קֶשֶׁר וְעָלָיו פֶּרַח (עֲנִיבָה) - מֻתָּר לִקְשֹׁר בְּשַׁבָּת.

ו. קֶשֶׁר עַל קֶשֶׁר - לְפִי הָרָמָ"א (אַשְׁכְּנַזִּים) וְהַ'בֵּן אִישׁ חַי' - אָסוּר לִקְשֹׁר קֶשֶׁר עַל קֶשֶׁר, גַּם אִם מִתְכַּוֵּן לְפֹתְחוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם. אוּלָם, לְדַעַת הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף וְעוֹד פּוֹסְקִים סְפָרַדִּים נוֹסָפִים - מֻתָּר לִקְשֹׁר קֶשֶׁר עַל קֶשֶׁר בִּתְנַאי שֶׁהוּא עוֹמֵד לְפֹתְחוֹ בְּתוֹךְ שָׁבוּעַ. וְלָכֵן, מֵעִקַּר הַדִּין מֻתָּר בְּשַׁבָּת לִקְשֹׁר אֶת שַׂקִּית הַלֶּחֶם בִּשְׁנֵי קְשָׁרִים וּמֻתָּר לְפֹתְחָהּ. וְכֵן מֻתָּר לְאִשָּׁה לִקְשֹׁר אֶת מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ בִּשְׁנֵי קְשָׁרִים אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי (גַּם לְדַעַת הָאַשְׁכְּנַזִּים). אוּלָם, מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַחְמִיר וְלַעֲשׂוֹת קֶשֶׁר וְעָלָיו פֶּרַח - תָּבוֹא עָלָיו הַבְּרָכָה.

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - מִקֵּץ

יוֹסֵף הַצַּדִּיק נִשְׁאַר בְּבֵית הַסֹּהַר שְׁנָתַיִם יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָיָה צָרִיךְ. מַדּוּעַ? מֵאַחַר וְהָיָה לוֹ לִבְטֹחַ בַּה' וְלֹא לְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַמַּשְׁקִים שֶׁיְּדַבֵּר עָלָיו. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, הֲרֵי גַּם כַּאֲשֶׁר הָאָדָם בּוֹטֵחַ בַּה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל זֹאת עָלָיו לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת כָּלְשֶׁהִי כְדֵי לִזְכּוֹת לְבִרְכַּת ה'. לְדֻגְמָא: בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה – אַף שֶׁמֵּחוֹבָתֵנוּ לִבְטֹחַ בַּה' בְּכָל זֹאת מוּטָל עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת מְסֻיֶּמֶת. וְאִם כֵּן, יוֹסֵף הַצַּדִּיק עָשָׂה רַק הִשְׁתַּדְּלוּת קְטַנָּה וּמַדּוּעַ נֶעֱנַשׁ עַל כָּךְ? הַמִּדְרָשׁ מֵבִיא עַל הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ אֶת הַפָּסוּק: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ", בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מַסְבִּירִים כָּךְ: בְּעִנְיַן הַבִּטָּחוֹן יֵשׁ שְׁלֹשָׁה מִשְׁתַּתְּפִים: הַבּוֹטֵחַ - הוּא הָאָדָם. הַנִּבְטָח - הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהַמִּבְטָח - הוּא הַדָּבָר שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה כְדֵי לְקַבֵּל אֶת הַיְּשׁוּעָה. לְדֻגְמָא, בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה: הַבּוֹטֵחַ - הוּא הָאָדָם. הַנִּבְטָח - הוּא ה'. וְהַמִּבְטָח - הִיא הָעֲבוֹדָה, שֶׁדַּרְכָּהּ הַפַּרְנָסָה אֲמוּרָה לְהַגִּיעַ. אוֹ בְעִנְיַן רְפוּאָה. הַבּוֹטֵחַ - הוּא הַחוֹלֶה, הַנִּבְטָח - הוּא ה'. וְהַנִּבְטָח - הוּא הָרוֹפֵא בְבֵית חוֹלִים.

בָּא הַפָּסוּק וְאוֹמֵר: בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ - כְּלוֹמַר, אַשְׁרֵי אָדָם כָּזֶה שֶׁאֶצְלוֹ גַם הַ"מִבְטָח" הוּא ה'! כְּלוֹמַר הוּא יוֹדֵעַ שֶׁבֶּאֱמֶת אִם ה' רוֹצֶה לְפַרְנֵס אוֹתוֹ אוֹ לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ הוּא לֹא צָרִיךְ לְשׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת מִצַּד הָאָדָם. וְיוֹסֵף לְפִי מַדְרֵגָתוֹ הַגְּבוֹהָה - כָּךְ הָיָה צָרִיךְ לִנְהֹג.

וּמַעֲשִׂים שֶׁבְּכָל יוֹם אָנוּ רוֹאִים שֶׁאָדָם מְקַבֵּל יְשׁוּעוֹת מִכִּווּנִים שֶׁלֹּא חָשַׁב עֲלֵיהֶם בִּכְלָל וְלֹא עָמֵל עֲלֵיהֶם. וְלָכֵן, עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁאֲפִילוּ שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים הִשְׁתַּדְּלוּת וְעוֹבְדִים, וְהוֹלְכִים לָרוֹפְאִים וְכוּ' אוּלָם, כְּשֶׁה' רוֹצֶה לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָאָדָם הוּא לֹא צָרִיךְ שׁוּם עֶזְרָה וּמַאֲמָץ. אֶלָּא - יְשׁוּעַת ה' כְּהֶרֶף עַיִן!