האם מותר להסתפר בחול המועד?

א. הַיָּמִים שֶׁבֵּין חָג רִאשׁוֹן לְבֵין חָג שֵׁנִי נִקְרָאִים "חוֹל הַמּוֹעֵד". מַדּוּעַ? כֵּיוָן שֶׁמִּצַּד אֶחָד יָמִים אֵלּוּ מֻתָּרִים בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכוֹת שֶׁאֲסוּרוֹת בֶּחָג עַצְמוֹ. אַךְ מִצַּד שֵׁנִי יֵשׁ בָּהֶם קְדֻשַּׁת חָג וְיֵשׁ מְלָאכוֹת שֶׁאֲסוּרוֹת בָּהֶם, וְלָכֵן יֵשׁ לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם מְאֹד.

ב. כָּתוּב בְּפִרְקֵי אָבוֹת (פֶּרֶק ג' מִשְׁנָה י'): "רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר הַמְּבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא", וּבֵאֵר רַבִּי עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא שֶׁהַכַּוָּנָה לְאָדָם שֶׁנּוֹהֵג מִנְהַג חוֹל בִּימֵי חוֹל הַמּוֹעֵד בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה שְׁתִיָּה וּמְלָאכָה. לָכֵן, עָלֵינוּ לִלְמוֹד הֵיטֵב אֶת הִלְכוֹת חוֹל הַמּוֹעֵד כְּדֵי לְכַבְּדָם כָּרָאוּי.

ג. צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶת יְמֵי חוֹל הַמּוֹעֵד בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מְיֻחָדִים. זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁאִם בְּיוֹם רָגִיל אוֹכְלִים כָּרִיךְ עִם לִפְתָּן כָּל שֶׁהוּא, וְלִפְעָמִים לֹא אוֹכְלִים עַד הָעֶרֶב וְכַדּוֹמֶה - בְּיָמִים אֵלּוּ צָרִיךְ לִישֵׁב וְלֶאֱכֹל אֲרוּחָה מְכֻבֶּדֶת לִכְבוֹד הֶחָג.

ד. רָאוּי לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּדִים וַחֲגִיגִיִּים יוֹתֵר מֵהַבְּגָדִים הָרְגִילִים שֶׁל חוֹל.

ה. אָסוּר לְהִסְתַּפֵּר אוֹ לְהִתְגַּלֵּחַ בִּימֵי חוֹל הַמּוֹעֵד, וַאֲפִילוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת - אָסוּר. אַךְ מֻתָּר לְסַדֵּר אֶת הַשָּׂפָם אִם מַפְרִיעַ לוֹ בַאֲכִילָה. וְכֵן מֻתָּר לִגְזֹז צִיפּוֹרְנַיִם בְּחוֹל הַמּוֹעֵד, וְהָאַשְׁכְּנַזִּים נוֹהֲגִים לְהַחְמִיר בָּזֶה.

ו. אָסוּר לְכַבֵּס בְּגָדִים בְּחוֹל הַמּוֹעֵד. חוּץ מִכַּמָּה מִקְרִים שֶׁמֻּתָּר: 1. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַק בֶּגֶד אֶחָד לִכְבוֹד הֶחָג וְהִתְלַכְלֵךְ בֶּחָג. 2. בִּגְדֵי יְלָדִים קְטַנִּים (בְּעֵרֶךְ עַד גִּיל 3) שֶׁמִּתְלַכְלְכִים מַהֵר. 3. מַגָּבוֹת, גַּרְבַּיִם וּבְגָדִים תַּחְתּוֹנִים אִם נִגְמְרוּ לוֹ בְאֶמְצַע הֶחָג. 4. סְדִינִים וּמַצָּעֵי מִטּוֹת בְּבֵית מָלוֹן.

ז. אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְחוֹל הַמּוֹעֵד. וְלָכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵסֶק פְּרָטִי כְּמוֹ נַגָּרִיָּה, מַסְגֵּרִיָּה, בֵּית דְּפוּס אוֹ כָל בֵּית מְלָאכָה אַחֵר, - צָרִיךְ לִסְגּוֹר אוֹתוֹ בְחוֹל הַמּוֹעֵד. וְיֵשֵׁב בַּבָּיִת עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ וְיִשְׂמַח עִמָּהֶם בְּשִׂמְחַת הֶחָג.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', טו')

"פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (ב')

כָּל מָה שֶׁדִּבַּרְנוּ בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם שֶׁאָסוּר לָאָדָם לִהְיוֹת פֶּתִי זֶה בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אוּלָם לְגַבֵּי הָאֱמוּנָה אַדְרַבָּה!! הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת פֶּתִי וְלָלֶכֶת אַחֲרֵי ה' בִּתְמִימוּת. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה'. וּלְעִתִּים ה' דַּוְקָא בָּא לָאָדָם בְּצוּרָה שֶׁל פִּתּוּי וְזֶה לְטוֹבָתוֹ.

וְכָךְ אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ (שְׁמוֹת רַבָּה פָּרָשָׁה ג'): "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר - אֵין פֶּתִי אֶלָּא לְשׁוֹן פִּתּוּי כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת כב) וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן בַּר נְחֶמְיָה: בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּבָּ"ה עַל מֹשֶׁה טִירוֹן הָיָה מֹשֶׁה לִנְבוּאָה (עוֹד לֹא הָיָה לוֹ נִסָּיוֹן), אָמַר הַקָּבָּ"ה: אִם אֲנִי נִגְלָה עָלָיו בְּקוֹל גָּדוֹל - הוּא יְפַחֵד, אִם אֶתְגַּלֶּה אֵלָיו בְּקוֹל נָמוּךְ - בֹּסֶר הוּא עַל הַנְּבוּאָה (יָכוֹל לְזַלְזֵל בַּנְּבוּאָה שֶׁאֵינָהּ דָּבָר חָשׁוּב), מָה עָשָׂה? נִגְלָה עָלָיו בְּקוֹלוֹ שֶׁל אָבִיו עַמְרָם, אָמַר מֹשֶׁה: "הִנְנִי, מָה אַבָּא מְבַקֵּשׁ?", אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה: "אֵינִי אָבִיךָ אֶלָּא אֱלוֹהֵי אָבִיךָ, בְּפִתּוּי בָּאתִי אֵלֶיךָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְיָרֵא. אֲנִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב", שָׂמַח מֹשֶׁה וְאָמַר: "אֵיזוֹ זְכוּת שֶׁאָבִי עַמְרָם נִמְנָה עִם הָאָבוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא גָּדוֹל שֶׁנִּזְכַּר רִאשׁוֹן". וְכָךְ נִפְתַּח לִבּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לִשְׁמוֹעַ אֶת דִּבְרֵי ה'.

רוֹאִים מִכָּאן שֶׁהַתְּמִימוּת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ זִכְּתָה אוֹתוֹ לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹל ה'. וְאִם נִתְבּוֹנֵן עַל הַדּוֹר הַקּוֹדֵם נִרְאֶה שֶׁהָיוּ לָהֶם שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁבָּלְטוּ: א. אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּבוֹרֵא עוֹלָם. ב. תְּמִימוּת מַדְהִימָה וְהָיוּ מַאֲמִינִים לְכָל דָּבָר. אֲפִילוּ אִם רַק הָיוּ מְסַפְּרִים לָהֶם סִפּוּר אוֹ מָשָׁל כְּבָר הָיוּ מִתְרַגְּשִׁים וְהָיוּ מַמָּשׁ חַיִּים אֶת הַמַּעֲשֶׂה. וְזֶה קָשׁוּר אֶחָד בַּשֵּׁנִי שֶׁכֵּן רַק בִּזְכוּת הַתְּמִימוּת הַגְּדוֹלָה זָכוּ לָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵימָה. כִּי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הִתְחַכְּמוּת בְּעִנְיְנֵי תּוֹרָה - לֹא יִזְכֶּה לְהַשִּׂיג אֶת הָאֱמוּנָה. וּבַפֶּרֶק הַבָּא נָבִיא סִפּוּר הַמַּמְחִישׁ זֹאת.