5 דקות תנ"ך – חלוקת הארץ הגיעה לסיומה

לה וְעָרֵ֖י מִבְצָ֑ר הַצִּדִּ֣ים צֵ֔ר וְחַמַּ֖ת רַקַּ֥ת וְכִנָּֽרֶת: לו וַֽאֲדָמָ֥ה וְהָֽרָמָ֖ה וְחָצֽוֹר: לז וְקֶ֥דֶשׁ וְאֶדְרֶ֖עִי וְעֵ֥ין חָצֽוֹר: לח וְיִרְאוֹן֙ וּמִגְדַּל־אֵ֔ל חֳרֵ֥ם וּבֵית־עֲנָ֖ת וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ (לֹא זוֹ הַמֻּכֶּרֶת לָנוּ) עָרִ֥ים תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן: לט זֹ֗את נַֽחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶֽעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן:

נַחֲלַת דָּן - שֵׁבֶט דָּן קִבְּלוּ אֶת אֵזוֹר "גּוּשׁ דָּן" - בְּנֵי בְּרַק, יָפוֹ וְכוּ'. אוּלָם בִּתְקוּפָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר הָלְכוּ וְכָבְשׁוּ אֶת הָעִיר "לֶשֶׁם" שֶׁהָיְתָה בִצְפוֹן הָאָרֶץ, שִׁנּוּ אֶת שְׁמָהּ לְ"דָן" וְגָרוּ גַם שָׁם. נִמְצָא, שֶׁנַּחֲלַת דָּן הָיְתָה מְחֻלֶּקֶת לִשְׁנֵי מְקֹמוֹת נִפְרָדִים - חֵלֶק אֶחָד בְּמֶרְכַּז הָאָרֶץ, וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בִּצְפֹנָהּ (רְאֵה מַפָּה).

מ לְמַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם יָצָ֖א הַגּוֹרָ֥ל הַשְּׁבִיעִֽי: מא וַיְהִ֖י גְּב֣וּל נַֽחֲלָתָ֑ם צָרְעָ֥ה וְאֶשְׁתָּא֖וֹל וְעִ֥יר שָֽׁמֶשׁ (הַעָרִים הַאֵלּוּ הָיוּ שַׁיָּכוֹת לְנַחֲלַת יְהוּדָה, אֲבָל גְּבוּל נַחֲלַת דָּן - עָבַר סָמוּךְ לָהֶן): מב וְשַֽׁעֲלַבִּ֥ין וְאַיָּל֖וֹן וְיִתְלָֽה: מג וְאֵיל֥וֹן וְתִמְנָ֖תָה וְעֶקְרֽוֹן: מד וְאֶלְתְּקֵ֥ה וְגִבְּת֖וֹן וּבַֽעֲלָֽת: מה וִיהֻ֥ד וּבְנֵֽי־בְרַ֖ק וְגַת־רִמּֽוֹן: מו וּמֵ֥י הַיַּרְק֖וֹן וְהָֽרַקּ֑וֹן עִֽם־הַגְּב֖וּל מ֥וּל יָפֽוֹ:

מז וַיֵּצֵ֥א גְבוּל־בְּנֵי־דָ֖ן מֵהֶ֑ם וַיַּֽעֲל֣וּ בְנֵי־דָ֠ן (בִּתְקוּפָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר) וַיִּלָּֽחֲמ֨וּ עִם־לֶ֜שֶׁם (שֶׁנִּמְצֵאת בִּצְפוֹן הָאָרֶץ) וַיִּלְכְּד֥וּ אוֹתָ֣הּ | וַיַּכּ֧וּ אוֹתָ֣הּ לְפִי־חֶ֗רֶב וַיִּֽרְשׁ֤וּ אוֹתָהּ֙ וַיֵּ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וַיִּקְרְא֤וּ לְלֶ֨שֶׁם֙ דָּ֔ן כְּשֵׁ֖ם דָּ֥ן אֲבִיהֶֽם: מח זֹ֗את נַֽחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶֽעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן:

סִכּוּם נַחֲלַת הָאָרֶץ, וְנַחֲלַת יְהוֹשֻׁעַ - חֲלֻקַּת הָאָרֶץ לְנַחֲלוֹת הַשְּׁבָטִים הִגִּיעָה לְסִיּוּמָהּ. כַּזָּכוּר, הַחֲלֻקָּה נֶעֶשְׂתָה עַל פִּי הַגּוֹרָל, בְפֶתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד הַבָּנוּי בְּשִׁלֹה, בְּמַעֲמַד: אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הַשְּׁבָטִים. יְהוֹשֻׁעַ בִּקֵּשׁ אֶת הָעִיר "תִּמְנַת סֶרַח" לְנַחֲלָה עֲבוּר מִשְׁפַּחְתּוֹ, עַם יִשְׂרָאֵל שָׁאֲלוּ בָאוּרִים וְתוּמִים, וּלְאַחַר קַבָּלַת אִשּׁוּר מֵה' - נָתְנוּ לוֹ אֹתָהּ לְנַחֲלָה, וְהוּא בָנָה שָׁם אֶת הָעִיר וְיָשַׁב בָּהּ. יֵשׁ מְפָרְשִׁים - שֶׁהוּא קִבֵּל אֹתָהּ לְנַחֲלָה לְלֹא גוֹרָל, כִּי כָךְ ה' צִוָּה אֶת מֹשֶׁה.

מט וַיְכַלּ֥וּ (סִיְּמוּ) לִנְחֹל־אֶת־הָאָ֖רֶץ לִגְבֽוּלֹתֶ֑יהָ וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל נַֽחֲלָ֛ה לִֽיהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן בְּתוֹכָֽם: נ עַל־ פִּ֨י יְהֹוָ֜ה (לְאַחַר שֶׁשָּׁאֲלוּ בָאוּרִים וְתוּמִים) נָ֣תְנוּ ל֗וֹ אֶת־ הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔ל (בִּקֵּשׁ) אֶת־תִּמְנַת־סֶ֖רַח בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיִּבְנֶ֥ה אֶת־הָעִ֖יר וַיֵּ֥שֶׁב בָּֽהּ:

מעוניינים לקבל את "5 דקות תנ"ך" מדי יום למייל? הירשמו לניוזלטר החדש שלנו - 2 הלכות ביום.

לחלק הבא בביאור ספר יהושע, ה' מצוה את יהושע על ערי מקלט, הקליקו כאן.