שרון רוטר בשאלון יהדות: "מאז התשובה - הלכתי אחורה מבחינת הקריירה, ולצד זאת התקדמתי בדברים החשובים ביותר"

סיפור ילדות שמלווה אותך?

"אולי בניגוד לאחרים, אני לא ממש מתגעגעת לזמן הזה של הילדות. לא אהבתי להיות ילדה, ותמיד רציתי כבר להיות גדולה ועצמאית. כנראה העובדה שאני קונטרול פריק התחילה אי-שם בינקות. בנוסף, הורי התגרשו שהייתי בת שש וחייתי בעיקר עם אמי. ההתמודדות שלה כאם חד הורית שגידלה שלושה ילדים לא פסחה עלי כילדה, ותמיד הרגשתי סוג של רצון לעזור ואחריות להיות שם במקרה שמשהו יקרה. מיותר לציין שלא ממש יכולתי לעזור, ונותרתי רק עם תחושת חוסר האונים הזאת. בקיצור, ילדות עשוקה. סתם... אני קצת צוחקת.. בטח היו גם רגעים יפים. אני פשוט לא ממש זוכרת אותם...".

נקודה יהודית שאת מתחברת אליה באופן אישי?

"נקודה שהייתה רוצה להתחבר אליה היא התפילה החופשית, כלומר שלא מתוך סידור. או במילים אחרות - הדיבור הישיר עם הקב"ה. יש הקוראים לזה גם התבודדות. אני אוהבת לדבר עם השם. זה עוזר לי ממש. זה פסיכולוג בחינם. מה גם שבעת שאלה או מצוקה ישנה התבהרות המחשבות והכיוון לפתרון נהיה לעתים ברור יותר. ההכנסה של ה' לחיים מזכירה לי שאני לא לבד. היא משחררת מתחים ביני ובין הסובבים אותי ומשרה אווירה טובה. אני יכולה לריב עם הבת שלי ולצעוק: 'השם תעזור לי עם הילדה הזאת', והיא בתגובה תענה 'השם תעזור לי עם האמא הזאת'. ואז אנחנו כבר לא חזית מול חזית, כי נפתחת חזית אחרת שנכנסת בינינו ומאפשרת מרחב".

דמות מעולם היהדות שמשמשת מקור השראה עבורך?

"רבי נחמן מברסלב. אולי בשאלה הזו מתכוונים לדמות חיה, אבל בשבילי הוא נוכח בחיי, כאילו באמת היה חי. בזכותו חזרנו בתשובה, ועד היום הוא מלווה אותנו בתורתו ובעצותיו בכל צעד ושעל".

היהדות בשבילך היא?

"היהדות היא דרך חיים, והיא מקור החיים. היהדות נותנת לי מהות, תכלית, כלים לעבודה, לגדילה וצמיחה. היהדות היא גם שורש, היסטוריה, חיבור לעם הזה, למקום הזה, לתורה".

מצווה שיקרה ללבך במיוחד?

"התחלתי השנה לערוך את מגזין 'לנשמה', שהוא למעשה לימוד יומי של המצוות לנשים, לפי הסדר של הרמב"ם. ופתאום גיליתי כל כך הרבה מצוות שלא הכרתי, ואני זוכה גם ללמוד עליהם, ולהבין איך המצווה הכביכול ערטילאית הזאת, באמת קשורה לחיי היום. זה ממש מדהים ומרגש ואני 'עפה' על זה. אז יכול להיות שפעם הייתי עונה מיד על השאלה הזאת ובוחרת באחת המצוות שאני עושה בתדיר, אבל אני מעדיפה לחכות עד סוף הסדר של המצוות השנה ואז, אחרי שאלמד את כולן, אבחר מצווה אחת חביבה. אולי...".

חג אהוב עלייך?

"פורים. וזה מצחיק, כי לפני שחזרתי בתשובה חגגנו פורים רק בילדות. בתור נערה ובחורה צעירה היו לי כמה שנים טובות שבהם די התעלמתי מהחג הזה. רק כשהתחלנו להבין כמה החג הזה גבוה, עשינו לנו מין מסורת של נשף פורים שאנו עושים בבית שלנו בכל שנה עם כל החברים שלנו. אין לי מילים לתאר את תחושת הרוממות של היום הזה מאז. זה באמת משהו אחר. שנזכה שהאור הזה ימשך עלינו תמיד ובכל יום".

מהם חלומותייך?

"להיות סבתא רבא. התחתנתי בגיל 28 ואת הילדה הבכורה הבאנו בגיל 29. בדיוק עשור אחרי אני עם חמישה ילדים, ברוך השם, אבל כשאני מנסה לחשב קדימה את השנים הסיכויים הם לא ממש לטובתי. אני מקווה שאזכה לראות נינים בבריאות טובה ואפילו לעזור לנכדים שלי ולשמור עליהם".

כמה וכיצד הקב"ה נוכח בחייך, ובאיזה אופן הוא משפיע על עשייתך?

"אני מנסה להכניס אותו לכל דבר, אבל הרבה פעמים - שוכחת לצערי. תחושת העצמי שלי כל כך גדולה, כל ה'כוחי ועוצם ידי' הזה משתלט עלי בין רגע, ואני שוכחת שיש ה' בעולם. אבל הוא משפיע, בוודאי שהוא משפיע. הרבה גם בגלל העובדה שגיליתי אותו לא ממש מזמן. במערכת היחסים שלנו, ובכל היחס ליהדות, אני עדיין כמו ילדה קטנה, עם כל הראשוניות, ההתלהבות והגילוי. אבל לאחרונה הבנתי שאני יכולה ליצור בלי לסבול, רק כשה' נוכח באופן טוטאלי בתוך היצירה. אני מתכוונת גם להשראה כמובן, אבל לא רק. כשאני יוצרת בשביל השם ולמענו, אז ההצלחה האישית שלי כבר לא רלוונטית. זה מאפשר לי חופש בנפש, חופש ליצור בכדי להאיר את אור ה' בעולם דרכי. אני הצינור שלו, ולכן ההצלחה או הכישלון שייכים לשנינו. אני כבר לא לבד בזה והמטרה כבר היא לא לפאר את עצמי כי אם לפאר אותו".

דמות תנ"כית שהיית רוצה לפגוש?

"אחת הדמויות הנשיות - אחת מהאמהות הקדושות, מרים הנביאה, דבורה הנביאה, חנה, תמר. אני ממש סקרנית לרדת לעומקן של הדמויות האלו באמת. להיות מושפעת מהשילוב של העצמה והרכות, העוז והצניעות, החיבור לה', לעצמן ולאיש שלהן".

מה את אוהבת במיוחד בשבת?

"את הבועה שנוצרת. אני קוראת לה סוג של ויפאסנה. העובדה שאתה לא אמור לחשוב מחשבות של חול ולא לדבר בענייני חול. לא תמיד אני מצליחה בכך, אבל לפחות אני מודעת. וכל דבר הוא שונה בשבת. אתה גם עושה דברים אחרת לכבוד שבת. כל זאת יוצר אווירה מיוחדת במינה של מעל הזמן, מעל המציאות המטורפת שלנו, מעל העומס, טרדות היומיום. יש רגע של הרף, של הפוגה מכל הטירוף שמסביב".

מבחינה מקצועית, האם את במקום בו דמיינת שתהיי?

"ממש לא. הפוך אפילו. מאז התשובה – הלכתי אחורה מבחינת הקריירה, ולצד זאת התקדמתי בדברים החשובים ביותר. מבחינה מקצועית נדמה לי שאני הולכת אחורה באיזשהו מקום. אבל זו כמובן גם בחירה שלי. אני לא אוהבת לשווק את עצמי, ולא לצאת החוצה יותר מדי. אני הרבה בבית - בעבודות הבית והטיפול בילדים. זה גוזל ממני את רוב הזמן ולא מעט תעצומות נפש. אבל זה גם מחזיר, הרבה יותר מכל הצלחה בקריירה, לפחות מניסיוני".

איפה את רוצה להיות בעוד חמש שנים?

"בעיקר בשינוי תודעתי. אני מאחלת לעצמי לרעוד קצת פחות מכל משב רוח שעובר. להיות יותר יציבה תודעתית ויותר מחוברת לעצמי ולבורא עולם".

מה מניע אותך בכתיבת הטורים שלך?

"אני מרגישה שכתיבה זה בעיקר עניין של שחרור. וכך גם כל יצירה, תהא אשר תהא. ברגע שיש הרפיה, אז משהו עולה, צץ, מגיע, ואני שם רק בכדי להניח את זה יפה ומסודר על הנייר. אני כותבת על עצמי, על החיים שלי, על תובנות שעלו לי. שום דבר גרנדיוזי. בתקווה שמי שקורא יוכל אולי להזדהות, להתחבר ושנגיע יחד לתובנות חדשות".

מה דעתך על עולמם של בעלי התשובה?

"מצד אחד זה לא פשוט להיות חוזר בתשובה, כי זה דורש ממך לעשות מהפך ולשנות את כל החיים. יש התמודדויות מורכבות עם המשפחה, עם עבודה ופרנסה, עם חברים, עם חינוך ועם כל תחומי החיים בעצם. מהצד השני הזכות הזאת לבחור זאת מתנה עצומה. העובדה שאני זוכה כל הזמן לבחור את זה מחדש משאירה אותי רעננה, חיה ומתלהבת".

רגע של תחושת החמצה בחיים?

"אני משתדלת לא להתייחס ככה לדברים. זה סתם מוסיף על הסבל. הרי אם אתה באמונה אז אין באמת דבר כזה החמצה. אבל אם ממש נחטט ונחפש אני חושבת שכשעברתי שתי הפלות טבעיות, אחת אחרי השנייה, זה הותיר אותי עם תחושה קשה של החמצה. שגם עברה מאז, ברוך השם".

לקח שלמדת בחייך?

"כשיש לך לימון, תעשה ממנו לימונדה. אבל באופן כללי - יש לי עוד חיים לחיות, ואני לא ממהרת להסיק מסקנות כעת".

מהי התפילה האהובה עלייך?

"חזרתי בתשובה במקביל להקמת הבית, ומעולם לא הייתה לי הזדמנות ללמוד כמו שצריך את כל התפילות. את תפילת שמונה-עשרה למדתי רק לפני כמה שנים, כשהבת שלי התחילה ללמוד אותה בבית-הספר, ופחדתי שיהיה לי פדיחה שהיא תדע לפני. אני מאוד אוהבת את תפילות הימים הנוראים - את הסליחות, את התפילות של יום הכיפורים. יש בהם יראה, והוד נורא וגדול. זו ממש שירה".

דמות שאת מעריכה והשפיעה עלייך?

"ברי סחרוף. כשהייתי נערה ועבדתי אתו, הוא היה אחד הראשונים שהפגיש אותי עם היהדות בצורה אחרת מהדרך בה הכרתי אותה עד אז. הוא שאב הרבה מההשראה שלו מהטקסטים של מסורת ישראל, ואני נחשפתי לחכמה עתיקה שלא הכרתי".

ספר/חלק בתורה שאת אוהבת במיוחד?

"ליקוטי מוהר"ן. יש שם את כל התורה במבט אחר לגמרי מכל מה שלמדתי ושמעתי עד כה".

משהו שהיית רוצה שיידעו עלייך ולא יודעים?

"שאני חננה. באמת. הכי רגילה בעולם".

חיים לפי התורה הם בעינייך מתכון ל...?

"מבחינתי התורה היא ספר ההדרכה שלי. כמה אני מדויקת במעקב ויישום ההוראות? יש עוד דרך לעבור ברוך השם. אבל לפחות ברור לי לאן לשאוף".

אחרי 120, מה היית רוצה לדעת שעשית והשארת בעולם הזה?

"צאצאים. מה עוד נותר?".

שרון רוטר, ואמה שרה חיה דריבן, מופיעות יחדיו במופע לנשים בלבד - "מותר לאהוב"