5 דקות תנ"ך – גדעון מגיע בהפתעה

גִּדְעוֹן לֹא עָבַר דֶּרֶךְ עָרִים מְיֻשָּׁבוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְפַּשֵּׁט הַשְּׁמוּעָה עַל בּוֹאוֹ, אֶלָּא עָשָׂה עִקּוּף גָּדוֹל וְעָבַר דֶּרֶךְ אָהֳלֵי הָעַרְבִיִּים שֶׁהָיוּ רֹעִים אֶת בְּהֶמְתָּם.

מַחֲנֵה זֶבַח וְצַלְמֻנָּע חָשְׁבוּ שֶׁהֵם בִּמְקוֹם מִבְטָחִים וְלֹא חָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי מִתְקָפָה מִצַּד גִּדְעוֹן, אוּלָם גִּדְעוֹן הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם בְּהַפְתָּעָה, וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁשָּׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֹתוֹ יוֹם, תָּפַס גִּדְעוֹן אֶת זֶבַח וְצַלְמֻנָּע וְהֵבִיס אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה שֶׁהָיָה יַחַד אִתָּם.

בַּחֲזָרָתוֹ, תָּפַס נַעַר מֵהָעִיר 'סֻכּוֹת' וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שָׂרֵי הָעִיר. הַנַּעַר כָּתַב לוֹ אֶת שְׁמוֹת הַשָּׂרִים וְהַחֲכָמִים שֶׁמִּסְפָּרָם הָיָה שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה אִישׁ. גִּדְעוֹן בָּא לְאַנְשֵׁי 'סֻכּוֹת' וְאָמַר לָהֶם: "הִנֵּה זֶבַח וְצַלְמֻנָּע לִפְנֵיכֶם!" גִּדְעוֹן לָקַח אֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים, וְהִכָּה בָהֶם אֶת גּוּפָם שֶׁל שָׂרֵי הָעִיר וַחֲכָמֶיהָ.

מִשָּׁם הִמְשִׁיךְ לִ'פְנוּאֵל' וְנָתַץ אֶת הַמִּגְדָּל שֶׁבּוֹ הָיוּ מִתְבַּצְּרִים. אַנְשֵׁי 'פְנוּאֵל' נִלְחֲמוּ בוֹ עַל כָּךְ - וְגִדְעוֹן נִלְחַם בָּהֶם וַהֲרָגָם כְּדִין 'מֹרְדִים בַּמַּלְכוּת'.

יא וַיַּ֣עַל גִּדְע֗וֹן דֶּ֚רֶךְ הַשְּׁכוּנֵ֣י בָֽאֳהָלִ֔ים (הָעַרְבִיִּים שֶׁמִּתְגּוֹרְרִים תָּמִיד בָּאֹהָלִים מִפְּנֵי שֶׁרֹעִים אֶת מִקְנֵיהֶם) מִקֶּ֥דֶם (מִמִּזְרַח) לְנֹ֖בַח וְיָגְבְּהָ֑ה (וְעָשָׂה עִקּוּף כִּי לֹא רָצָה שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בוֹ) וַיַּךְ֙ אֶת־הַֽמַּחֲנֶ֔ה (שֶׁל זֶבַח וְצַלְמֻנָּע) וְהַֽמַּחֲנֶ֖ה הָ֥יָה בֶֽטַח (הִרְגִּישׁוּ בְטוּחִים - כִּי לֹא צִפּוּ לְמִתְקָפָה מִצַּד גִּדְעוֹן): יב וַיָּנֻ֗סוּ זֶ֚בַח וְצַלְמֻנָּ֔ע וַיִּרְדֹּ֖ף אַֽחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּלְכֹּ֞ד אֶת־שְׁנֵ֣י | מַלְכֵ֣י מִדְיָ֗ן אֶת־זֶ֨בַח֙ וְאֶת־צַלְמֻנָּ֔ע וְ(אֶת)כָל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הֶֽחֱרִֽיד (הֵבִיס): יג וַיָּ֛שָׁב גִּדְע֥וֹן בֶּן־יוֹאָ֖שׁ מִן־ הַמִּלְחָמָ֑ה מִֽלְמַעֲלֵ֖ה הֶחָֽרֶס (לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה - כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ [הַחֶרֶס] עֲדַיִן מֵעַל רֹאשָׁם): יד וַיִּלְכָּד־נַ֛עַר מֵֽאַנְשֵׁ֥י סֻכּ֖וֹת וַיִּשְׁאָלֵ֑הוּ (בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שָׂרֵי הָעִיר) וַיִּכְתֹּ֨ב אֵלָ֜יו אֶת־ (שְׁמוֹת) שָׂרֵ֤י סֻכּוֹת֙ וְאֶת־זְקֵנֶ֔יהָ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָ֖ה אִֽישׁ: טו וַיָּבֹא֙ (גִּדְעוֹן) אֶל־אַנְשֵׁ֣י סֻכּ֔וֹת וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֖ה זֶ֣בַח וְצַלְמֻנָּ֑ע אֲשֶׁר֩ חֵֽרַפְתֶּ֨ם אוֹתִ֜י לֵאמֹ֗ר (וַאֲמַרְתֶּם לִי:) הֲ֠כַף זֶ֣בַח וְצַלְמֻנָּ֤ע עַתָּה֙ בְּיָדֶ֔ךָ כִּ֥י נִתֵּ֛ן לַֽאֲנָשֶׁ֥יךָ הַיְּעֵפִ֖ים לָֽחֶם: טז וַיִּקַּח֙ אֶת־זִקְנֵ֣י הָעִ֔יר וְאֶת־קוֹצֵ֥י הַמִּדְבָּ֖ר וְאֶת־הַֽבַּרְקֳנִ֑ים וַיֹּ֣דַע בָּהֶ֔ם (הִכָּה בְקוֹצִים) אֵ֖ת אַנְשֵׁ֥י סֻכּֽוֹת: יז וְאֶת־ מִגְדַּ֥ל פְּנוּאֵ֖ל נָתָ֑ץ וַֽיַּהֲרֹ֖ג אֶת־אַנְשֵׁ֥י הָעִֽיר (כִּי נִלְחֲמוּ בוֹ עַל כָּךְ שֶׁנָּתַץ לָהֶם אֶת הַמִּגְדָּל):

גִּדְעוֹן הָרַג אֶת זֶבַח וְצַלְמֻנָּע - בִּזְמַן שֶׁבָּרְחוּ זֶבַח וְצַלְמֻנָּע לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, עָבְרוּ דֶרֶךְ הָעִיר 'תָּבוֹר' וְהָרְגוּ אֶת אֶחָיו שֶׁל גִּדְעוֹן. כְּשֶׁגִּדְעוֹן תָּפַס אֹתָם שְׁאָלָם: "אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים שֶׁהֲרַגְתֶּם?!" כְּלוֹמַר, "מַדּוּעַ הֲרַגְתֶּם אֹתָם?!" וְהֵם עָנוּ לוֹ: "הֵם הָיוּ דוֹמִים לְךָ בִּקְלַסְתֵּר פְּנֵיהֶם! וְחָשַׁבְנוּ שֶׁהֵם מֹרְדִים בָּנוּ כָמוֹךָ!" גִּדְעוֹן אָמַר לָהֶם: "אֵלֶּה הָיוּ אַחַי! אִם לֹא הֱיִיתֶם הֹרְגִים אֹתָם - לֹא הָיִיתִי הֹרֵג אֶתְכֶם, אֲבָל כָּעֵת - תָּמוּתוּ!!"

יח וַיֹּ֗אמֶר (גִּדְעוֹן) אֶל־זֶ֨בַח֙ וְאֶל־צַלְמֻנָּ֔ע אֵיפֹה֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֲרַגְתֶּ֖ם בְּתָב֑וֹר(?! מַדּוּעַ הֲרַגְתֶּם אֹתָם?!) וַֽיֹּאמְרוּ֙ כָּמ֣וֹךָ כְמוֹהֶ֔ם אֶחָ֕ד כְּתֹ֖אַר בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ (הָיוּ דוֹמִים לְךָ, וְחָשַׁבְנוּ שֶׁהֵם מֹרְדִים בָּנוּ כָמוֹךָ): יט וַיֹּאמַ֕ר אַחַ֥י בְּנֵֽי־אִמִּ֖י הֵ֑ם חַי־יְהֹוָ֗ה (לְשׁוֹן שְׁבוּעָה) ל֚וּ הַֽחֲיִתֶ֣ם אוֹתָ֔ם (אִם הֱיִיתֶם מַשְׁאִירִים אֹתָם בַּחַיִּים) לֹ֥א הָרַ֖גְתִּי אֶתְכֶֽם:

מעוניינים לקבל את "5 דקות תנ"ך" מדי יום למייל? הירשמו לניוזלטר החדש שלנו - 2 הלכות ביום.

לחלק הבא בביאור ספר יהושע, מה ביקשו ישראל מגדעון? הקליקו כאן.