האם מותר בשבת להוריד כביסה מהחבל?

א. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲסוּרִים בְּטִלְטוּל בְּשַׁבָּת וְהֵם נִקְרָאִים "מֻקְצֶה". בְּהֶמְשֵׁךְ הַהֲלָכוֹת נִלְמַד אֶת הִלְכוֹת מֻקְצֶה בְּהַרְחָבָה. אוּלָם כָּעֵת, נַסְבִּיר פְּרָט אֶחָד שֶׁשַּׁיָּךְ לַהֲלָכוֹת שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בָּהֶן.

ב. כָּל כְּלִי שֶׁמְּיֻעָד לִמְלָאכָה אֲסוּרָה בְּשַׁבָּת, נִקְרָא: "כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתוֹ לְאִסּוּר", וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ סְתָם בְּשַׁבָּת. אוּלָם, לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ אוֹ מְקוֹמוֹ - מֻתָּר. כְּלוֹמַר, אִם אֲנִי צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְצֹרֶךְ פְּעֻלָּה אַחֶרֶת שֶׁמֻּתֶּרֶת - מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ. וְכֵן, אִם אֲנִי צָרִיךְ אֶת הַמָּקוֹם שֶׁהוּא מֻנָּח עָלָיו - מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ.

ג. "מְהַדְקֵי כְּבִיסָה" נֶחְשָׁבִים לְמֻקְצֶה בְּשַׁבָּת. מַדּוּעַ? מֵאַחַר וְהֵם מְשַׁמְּשִׁים לִ"תְלִיַּת כְּבִיסָה", וּבְשַׁבָּת - אָסוּר לִתְלוֹת כְּבִיסָה.

ד. "תְּלִיַּת כְּבִיסָה" אֲסוּרָה בְּשַׁבָּת, אוּלָם "הוֹרָדַת כְּבִיסָה" מֻתֶּרֶת. וְלָכֵן, מִי שֶׁצָּרִיךְ בֶּגֶד שֶׁתָּלוּי עַל הַחֶבֶל, מֻתָּר לוֹ לְהוֹרִידוֹ מִשָּׁם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.

ה. גַּם אִם הַבֶּגֶד תָּלוּי עַל הַחֶבֶל בְּעֶזְרַת "מְהַדְקֵי כְּבִיסָה", מֻתָּר לְהָסִירָם כָּרָגִיל וְלָקַחַת אֶת הַבֶּגֶד. מַדּוּעַ מֻתָּר לְטַלְטְלָם אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מֻקְצֶה? מֵאַחַר וְהֵם נִמְצָאִים עַל הַבֶּגֶד, וְלָמַדְנוּ שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטֵל "כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתוֹ לְאִסּוּר" לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ.

ו. אָדָם שֶׁרוֹאֶה שֶׁמִּתְקָרְבִים עֲנָנִים וְהוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יֵרְדוּ גְּשָׁמִים וְיַרְטִיבוּ אֶת הַבְּגָדִים. אַף שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים שֶׁעַל הַחֶבֶל, מֻתָּר לוֹ לְהוֹרִיד אֶת הַבְּגָדִים מֵהַחֶבֶל, אוּלָם בְּמִקְרֶה כָזֶה, לֹא יָסִיר אֶת "מְהַדְקֵי הַכְּבִיסָה" בְּיָדוֹ, אֶלָּא יִמְשׁוֹךְ אֶת הַבְּגָדִים וְהַמְּהַדְּקִים יִפְּלוּ מֵעַצְמָם.

ז. הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה כָּתַב שֶׁכָּל הַהֶתֵּר לְהוֹרִיד כְּבִיסָה מֵהַחֶבֶל הוּא רַק בְּמִקְרֶה שֶׁהִיא כְּבָר הִתְיַבְּשָׁה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אוּלָם הַפּוֹסְקִים הַסְּפָרַדִּים חָלְקוּ עָלָיו וְהִתִּירוּ זֹאת בְּכָל מִקְרֶה. וְלָכֵן, בְּכָל מִקְרֶה בֵּין אִם הַכְּבִיסָה הָיְתָה יְבֵשָׁה לִפְנֵי שַׁבָּת וּבֵין אִם הָיְתָה רְטֻבָּה, לְדַעַת הַסְּפָרַדִּים, לְאַחַר שֶׁהִתְיַבְּשָׁה מֻתָּר לְהוֹרִידָהּ מֵהַחֶבֶל בְּשַׁבָּת.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ

שְׁאֵלָה אַחַת וְאַרְבַּע תְּשׁוּבוֹת - שְׁתַּיִם הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם מָחָר!

אַבְרָהָם אָבִינוּ יָשַׁב בְּפֶתַח הָאֹהֶל וְחִכָּה לְאוֹרְחִים, כְּשֶׁרָאָה אֶת שְׁלֹשֶׁת הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּדְמוּ לַעֲרָבִים הִכְנִיס אוֹתָם וּמִהֵר לִדְאֹג לָהֶם. הוּא רָץ לְשָׂרָה וְאָמַר לָהּ: "מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת", חֲכָמִים עוֹמְדִים עַל כָּךְ, מַדּוּעַ כָּתוּב גַּם קֶמַח וְגַם סֹלֶת, הֲרֵי זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת אוֹ קֶמַח אוֹ סֹלֶת? וַחֲזַ"ל אוֹמְרִים מִשְׁפָּט קְצָת מֵבִיךְ: "מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה עֵינֶיהָ צָרָה בָּאוֹרְחִים יוֹתֵר מֵהָאִישׁ", כְּלוֹמַר, הָאִשָּׁה מַעֲדִיפָה לָתֵת לָאוֹרְחִים מְעַט, וְהַגֶּבֶר מְפַזֵּר יוֹתֵר מִמֶּנָּה לָאוֹרְחִים. אוּלָם, דָּבָר זֶה לֹא מוּבָן מֵהַפָּסוּק, שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם אָמַר לְשָׂרָה לְהָבִיא לָהֶם "קֶמַח", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח, וְרַק אַחַר כָּךְ כָּתוּב "סֹלֶת", זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁשָּׂרָה שִׁנְּתָה וְאָמְרָה: סֹלֶת, וַהֲרֵי יָדוּעַ שֶׁסֹּלֶת הִיא מְשֻׁבַּחַת יוֹתֵר מִקֶּמַח, אִם כֵּן, מִכָּאן יֵשׁ הוֹכָחָה הֲפוּכָה - שֶׁאִשָּׁה נוֹתֶנֶת יוֹתֵר מֵאִישׁ! תְּשׁוּבוֹת רַבּוֹת נֶאֶמְרוּ עַל כָּךְ וְאַרְבַּע מֵהֶן הִגִּיעוּ לְיָדִי, נִכְתֹּב שְׁתַּיִם מֵהֶן הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם מָחָר.

תְּשׁוּבָה רִאשׁוֹנָה: מִזֶּה שֶׁהַתּוֹרָה פִרְסְמָה אֶת נִדְבַת לִבָּהּ הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל שָׂרָה נִתָּן לְהָבִין שֶׁהִיא הָיְתָה יוֹצֵאת דֹּפֶן מִכָּל הַנָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם. וְהֵבִיאוּ עַל כָּךְ מָשָׁל: פַּעַם לִמֵּד הָאַרְיֵה אֶת הַגּוּרִים שֶׁלּוֹ אֵיךְ לִתְקֹף וְלִטְרֹף, אָמַר אֶחָד הַגּוּרִים: אַבָּא, אֲנִי מְפַחֵד מִבְּנֵי אָדָם כֵּיוָן שֶׁרָאִיתִי תְמוּנָה שֶׁל שִׁמְשׁוֹן שֶׁהוּא מְשַׁסֵּעַ אֶת הָאַרְיֵה! עָנָה לוֹ אָבִיו: אַדְרַבָּה! מִזֶּה שֶׁבְּנֵי הָאָדָם מִתְפָּאֲרִים כָּל כָּךְ בְּשִׁמְשׁוֹן עַד שֶׁעָשׂוּ מִזֶּה תְמוּנָה תָבִין שֶׁהוּא חָרִיג, וְאִלּוּ רֹב בְּנֵי הָאָדָם מְפַחֲדִים מֵהָאַרְיֵה! כָּךְ, מִפִּרְסוּם נִדְבַת לִבָּהּ שֶׁל שָׂרָה מְבִינִים שֶׁרֹב הַנָּשִׁים אֵינָן כָּךְ.

תְּשׁוּבָה שְׁנִיָּה: הֵם דִּבְּרוּ עַל אוֹתוֹ דָבָר, רַק שֶׁאַבְרָהָם קָרָא לָזֶה "קֶמַח" - אָמַר לָהּ זֶה דָבָר פָּשׁוּט בְּיַחַס לָאוֹרְחִים, וְאִלּוּ שָׂרָה קָרְאָה לָזֶה "סֹלֶת" - זֶה מְשֻׁבָּח בִּשְׁבִיל הָאוֹרְחִים. מָחָר נַמְשִׁיךְ אֶת שְׁאַר הַתֵּרוּצִים, וְעַד אָז - נְבַקֵּשׁ מֵהַנָּשִׁים שֶׁקּוֹרְאוֹת אֶת זֶה לֹא לְהִפָּגַע וּלְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת עַד סוֹף הַהֶסְבֵּר.. שַׁבָּת שָׁלוֹם!