הרב יצחק זילברשטיין

רציתי שתדעי, שהישועה אינה תלויה בי

דווקא כשמגיעים אלי הכמעט-סוף, מתגלית לעינינו הישועה במלוא זהרה. גם ברגעים הקשים והמרים ביותר הפוקדים את האדם, כל אדם, אסור לאבד את העשתונות

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

"ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם" (ויקרא י"א, י"ג)

ופירש רש"י: "עבודה שהיא בלב וזו היא תפילה"

חסידים מספרים, שאחותו של הרבי מקוצק היתה זקוקה פעם לרפואה שלימה, ובאה אל אחיה, השרף, לבקשו שיעתיר עליה בתפילתו. ראה הרבי שהיא מתקרבת, ואמר לשמשו שינעל הדלת ולא יניח לה לכנוס בשערי-חדרו, בשום אופן שבעולם.

השמש לא היה זקוק למילה נוספת מרבו, ולמרות תחנוניה והפצרותיה הרבות, שהדבר גובל בפיקוח נפש וכו', מנע בעדה מלבוא בפתחו-של-מלך.

האחות הצדקנית, ברוב יאושה וליבה כי מר עליה, יצאה החוצה, פרשה ידיה כלפי מעלה, ואמרה: "רבש"ע, אין לי על מי להישען רק עליך! מבקשת אנכי ממך שתשלח לי סייעתך מלעילא".

הדברים אך יצאו מפיה, והרבי ציווה על השמש שיכניסה לחדרו. "די בכך". אמר. "הוא אשר רציתי. שתדעי שהישועה אינה תלויה בי, אלא אך ורק בריבון העולמים, וכיוון שהגעת להכרה זו, יכולני כבר לצרף את תפילתי וברכתי".

הרבי מקוצק התפלל בעדה לרפואה שלימה, ובחסדי שמים הִבריאה האחות.

גם בימי מרדכי ואסתר, הסבירו חז"ל שסירובה של אסתר להכנס למלך לאחר הגזירה, היה כדי שלא יאמרו ישראל אחות לנו בבית המלך ולא יסמכו על אביהם שבשמים.

 

להיישיר מבטנו כלפי מעלה

פעמים, נמצא האדם במצור ובמצוק, ראשו סחרחר עליו מאימת הצרות הניתכות עליו כרעמים אדירים, מבקש להירגע קמעה אך איננו יכול; כל הבריאה נראית לו כשחורה ומאוימת, אין בו הכח לעמוד בפני גלי-הזעף, מול סערות שכאלה.

הוא משווע לסיוע, זועק לעזרה, אך זו מתמהמהת לבוא; כאילו הכל מתעלמים הימנו ומצרותיו, עד שהוא נופל לייאוש רח"ל. נעלמה ממנו ההכרה שיד ד' לא תקצר מהושיע, ברב או במעט, ואם רק יישיר מבטו כלפי שמיא ויפנה אל האלוקים בעצמו, בלא מתווכים ובלא מתורגמנים, ייוושע בישועת-הרף-עין.

אחותו של השרף מקוצק, לא היתה זקוקה לעשות לרפואתה רק דבר אחד ויחיד: לשאת עיניה השמיימה ולומר את המלים הנ"ל שיצאו מפיה.

ומיד נושעה.

צריך לזכור שדווקא בשיאו של החושך יבקיע לו אור הגאולה שביב איתן וחסון, ויזרח במלוא עוזו. דווקא כשמגיעים אלי הכמעט-סוף, מתגלית לעינינו הישועה במלוא זהרה. גם ברגעים הקשים והמרים ביותר הפוקדים את האדם, כל אדם, אסור לאבד את העשתונות.

נעמיס על עצמנו את מידת הסבלנות ונדע אל-נכון שדווקא אז, כאשר העלטה מכסה לכאורה את כל עולמנו, תאיר לנו הישועה את פניה, בפתע.

מתוך סדרת הספרים "טובך יביעו", מאת משה מיכאל צורן

תגיות:ישועהטובך יביעו

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה