מה הדין ביין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיא?

א. יֵשׁ כְּלָל שֶׁקּוֹבֵעַ: יְהוּדִי נִשְׁאַר יְהוּדִי! וְגַם אִם הוּא עוֹבֵר עַל מִצְוָה מְסֻיֶּמֶת וַאֲפִלּוּ בְּמֵזִיד בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה אוֹ עַצְלוּת, עֲדַיִן דִּינוֹ כִּיהוּדִי אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה. אוּלָם, כְּלָל זֶה נָכוֹן לְגַבֵּי כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִלְּבַד שְׁתַּיִם: עֲבוֹדָה זָרָה, וְחִלּוּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא, (פַּרְהֶסְיָא הַכַּוָּנָה בִּפְנֵי עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, לְדֻגְמָא: נוֹסֵעַ בְּרֶכֶב בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב בִּפְנֵי כֻּלָּם). יְהוּדִי שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה לְפֶסֶל - דִּינוֹ כְּגוֹי עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וְאוֹתוֹ דִּין לְגַבֵּי יְהוּדִי שֶׁמְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא. וּמַדּוּעַ? כֵּיוָן שֶׁהַשַּׁבָּת הִיא יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם קַיָּם וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם וְנָח בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּמִי שֶׁמִּתְכַּחֵשׁ לַשַּׁבָּת נֶחְשָׁב שֶׁמִּתְכַּחֵשׁ לָאֱמוּנָה בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם, וְדִינוֹ כְּגוֹי עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. לְצַעֲרֵנוּ, יֵשׁ אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁמַּאֲמִינִים בְּבוֹרֵא עוֹלָם בְּתוֹךְ לִבָּם אַךְ מְחַלְּלִים אֶת הַשַּׁבָּת, וְאֵינָם יוֹדְעִים שֶׁדִּינָם כְּגוֹיִים עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה.

ב. יְהוּדִי מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא שֶּׁנָּגַע בְּיַיִן - אָסוּר לִשְׁתּוֹתוֹ מִשּׁוּם "יַיִן נֶסֶךְ". וְלָכֵן, אִם הוּא לָגַם מִכּוֹס יַיִן, מַה שֶּׁנִּשְׁאַר בַּכּוֹס נֶאֱסָר בִּשְׁתִיָּה. אוּלָם, אִם רַק מָזַג לַכּוֹס שֶׁלּוֹ, מַה שֶּׁנִּשְׁאַר בַּבַּקְבּוּק לֹא נֶאֱסָר בִּשְׁתִיָּה.

ג. בְּעָיָה זוֹ מְצוּיָה בְּאוּלָמוֹת שֶׁיֵּשׁ מֶלְצָרִים יְהוּדִים שֶׁלְּצַעֲרֵנוּ עֲדַיִן מְחַלְּלִים שַׁבָּת וְהֵם פּוֹתְחִים אֶת הַבַּקְבּוּק וּמוֹזְגִים, אוֹ לִפְעָמִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת אֶחָד הַיְלָדִים חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה וְהָאַבָּא עֲדַיִן מְחַלֵּל שַׁבָּת אֲבָל עוֹשֶׂה קִדּוּשׁ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בִּשְׁנֵי הַמִּקְרִים הַלָּלוּ - אֲפִלּוּ אִם הֵם פָּתְחוּ אֶת הַבַּקְבּוּק - רַק הַיַּיִן שֶׁמָּזְגוּ לַכּוֹס נֶאֱסָר, וְאִלּוּ הַיַּיִן שֶׁבַּבַּקְבּוּק - מֻתָּר.

ד. כְּדֵי לֹא לְהַגִּיעַ לְמַצָּבִים לֹא נְעִימִים בַּמִּקְרִים הָאֲמוּרִים לְעֵיל, יֵשׁ לִקְנוֹת יַיִן מְפוּסְטָר שֶׁאֵין בּוֹ דִּין יַיִן נֶסֶךְ. (כַּיּוֹם, רוֹב הַיֵּינוֹת הַזּוֹלִים, וְהַ"מִיץ עֲנָבִים" הַמְּצוּיִים בֵּינֵינוּ מְפוּסְטָרִים אֲבָל עָדִיף לְהִסְתַּכֵּל מֵאַחֲרֵי הַבַּקְבּוּק שֶׁכָּתוּב: "עָבַר תַּהֲלִיךְ פִּסְטוּר").

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי טו', ד')

"מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ" (א')

כֻּלָּנוּ רוֹאִים, שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אֵיזֶה חוֹלִי בַּגּוּף הוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְקַיֵּם כַּמָּה יָמִים בְּלֹא אֹכֶל וּבְלֹא שְׁתִיָּה, מַדּוּעַ? כֵּיוָן שֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁבְּתוֹכוֹ מַחְזִיקָה אוֹתוֹ גַּם בִּזְמַן שֶׁהַגּוּף חוֹלֶה. אוּלָם, כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָה חוֹלָה הֲרֵי שֶׁזֶּה גָּרוּעַ בְּיוֹתֵר, כִּי מִי יַחֲזִיק אָז אֶת הָאָדָם?? וְהִנֵּה, חוֹלִי הַנֶּפֶשׁ הֲכִי גָּדוֹל הוּא "שֶׁבֶר בָּרוּחַ". כְּשֶׁרוּחוֹ שֶׁל הָאָדָם שְׁבוּרָה וּרְצוּצָה הֲרֵי שֶׁהוּא בְּמַצָּב חֲמוּר מְאֹד. לְצַעֲרֵנוּ, אָנוּ רוֹאִים הַיּוֹם אֲנָשִׁים רַבִּים שְׁבוּרִים בְּרוּחָם, וּמְחַפְּשִׂים תְּרוּפָה לְשִׁבְרָם.

וּבְכֵן, זוֹהִי תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הֶחָכָם מִכָּל אָדָם: מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ - כְּלוֹמַר: הַכֹּל תָּלוּי בַּדִּבּוּר שֶׁל הָאָדָם: רְפוּאַת הַלָּשׁוֹן הִיא: עֵץ חַיִּים, וְאִלּוּ כְּשֶׁהַלָּשׁוֹן מְסֻלֶּפֶת וַעֲקֻמָּה הֲרֵי שֶׁהִיא גּוֹרֶמֶת לְשֶׁבֶר בָּרוּחַ. וְזֶה לְשׁוֹן רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי (שְׁמוֹת יח' א'): "הַלָּשׁוֹן מְרַפֵּא חוֹלִי הַנֶּפֶשׁ, וּרְפוּאָתָהּ עֶלְיוֹנָה עַל כָּל יֶתֶר הָרְפוּאוֹת".

וְכָךְ מַסְבִּיר הָרַב אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (מַסֶּכֶת בָּבָא בָּתְרָא דַּף טז') שֶׁאוֹמֶרֶת: "מַרְגָּלִית אַחַת הָיְתָה תְּלוּיָה בְּצַוָּארוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁכָּל חוֹלֶה שֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ מִיָּד מִתְרַפֵּא, וּכְשֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם נְטָלָהּ וּתְלָאָה בְּגַלְגַּל חַמָּה". הַמַּרְגָּלִית שֶׁתְּלוּיָה בַּצַּוָּאר - הִיא הַדִּבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מֵהַגָּרוֹן! בְּדִבּוּרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה קֶסֶם. הוּא הָיָה מַסְבִּיר לְכָל אָדָם שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מֻנְהָג עַל יְדֵי אֱלֹקִים גָּדוֹל, שׁוּם דָּבָר כָּאן לֹא בְּמִקְרֶה, הַכֹּל לְטוֹבָה, וְיֵשׁ לְהוֹדוֹת לֶאֱלוֹקִים עַל כָּל דָּבָר וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו כִּי בְּיָדוֹ לַעֲזֹר וּלְהוֹשִׁיעַ. וְכָךְ אֲנָשִׁים הָיוּ בָּאִים אֵלָיו וּמְקַבְּלִים רְפוּאָה לְנַפְשָׁם וְתִקְוָה לְחַיֵּיהֶם. כְּשֶׁנִּפְטַר לֹא הָיָה מִי שֶׁיַּמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ זוֹ וְלָכֵן הוּא תָּלָה אֶת הַמַּרְגָּלִית בַּשֶּׁמֶשׁ, כְּלוֹמַר, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יַבִּיט לַשָּׁמַיִם וְיִרְאֶה אֶת נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא.

יְהוּדִים יְקָרִים, אַל תְּזַלְזְלוּ בְּכֹחַ הַדִּבּוּר! לִפְעָמִים מִילָה טוֹבָה שֶׁיּוֹצֵאת בַּעֲדִינוּת מִתּוֹךְ הַלֵּב יְכוֹלָה לְהַצִּיל חַיִּים!!