מדוע אין נועלים נעלי עור ביום הכיפורים?

א. אָסוּר לִנְעֹל נַעֲלֵי עוֹר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְיֵשׁ לְהַסְבִּיר אֶת הַהֲלָכָה הַזּוֹ לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְלַחֲבֵרָיו. כִּי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֵינָם יוֹדְעִים וּבָאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת עִם נַעֲלֵי סְפּוֹרְט הָעֲשׂוּיוֹת מֵעוֹר. וְאִם קָרָה שֶׁמִּישֶׁהוּ לֹא יָדַע אוֹ שָׁכַח וּבָא אִתָּם לְבֵית הַכְּנֶסֶת - עָלָיו לְהוֹרִיד אוֹתָם בִּזְמַן הַתְּפִלָּה, וּכְשֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ יָשִׂים אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ וּבְבֵיתוֹ יַחְלִיף אוֹתָם.

ב. אָסוּר לְהִתְרַחֵץ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וַאֲפִילוּ רַק לִנְגּוֹעַ בְּמַיִם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים - אָסוּר. וּבַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר קָם מִשְּׁנָתוֹ - יִטּוֹל אֶת יָדָיו עַד קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו (מְקוֹם חִבּוּר הָאֶצְבָּעוֹת לְכַף יָד) וְלֹא יוֹתֵר. וּלְאַחַר שֶׁיְּנַגְּבֵם בְּעוֹדָן לַחוֹת - יוֹרִיד אֶת הַלִּכְלוּךְ שֶׁיֵּשׁ עַל עֵינָיו לְאַחַר הַשֵּׁינָה. אַךְ, אָסוּר לִרְחֹץ אֶת פָּנָיו בְּמַיִם כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה בְּכָל בֹּקֶר. וְכֵן, אָסוּר לְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

ג. כַּלָּה הַנִּמְצֵאת תּוֹךְ 30 יוֹם לַחֲתוּנָתָה - מֻתָּר לָהּ לִרְחֹץ אֶת פָּנֶיהָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בַּבֹּקֶר כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְגַּנֶּה עַל בַּעְלָהּ.

ד. כַּאֲשֶׁר יוֹצֵא מֵהַשֵּׁירוּתִים - יִטּוֹל אֶת יָדָיו רַק עַד קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו, (בְּלִי כַּף הַיָּד).

ה. רְחִיצָה שֶׁאָסְרוּ זֶה דַּוְקָא רְחִיצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תַּעֲנוּג, אוּלָם מִי שֶׁגּוּפוֹ הִתְלַכְלֵךְ וְצָרִיךְ לְהוֹרִיד אֶת הַלִּכְלוּךְ בְּעֶזְרַת מַיִם - מֻתָּר.

ו. יָדָיו שֶׁל הָאָדָם צְרִיכוֹת לִהְיוֹת נְקִיּוֹת בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְפַּלֵּל (כָּל אַחַת מֵהַתְּפִלּוֹת), וְכֵיוָן שֶׁיָּדָיו שֶׁל הָאָדָם עַסְקָנִיּוֹת הֵם וְנוֹגְעוֹת בְּכָל מָקוֹם בְּלֹא שֶׁיָּשִׂים לֵב הֵיכָן נָגְעוּ, תִּקְנוּ חֲכָמִים לִטּוֹל יָדַיִם לִפְנֵי כָּל תְּפִלָּה, וּלְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לִטּוֹל מִתּוֹךְ כְּלִי. גַּם בְּיוֹם כִּפּוּר צָרִיךְ לִטּוֹל אֶת יָדָיו קוֹדֵם הַתְּפִלָּה. וְכֵן, אִם בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה נָגַע בִּמְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם זֵעָה וְכַדּוֹמֶה - יִטּוֹל אֶת יָדָיו וְיַמְשִׁיךְ אֶת תְּפִלָּתוֹ.

ז. מֻתָּר לְהָרִיחַ רֵיחַ טוֹב בְּמֶשֶׁךְ הַצּוֹם (טַבָּק אוֹ בְּשָׂמִים אֲחֵרִים). עַל הֲרָחַת טַבָּק - אֵין בְּרָכָה, אַךְ אִם מֵרִיחַ הֲדָס וְכַדּוֹמֶה - יָשִׂים לֵב לְבָרֵךְ עַל כָּל סוּג בְּשָׂמִים אֶת בִּרְכָּתוֹ.

* * *

מוּסָר

"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֶׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ"

זוֹהִי תְפִלָּתֵנוּ בְיָמִים אֵלּוּ, וְיֵשׁ לְהָבִין: מָה הַכַּוָּנָה "לְמַעַן שְׁמֶךָ"? לִפְעָמִים אָנוּ שׁוֹמְעִים אֲנָשִׁים שֶׁצְּרִיכִים לְהַשִּׂיג מַשֶּׁהוּ מְסֻיָּם וְנִתְקָלִים בִּקְשָׁיִים לְהַשִּׂיגוֹ, כְּגוֹן: אִשּׁוּר מֵהָעִירִיָּה, אוֹ הַלְוָאָה מֵהַבַּנְק וְכַדּוֹמֶה, וְהֵם אוֹמְרִים: "אִם הָיוּ קוֹרְאִים לִי כָךְ וְכָךְ (שֵׁם שֶׁל מִישֶׁהוּ מְפֻרְסָם), - הָיִיתִי מְקַבֵּל אִשּׁוּר מִיָּדִי"!!! וְיוֹתֵר מִזֶּה, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבִּגְלַל טָעוּת שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם בְּשֵׁם מְסֻיָּם אִשְּׁרוּ לָהֶם כָּל מִינֵי דְבָרִים, וּלְבַסּוֹף הִתְבָּרֵר שֶׁזּוֹ הָיְתָה טָעוּת וְהֵם בִּכְלָל מִישֶׁהוּ אַחֵר...

נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שֶׁלִּפְעָמִים שֵׁם שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁנִּקְרָא עָלֶיךָ - יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ אוֹתְךָ וְלִפְתֹּחַ בְּפָנֶיךָ שְׁעָרִים וּדְלָתוֹת אֲפִילוּ שֶׁל בַּרְזֶל. וְזֶה מָה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לְבוֹרֵא עוֹלָם: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה אָבִינוּ אֲנַחְנוּ יְלָדֶיךָ, אַתָּה מַלְכֵּנוּ אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ, אִם כֵּן, עֲשֶׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!!" בִּזְכוּת שֶׁשִּׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ - תּוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ. עֶצֶם הַשַּׁיָּכוּת, עֶצֶם הַקֶּשֶׁר.

הַגְּמָרָא בְתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי (בְּרָכוֹת ט,א) מְסַפֶּרֶת שֶׁחָכָם שֶׁקָּרְאוּ לוֹ "רַב" הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ, תָּפְסוּ אוֹתוֹ הָרוֹמָאִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "לְמִי הִנְּךָ שַׁיָּךְ?" הוּא הָיָה חָכָם וְעָנָה לָהֶם: "לְאַנְשֵׁי סוּפְיָינוּס" (הַמַּצְבִּיא הָרוֹמָאִי), מִיָּד שִׁחְרְרוּ אוֹתוֹ. בָּעֶרֶב הִגִּיעוּ הָרוֹמָאִים לְאוֹתוֹ הַשָּׂר וְאָמְרוּ לוֹ: "עַד מָתַי הִנְּךָ מִתְחַבֵּר לַיְּהוּדִים"? מִשֶּׁרָאוּ שֶׁהוּא לֹא מֵבִין עַל מָה הֵם מְדַבְּרִים, סִפְּרוּ לוֹ מָה שֶׁהָיָה. "וּמָה עֲשִׂיתֶם לוֹ"? שָׁאַל הַשָּׂר, "שִׁחְרַרְנוּ אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ" עָנוּ הָרוֹמָאִים, הַשָּׂר שִׁבֵּחַ אוֹתָם עַל הִתְנַהֲגוּתָם.

מְסַכֶּמֶת הַגְּמָרָא בְמִלִּים: "וּמָה מִי שֶׁהוּא נִתְלָה בְבָשָׂר וָדָם - נִצּוֹל, מִי שֶׁהוּא נִתְלָה בַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כָל שֶׁכֵּן?!..." וְאַף אָנוּ מְבַקְּשִׁים לְהִתָּלוֹת בִּזְכוּת זוֹ, בְּעֶצֶם הַזְכָּרַת שֵׁם ה': "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֶׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ".