האם מותר לטלטל עט או עיפרון בשבת?

א. הָאָדָם מֻרְכָּב מִגּוּף וּנְשָׁמָה, וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ בַּגּוּף 248 אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ לִשְׁמוֹר עַל בְּרִיאוּתָם כָּךְ יֵשׁ בַּתּוֹרָה 248 מִצְווֹת עֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ לְקַיְּימָם, וְהֵם הַנּוֹתְנִים חַיּוּת לַנְּשָׁמָה, וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ בַּגּוּף 365 גִּידִים שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִפְגֹעַ בָּהֶם כְּדֵי שֶׁהַגּוּף לֹא יִנָּזֵק, כָּךְ יֵשׁ 365 אִסּוּרִים בַּתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לַעֲבוֹר עֲלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁהַנְּשָׁמָה לֹא תִנָּזֵק.

ב. הָרְפוּאָה הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר הִיא הָרְפוּאָה הַמּוֹנַעַת, כְּלוֹמַר, בִּמְקוֹם לְהַמְתִּין עַד שֶׁהָאָדָם יֶחֱלֶה וְאָז יֵלֵךְ לָרוֹפֵא לְקַבֵּל תְּרוּפָה - הָרוֹפֵא מַדְרִיךְ אֶת הָאָדָם מָה לַעֲשׂוֹת וּמִמָּה לְהִמָּנַע בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁל נֵזֶק. כָּךְ לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה, ה' יִתְבָּרַךְ צִוָּה אֶת הַחֲכָמִים שֶׁיִּתְּנוּ לָנוּ רְפוּאָה מוֹנַעַת וְיַרְחִיקוּ אוֹתָנוּ מֵאִסּוּרֵי הַתּוֹרָה הַשּׁוֹנִים. וְלָכֵן צִוָּה אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי" פֵּרוּשׁ: אַתֶּם תִּגְדְּרוּ גְדֵרוֹת מִסָּבִיב לַמִּצְווֹת כְּדֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲבוֹר עֲלֵיהֶם.

ג. לְדֻגְמָא: אָסוּר מֵהַתּוֹרָה לִכְתֹּב בְּשַׁבָּת בְּעֵט אוֹ בְעִפָּרוֹן וְכַדּוֹמֶה. בָּאוּ חֲכָמִים וְגָדְרוּ גָדֵר שֶׁאָסוּר לְטַלְטֵל בְּשַׁבָּת עֵט אוֹ עִפָּרוֹן! לָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא הָאָדָם לִמְלֶאכֶת כְּתִיבָה. וְכָךְ בְּכָל הָאִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפִרְקֵי אָבוֹת: "וְעָשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה".

ד. בַּל נַחְשֹׁב שֶׁהָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים עוֹבֵר עַל אִיסּוּר פָּעוֹט, וְהָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה עוֹבֵר עַל אִיסּוּר גָּדוֹל - לֹא!! ה' יִתְבָּרַךְ מַקְפִּיד מְאֹד עַל גְּזֵרוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲכָמִים וּמַחְמִיר מְאֹד עַל מִי שֶׁעוֹבֵר עַל דִּבְרֵיהֶם, כִּי הוּא צִוָּה אוֹתָם לִגְזֹר אֶת גְּזֵרוֹתֵיהֶם בִּכְדֵי שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל בְּאִסּוּרֵי תוֹרָה, וְנִמְצָא שֶׁהָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים עוֹבֵר עַל אִסּוּר תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל".

ה. הַתּוֹרָה אָסְרָה עָלֵינוּ לֶאֱכוֹל בָּשָׂר וְחָלָב הַמְּבֻשָּׁלִים יַחַד, אוּלָם חֲכָמֵינוּ ז"ל בָּאוּ וְתִקְּנוּ שֶׁחַיָּבִים לְהַמְתִּין זְמַן מְסֻיָּם בֵּין אֲכִילַת בָּשָׂר לְחָלָב. בְּיוֹם רִאשׁוֹן הַבָּא נַתְחִיל לִלְמוֹד בְּע"ה כַּמָּה שָׁעוֹת יֵשׁ לְהַמְתִּין בֵּין בָּשָׂר לְחָלָב, מֵאֵיזֶה גִיל חָל הָאִסּוּר, וּמָה הֵם הַמִּקְרִים בָּהֶם יִהְיֶה נִתָּן לְהָקֵל וּלְהַמְתִּין פָּחוֹת מִכָּךְ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', כח')

"בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן" (א)

נָסוּ לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלוֹת הַבָּאוֹת: הַאִם הַמֶּלֶךְ הוּא הָאָדָם הֲכִי חֲכַם בַּמְּדִינָה? אוּלַי הֲכִי גִּבּוֹר? הֲכִי מֵבִין בְּעִנְיְינֵי מִלְחָמָה? אוֹ כַּלְכָּלָה? הַאִם רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה הוּא הָאָדָם הֲכִי חֲכַם בָּאָרֶץ? הֲכִי מֻכְשָׁר? הַאִם רֹאשׁ הָעִיר הוּא הָאָדָם הֲכִי מְיֻחָד בָּעִיר? הֲכִי מֵבִין? הֲכִי יוֹדֵעַ?... וּבְכֵן אֲנִי מֵנִיחַ שֶׁעַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ עֲנִיתֶם: לֹא! וְאַתֶּם צוֹדְקִים! מִסְתַּבֵּר שֶׁיֵּשׁ בַּמְּדִינָה אוֹ בָּעִיר אֲנָשִׁים שֶׁיּוֹתֵר חֲכָמִים מֵהַשַּׁלִּיט שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְיוֹתֵר מְבִינִים בְּכַלְכָּלָה, וּבְהַרְבֵּה תְּחוּמִים אֲחֵרִים.

וְאִם כֵּן, הַשְּׁאֵלָה נִשְׁאֶלֶת: מַדּוּעַ דַּוְקָא הָאָדָם הַזֶּה הוּא הַמֶּלֶךְ אוֹ רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, אוֹ רֹאשׁ הָעִיר? הַתְּשׁוּבָה הִיא: כָּל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ נִמְדָּד לְפִי הָעָם! כָּל מַצָּבוֹ וְהַצְלָחָתוֹ הוּא בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ אַחֲרָיו אֲנָשִׁים, זֶהוּ! (וְאַגַּב, נַזְכִּיר כַּמָּה קָשֶׁה לִרְאוֹת אָדָם שֶׁהָיָה רֹאשׁ עִיר יוֹרֵד מִגְּדֻלָּתוֹ וְחוֹזֵר לִהְיוֹת אָדָם פָּשׁוּט שֶׁהוֹלֵךְ בָּרְחוֹב מִבְּלִי שֶׁאִישׁ מִתְיַחֵס אֵלָיו..) וְזֶה מַה שֶּׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ - כְּשֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה עַם הַמֶּלֶךְ מִתְהַדֵּר, אוּלָם: וּבְאֶפֶס לְאֹם - כְּשֶׁאֵין אֲנָשִׁים סְבִיבוֹ, מְחִתַּת רָזוֹן - אוֹתוֹ שַׁלִּיט וְרוֹזֵן - יוֹרֵד וְנוֹחֵת!

הַדָּבָר הַמַּפְלִיא הוּא שֶׁחֲזַ"ל דּוֹרְשִׁים חֵלֶק מִזֶּה גַּם עַל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. אֲפִילוּ שֶׁעַל בּוֹרֵא עוֹלָם נֶאֱמַר: "אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא", מַלְכוּתוֹ שֶׁל ה' אֵינָהּ תְּלוּיָה כְּלָל בַּנִּבְרָאִים, וְגַם כְּשֶׁהוּא "לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נּוֹרָא", כִּי "הוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה". מִכָּל מָקוֹם, כַּאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים אַחֲרָיו וּמַכְרִיזִים בְּכָל מָקוֹם: "ה' מֶלֶךְ!" הֲרֵי שֵׁמַּלְכוּתוֹ מִתְחַזֶּקֶת. וְלָכֵן, אָנוּ שׁוֹאֲפִים תָּמִיד לְקַיֵּם מִצְוָה עִם כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר אֲנָשִׁים, שֶׁכֵּן: בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ!

יְהוּדִים יְקָרִים, הַפִיצוּ אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, חַזְּקוּ אֶת עַם ה' וְהַגְדִילוּ אֶת כְּבוֹדוֹ בָּעוֹלָם!!