על מה צריכים להקפיד כאשר תולים את הקישוטים?

א. יֵשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת הַסְּכָךְ בְּצוּרָה שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַכּוֹכָבִים מִבַּעַד לַסְּכָךְ. אוּלָם, גַּם אִם הַסְּכָךְ צָפוּף עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַכּוֹכָבִים - כָּשֵׁר.

ב. כַּאֲשֶׁר תּוֹלֶה אֶת הַקִּשּׁוּטִים לַסֻּכָּה צָרִיךְ לְהַקְפִּיד לְכַתְּחִלָּה שֶׁיִּהְיוּ צְמוּדִים לַסְּכָךְ בְּתוֹךְ 32 ס"מ מֵהַסְּכָךְ. וְגַם עַל הַשַׁרְשְׁרָאוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לְנוֹי יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא יֵרְדוּ מִתַּחַת לְ-32 ס"מ מֵהַסְּכָךְ. אַךְ אִם לֹא הִקְפִּידוּ עַל כָּךְ וְהַקִּשּׁוּטִים יוֹרְדִים מִתַּחַת לְ-32 ס"מ מֵהַסְּכָךְ - אִם הֵם רְחָבִים רֹחַב שֶׁל 32 ס"מ מְרֻבָּע, - אָסוּר לָשֶׁבֶת תַּחַת הַקִּשּׁוּטִים הָאֵלּוּ, אַךְ אִם הֵם צָרִים וְאֵין בָּהֶם שֶׁטַח כָּזֶה - מֻתָּר לָשֶׁבֶת תַּחְתֵּיהֶם.

ג. מֻתָּר לְהַרְחִיק מֵהַסְּכָךְ אֶת הַמְּנוֹרָה, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּפְרֹץ (חָלִילָה) שְׂרֵפָה.

ד. מִצְוָה לְקַשֵּׁט אֶת הַסֻּכָּה וְלַעֲשׂוֹתָהּ יָפָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ".

ה. הַסֻּכָּה צְרִיכָה לְשַׁמֵּשׁ כְּבֵיתוֹ שֶׁל הָאָדָם לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג. וְלָכֵן, יֵשׁ לְהַכְנִיס לַסֻּכָּה אֶת כָּל הַחֲפָצִים שֶׁאָדָם מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. כּוֹלֵל: סְפָרִים, כְּלֵי סְעוּדָה, שֻׁלְחָן, כִּסְאוֹת, מִטָּה וַאֲפִילוּ טֶלֶפוֹן אִם יִרְצֶה. וְיִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר בַּסֻּכָּה. כַּאֲשֶׁר בָּאִים אֵלָיו אוֹרְחִים יַכְנִיסֵם לַסֻּכָּה. אַךְ, יֵשׁ לִזְכֹּר שֶׁהַסֻּכָּה הִיא מָקוֹם קָדוֹשׁ וְלָכֵן אֵין לַעֲשׂוֹת בָּהּ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְכֻבָּדִים. וְלָכֵן, אֵין לָשֶׁבֶת וּלְשַׂחֵק שָׁם קְלָפִים, רֶמִי וְכַדּוֹמֶה. וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין לְהַכְנִיס לְשָׁם כָּל מִינֵי מַכְשִׁירֵי צְפִיָה לְמִינֵיהֶם כִּי הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה.

ו. אֲנָשִׁים רַבִּים מְטַיְּלִים בִּימֵי חוֹל הַמּוֹעֵד בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ, וַעֲלֵיהֶם לָדַעַת שֶׁאֵין לָהֶם פְּטוּר מִמִּצְוַת סֻכָּה כְּשֶׁהֵם בְּטִיּוּל, וְלָכֵן עֲלֵיהֶם לְחַפֵּשׂ סֻכָּה כְשֵׁרָה כְדֵי לֶאֱכוֹל בָּהּ לֶחֶם, אוֹ שֶׁיֹּאכְלוּ מַאֲכָלִים אֲחֵרִים מִלְּבַד לֶחֶם אוֹ מְזוֹנוֹת בְּשִׁעוּר 54 גְּרַם, וְכָךְ יוּכְלוּ לֶאֱכוֹל מִחוּץ לַסֻּכָּה. וְהַסֻּכּוֹת שֶׁלְּיַד מִסְעָדוֹת יֵשׁ לְבוֹדְקָם הֵיטֵב, שֶׁכֵּן בְּהַרְבֵּה מִקְרִים מְדֻבָּר בְּסָדִין הַפָּרוּשׂ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים שֶׁזֶּה לֹא כָשֵׁר. אֵין רְשׁוּת לַמְּטַיְּלִים לְהִכָּנֵס לְסֻכָּה שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים לֶאֱכוֹל בָּהּ מִבְּלִי לְבַקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתָם.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - הַאֲזִינוּ

נֶאֱמַר בַּפָּרָשָׁה: "שִׁחֵת לוֹ לֹא, בָּנָיו מוּמָם, דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל". פְּשַׁט הַפָּסוּק מְדַבֵּר עַל כָּךְ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל קִלְקְלוּ אֶת דַּרְכָּם וְהַפְּגָם הוּא אֶצְלָם וְלֹא אֵצֶל בּוֹרֵא עוֹלָם. אוּלָם, רָמְזוּ כָאן רֶמֶז גָּדוֹל לַחַיִּים.

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יוֹדְעִים לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת. כַּאֲשֶׁר מַרְאִים לָהֶם אֲפִילוּ בְהוֹכָחוֹת מוּצָקוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פְּגָם אוֹ מוּם אוֹ בְעָיָה מְסֻיֶּמֶת - הֵם מִיָּד מַכְחִישִׁים וְאוֹמְרִים: "לִי יֵשׁ בְּעָיָה? מָה פִתְאוֹם! הַבְּעָיָה הִיא אֵצֶל הַשֵּׁנִי..." וְלָכֵן הֵם לֹא טוֹרְחִים לְשַׁנּוֹת אֶת עַצְמָם וּלְתַקֵּן אֶת דַּרְכָּם. וּמָה יִהְיֶה הַסּוֹף? בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בְּנֵיהֶם יְצֵאוּ עִם פְּגָמִים כָּאֵלּוּ וּבְעָיוֹת כָּאֵלּוּ וְאָז כֻּלָּם יִרְאוּ שֶׁהַפְּגָם בֶּאֱמֶת הָיָה אֶצְלָם. וְזֶה מָה שֶׁאוֹמֵר הַפָּסוּק: שִׁחֵת לוֹ - לֹא! כְּשֶׁאוֹמְרִים לוֹ שֶׁהוּא מֻשְׁחָת הוּא אוֹמֵר: "לֹא!" אֲבָל הַסּוֹף הוּא - בָּנָיו מוּמָם - הַמּוּם יִתְגַּלֶּה בְבָנָיו. כִּי הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת שֶׁל הָאָדָם מְחַקִּים אֶת הִתְנַהֲגוּת הַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם.

וְלָכֵן, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאֵין מָנוֹס מִלְּתַקֵּן אֶת הַמִּדּוֹת וְלַעֲבֹד עַל עַצְמֵנוּ עֲבוֹדָה יוֹמְיוֹמִית עִקְבִית כְּדֵי לִחְיוֹת בְּצוּרָה נְכוֹנָה. יֵצֶר הָרָע לֹא נָח אֲפִילוּ לְרֶגַע, הוּא מַתְקִיף בְּכָל הַכֹּחַ וּבְכָל מִינֵי צוּרוֹת וְשִׁיטוֹת כְּדֵי לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם. אוּלָם, כָּל עוֹד הָאָדָם יוֹדֵעַ לְהוֹדוֹת עַל הַטָּעוּת וְלוֹמַר: "סְלִיחָה, אֲנִי צָרִיךְ לְתַקֵּן אֶת עַצְמִי וּבְעֶזְרַת ה' אַצְלִיחַ", יֵשׁ לוֹ תִקְוָה וְהוּא בֶאֱמֶת יַצְלִיחַ. אוּלָם כַּאֲשֶׁר הוּא מִתְבַּצֵּר בְּעֶמְדָתוֹ וּבָטוּחַ שֶׁכֻּלָּם טוֹעִים חוּץ מִמֶּנּוּ - הֲרֵי שֶׁהוּא אָבוּד.

מְסֻפָּר עַל תַּלְמִיד חָכָם גָּדוֹל שֶׁיָּצָא לְשַׂחֵק עִם יְלָדָיו בְּגַן שַׁעֲשׁוּעִים, נִגְּשׁוּ תַלְמִידָיו וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "כְּבוֹד הָרַב, לְשֶׁם מָה יָצָאתָ אִתָּם לְשַׂחֵק בְּמִשְׂחָקָם?" וְהָרַב עָנָה: "אֲנִי רוֹצֶה לְלַמֵּד אוֹתָם פֶּרֶק "כֵּיצַד מַפְסִידִים", שֶׁיִּרְאוּ אוֹתִי אֵיךְ אֲנִי מֵגִיב לְאַחַר שֶׁהִפְסַדְתִּי - וְיִלְמְדוּ שֶׁבַּחַיִּים צָרִיךְ לָדַעַת גַּם לְהַפְסִיד בְּכָבוֹד!"