האם מותר לשתות קפה שגוי הכין?

א. בִּשּׁוּל גּוֹיִים אָסוּר דַּוְקָא בִּשְׁנֵי תְנָאִים: 1. אִם הָאוֹכֶל לֹא הָיָה רָאוּי לַאֲכִילָה בְלִי הַבִּשּׁוּל. 2. הַתַּבְשִׁיל רָאוּי לַעֲלוֹת עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים (שֻׁלְחָן מְכֻבָּד). אֲבָל אִם הָאֹכֶל הָיָה רָאוּי לַאֲכִילָה גַם בְּלִי הַבִּשּׁוּל, אוֹ שֶׁהוּא אֹכֶל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲלוֹת עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים, גַּם אִם הַגּוֹי בִּשְּׁלוֹ - מֻתָּר לְאָכְלוֹ.

ב. לְדֻגְמָא: גּוֹי שֶׁבִּשֵּׁל יְרָקוֹת אוֹ פֵירוֹת אוֹ גְבִינָה - מֻתָּר לְאוֹכְלָם, שֶׁהֲרֵי הֵם נֶאֱכָלִים גַּם כְּשֶׁהֵם חַיִּים.

ג. הָאָרִ"י הַקָּדוֹשׁ כָּתַב שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹת קָפֶה שֶׁהֵכִינוֹ גוֹי. אֲבָל רוֹב הַפּוֹסְקִים הֵקֵלּוּ בָּזֶה מִכֵּיוָן שֶׁעִקַּר הַקָּפֶה זֶה הַמַּיִם וְאֶת הַמַּיִם אֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹת גַּם בְּלִי בִשּׁוּל, וּכְבָר לָמַדְנוּ כָל דָּבָר שֶׁנֶּאֱכָל כְּמוֹ שֶׁהוּא חָי אֵין בּוֹ מִשּׁוּם "בִּשּׁוּלֵי גוֹיִים", וְלָכֵן, לַמַּסְקָנָה, הָרוֹצֶה לְהַחְמִיר כְּדִבְרֵי הָאָרִ"י הַקָּדוֹשׁ תָּבוֹא עָלָיו בְרָכָה, אוּלָם מֵעִקַּר הַדִּין אִם הַקָּפֶה כָשֵׁר - מֻתָּר לִשְׁתּוֹתוֹ אַף אִם הַגּוֹי הֵכִין אוֹתוֹ.

ד. כָּל הַהֶתֵּר לִשְׁתּוֹת קָפֶה שֶׁהֵכִין הַגּוֹי הוּא רַק כְּשֶׁהַיְּהוּדִי לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ אֶת הַקָּפֶה וְשׁוֹתֶה בְמָקוֹם אַחֵר, אֲבָל לָשֶׁבֶת וְלִשְׁתּוֹת קָפֶה בִקְבוּצָה אַחַת יַחַד עִם גּוֹיִים - אָסוּר.

ה. הַדָּבָר נָכוֹן גַּם לְגַבֵּי שְׁתִיָּה חֲרִיפָה כְמוֹ שֶׁנִּלְמַד בְּעֶזְרַת ה' בַּחֹדֶשׁ הַבָּא, בְּשׁוּם אֹפֶן אֵין לָשֶׁבֶת וְלִשְׁתּוֹת מַשְׁקֶה חָרִיף בְּחֶבְרַת הַגּוֹיִים.

ו. מִיהוּ נָבוֹן? אָדָם הַיּוֹדֵעַ לָצֵאת מִמַּצָּבִים מְסֻבָּכִים. וּמִיהוּ חָכָם? זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לֹא לְהִכָּנֵס לְמַצָּבִים מְסֻבָּכִים. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה: "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד". לְצַעֲרֵנוּ, הַיּוֹם אָנוּ עֵדִים לְהִתְדַּרְדְּרוּת נוֹרָאָה בְקֶרֶב הַחֶבְרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית הֵן מְבֻגָּרִים וְהֵן נֹעַר, וְלֹא מְעַט מִזֶּה הוּא בִגְלַל הִתְחַבְּרוּתֵינוּ לַגּוֹיִים הַנִּמְצָאִים בְּתוֹכֵנוּ. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים רָאוּ בְעֵינָם הַחַדָּה אֶת הַמִּכְשׁוֹלִים הָרַבִּים שֶׁגּוֹרֶמֶת לָנוּ חֶבְרַת הַגּוֹיִים, וְלָכֵן הִרְחִיקוּ אוֹתָנוּ מֵהֶם. כָּל שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת הוּא לִשְׁמוֹעַ לָהֶם וְלַעֲצָתָם וְכָךְ נִזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וּמְבֹרָכִים. אָמֵן.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי טו', ב')

"לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת" (א')

הַזַּאֲטוּטִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה "עֵץ חַיִּים" חָמְדוּ לָהֶם לָצוֹן. לָכְדוּ פַּרְפָּר וְהֶחְזִיקוּהוּ בְּכַפּוֹת יְדֵיהֶם הַסְּגוּרוֹת. נִגְּשׁוּ לְרַבִּי אַרְיֵה לֵוִין זַצַ"ל וּשְׁאָלוּהוּ: "הָרַב יוֹדֵעַ אִם הַפַּרְפָּר שֶׁבְּיָדֵינוּ חַי אוֹ מֵת?" אָמְרוּ הַיְּלָדִים בְּלִבָּם: "אִם הָרַב יֹאמַר שֶׁהוּא חַי נִמְעֶכֶנּוּ בְּיָדֵינוּ וְנַמִּתֵהוּ. וְאִם יֹאמַר שֶׁהוּא מֵת - נִפְתַּח אֶת הַיָּד וּנְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ", רַבִּי אַרְיֵה לֵוִין הַיָּדוּעַ בַּחֲרִיפוּתוֹ עָנָה לָהֶם תְּשׁוּבָה מְדֻיֶּקֶת: "בְּיֶדְכֶם הַדָּבָר!"

כָּךְ הַדָּבָר הוּא אֵצֶל הָאָדָם. אִם יִהְיֶה חָכָם יוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת הַדָּבָר, וְאִם לֹא - יָמִית אוֹתוֹ. וְזֶה מָה שֶׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת - הֶחָכָם יוֹדֵעַ אֵיךְ לוֹמַר אֶת הַדְּבָרִים בְּצוּרָה שֶׁיִּהְיוּ טוֹבִים בְּעֵינֵי הַשּׁוֹמֵעַ. וְאִלּוּ: וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת - הַכְּסִיל יָכוֹל לוֹמַר אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר אֲבָל צוּרַת הַהַבָּעָה שֶׁלּוֹ הוֹרֶסֶת הַכֹּל.

גַּם כְּשֶׁמְּדֻבָּר עַל 'חֹק' הַדְּבָרִים יְכוֹלִים לְהֵאָמֵר בְּצוּרָה טוֹבָה שֶׁתִּגְרֹם לַאֲנָשִׁים לְקַבֵּל אוֹתָם. לְדֻגְמָא: כְּשֶׁשּׁוֹטֵר עוֹצֵר נַהַג עַל מְהִירוּת מֻפְרֶזֶת אוֹ אִי צִיּוּת לְתַמְרוּר, הוּא יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֵלָיו עִם פָּנִים קְשׁוּחוֹת וְלֵב קַר, אֶלָּא שֶׁאָז נוֹצַר מֵעֵין רִיב בֵּין הַשּׁוֹטֵר לַנַּהַג, מָה שֶׁגּוֹרֵם שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת זֶה יִסְתַּבֵּךְ לַהֲרָמַת קוֹל אוֹ חֻצְפָּה וְאָז הַשּׁוֹטֵר מִתְחַמֵּם וּמוֹסִיף "תְּקִיפַת שׁוֹטֵר", וְכוּ' וְזֶה כְּמוֹ כַּדּוּר שֶׁלֶג שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל וַחֲבָל.. לֹא נִרְאָה לִי שֶׁהַחֹק אוֹמֵר שֶׁהַשּׁוֹטֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּעוּס בְּעֵת מִלּוּי תַּפְקִידוֹ.. אֶפְשָׁר גַּם לִנְהֹג בְּצוּרָה אַחֶרֶת, מוֹעִילָה יוֹתֵר וַאֲמִתִּית יוֹתֵר. וּכְמוֹ בַּסִּפּוּר הַבָּא:

סִפֵּר לִי חָבֵר, שֶׁפַּעַם עָצַר אוֹתוֹ שׁוֹטֵר עַל מְהִירוּת וְאָמַר לוֹ: "דַּע לְךָ, שֶׁאֲנִי גַּם אָדָם מַאֲמִין כָּמוֹךָ, וְה' צִוָּה אוֹתָנוּ לִהְיוֹת זְהִירִים. אֲנִי רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לְךָ יְלָדִים בָּרֶכֶב וְזֶה מְסֻכָּן! אֲנִי נוֹתֵן לְךָ דּוֹ"ח בְּצַעַר גָּדוֹל, אֲבָל בְּתִקְוָה שֶׁזֶּה יִגְרֹם לְךָ לִשְׁמוֹר עַל חַיֶּיךָ וְחַיֵּי מִשְׁפַּחְתְּךָ..". וְעַל זֶה אָמְרוּ: הַמִּשְׁטָרָה - 100 בִּשְׁבִילְךָ!