מה הדין בסכין בשרית שמרחו איתה גבינה?

א. מִי שֶׁלּוֹמֵד מַרְוִיחַ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם בָּעוֹלָם הַבָּא, וּמִי שֶׁלֹּא לוֹמֵד גַּם אִם יַחְמִיר וְיַרְוִיחַ אֶת הָעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל מָקוֹם יַפְסִיד אֶת הַהֲנָאָה בָעוֹלָם הַזֶּה. כְּגוֹן: מִי שֶׁמָּרַח בְּטָעוּת גְּבִינָה בְסַכִּין בְּשָׂרִית, אִם לֹא לָמַד אֶת הַהֲלָכָה יָכוֹל לַחְשׁוֹב שֶׁעָלָיו לִזְרוֹק אֶת הַסַּכִּין, אוֹ אֶת הַגְּבִינָה אוֹ אֶת שְׁנֵיהֶם. אֲבָל מִי שֶׁלָּמַד יוֹדֵעַ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁנֵי הַדְּבָרִים הָיוּ קָרִים, גַּם הַסַּכִּין וְגַם הַגְּבִינָה, הֲרֵי שֶׁלֹּא נֶאֱסָר כְּלוּם, הַגְּבִינָה מוּתֶּרֶת בַּאֲכִילָה, וְאֶת הַסַּכִּין שׁוֹטְפִים וּמַחְזִירִים לַמָּקוֹם.

ב. מִי שֶׁמָּזַג מָרָק בְּשָׂרִי אוֹ אֹכֶל בְּשָׂרִי מֵהַסִּיר לַצַּלַּחַת, וּבְעוֹדָם חַמִּים אָכַל אוֹתָם בְּמַזְלֵג חֲלָבִי (אוֹ לְהֵפֶךְ), אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּאֲכָל חַם מְאֹד - הַמַּאֲכָל וְהַמַּזְלֵג לֹא נֶאֶסְרוּ, אֶלָּא מֻתָּר לֶאֱכוֹל אֶת הַמַּאֲכָל, וְאֶת הַמַּזְלֵג יִשְׁטְפוּ וְיַחְזִירוּ לַמָּקוֹם. מַדּוּעַ? כֵּיוָן שֶׁהַצַּלַחַת הָיְתָה קָרָה, וְכַאֲשֶׁר הִנִּיחוּ בְתוֹכָהּ מַאֲכָל חַם, הוּא הִתְחִיל בְּתַהֲלִיךְ שֶׁל הִתְקָרְרוּת, וְלָכֵן נִקְרָא "כְּלִי שֵׁנִי" וְאֵין בְּכֹחוֹ לְהַבְלִיעַ אוֹ לְהַפְלִיט מֵהַכְּלִי לָאֹכֶל אוֹ לְהֵפֶךְ. יֵשׁ לְצַיֵּן, שֶׁאִם הָאוֹכֶל הוּא דְבַר "גּוּשׁ" כְּגוֹן: תַּפּוּחַ אֲדָמָה רוֹתֵחַ, אוֹ חֲתִיכַת בָּשָׂר - הָאַשְׁכְּנַזִּים מַחְמִירִים וְאוֹסְרִים מֵחֲמַת שֶׁהַ"גּוּשׁ" אוֹצֵר בְּתוֹכוֹ אֶת הַחֹם כְּמוֹ בִהְיוֹתוֹ בַסִּיר.

ג. נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים שֶׁכִּמְעַט בְּרֹב הַמִּקְרִים הַמְּצוּיִים בְּיוֹם יוֹם, הָאוֹכֶל וְהַכְּלִי לֹא נֶאֱסָרִים, וְאֵין צֹרֶךְ לְזוֹרְקָם. (לֹא אֶת הַכְּלִי, לֹא אֶת הָאוֹכֶל, וְלֹא אֶת הָאָדָם שֶׁעָשָׂה אֶת הַטָּעוּת). מָתַי אִם כֵּן, יֵשׁ בְּעָיָה הִלְכָתִית? כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּסִיר רוֹתֵחַ. הַסִּיר הָרוֹתֵחַ נִקְרָא "כְּלִי רִאשׁוֹן" וּבְכֹחוֹ לְהַחְדִּיר בָּשָׂר לְתוֹךְ חָלָב וְהַהֶפֶךְ בֵּין בְּמַאֲכָל וּבֵין בִּכְלִי. כְּגוֹן: מִי שֶׁבִּשֵּׁל חֲלָבִי בְסִיר בְּשָׂרִי אוֹ לְהֵפֶךְ, מָחָר בְּעֶזְרַת ה' נַסְבִּיר דִּינִים אֵלּוּ בְהַרְחָבָה.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', לב')

"בְּרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדִּיק" (ב')

כְּלָל רִאשׁוֹן בַּמִּלְחָמָה - הַכֵּר אֶת הָאוֹיֵב!! הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הָאָדָם בִּימֵי חַיָּיו זוֹ "מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר". יֵצֶר הָרָע כָּל יוֹם מְנַסֶּה לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם וּלְהַכְשִׁילוֹ וְיֵשׁ לְזַהוֹת אוֹתוֹ וּלְהַכִּיר אֶת דַּרְכֵי פְּעֻלּוֹתָיו.

וּבְכֵן, דֶּרֶךְ אַחַת שֶׁל הַיֵּצֶר הִיא: לְהַכְנִיס אֶת הָאָדָם לְמַצָּב שֶׁל לַחַץ. בַּפַּרְנָסָה, בִּשְׁלוֹם בַּיִת, בִּבְרִיאוּת וּבְכָל שְׁאַר הַתְּחוּמִים, וּלְהַרְאוֹת לָאָדָם מַצָּב שֶׁל חֹשֶׁךְ וּמְצוּקָה. וְאָז בְּרֶגַע שֶׁהָאָדָם נִכְנַס לְלַחַץ לִדְאָגָה וְלִמְצוּקָה, הַיֵּצֶר בָּא אֵלָיו שׁוּב וּמַרְאֶה לוֹ שֶׁהַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לָצֵאת מֵהַמְּצוּקָה הִיא, אִם יַעֲשֶׂה דָּבָר מְסֻיָּם, וַאֲפִילוּ שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה חֵטְא וַעֲבֵרָה, אֲבָל...אֵין בְּרֵירָה!!

וְכָךְ שׁוֹמְעִים אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁאוֹמְרִים: "אֲנִי הָיִיתִי מוּכָן לִשְׁמוֹר שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה, אֲבָל אֲנִי עוֹבֵד בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מָה לַעֲשׂוֹת! אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיְּפַטְּרוּ אוֹתִי??", אוֹ "אִשְׁתִּי וַאֲנִי נִמְצָאִים בְּכָזֶה מַצָּב רָגִישׁ שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לְדַבֵּר אִתָּהּ עַל טָהֲרַת הַמִּשְׁפָּחָה, וְכִי אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ??" אוֹ "אֲנִי אֶתֵּן צְדָקָה בְּכֵיף, אֲבָל כָּרֶגַע אֵין מַצָּב!! אֲנִי חָנוּוּוּוּוּוּק.." וְצָרִיךְ לָדַעַת שֶׁזּוֹ עֲצַת הַיֵּצֶר!!!

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים לֹא עוֹבְדִים בְּשַׁבָּת וְיֵשׁ לָהֶם פַּרְנָסָה, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שׁוֹמְרִים טָהֲרָה וְחַיִּים בְּאֹשֶׁר וְשִׂמְחָה, וְגַם צְדָקָה לֹא בִּקְּשׁוּ מִמְּךָ לָתֵת מִלְיוֹנִים, וְכִי אַתָּה לֹא קוֹנֶה לְעַצְמְךָ מִדֵּי פַּעַם שׁוֹקוֹלָד? אָז מָה יִקְרֶה אִם פַּעַם אַחַת תִּתֵּן אֶת שָׁוְיוֹ בַּקֻּפָּה?.. אֶלָּא מָה? הַהַרְגָּשָׁה שֶׁהַיֵּצֶר נוֹתֵן הִיא שֶׁל "אֵין אֶפְשָׁרוּת", וְזוֹ הַטָּעוּת! צָרִיךְ פָּשׁוּט לֹא לְהִכָּנֵס לַ"חֹשֶׁךְ" שֶׁל הַיֵּצֶר, אֶלָּא לִבְטֹחַ בַּה' עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק שֶׁלָּנוּ לְפִי הַמְּצוּדוֹת דָּוִד: בְּרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע - בְּעֵת בֹּא הָרָעָה עַל הָרָשָׁע הוּא נִדְחָה מֵה', אֲבָל: וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדִּיק - הַצַּדִּיק חוֹסֶה בַּה' וְלֹא מְאַבֵּד אֶת הַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה גַּם בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב לַמִּיתָה. יְהוּדִים יְקָרִים, תַּחְזִיקוּ מַעֲמָד! תִּבְטְחוּ בַּה' וְתִרְאוּ שֶׁהַיְּשׁוּעָה תַּגִּיעַ..