ההצעה הבלתי מעשית של השוטר לנהג

א. שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת יֵשׁ בָּרָקִיעַ, וְהֵם קְבוּצוֹת שֶׁל כּוֹכָבִים מְהַלְּכִים שֶׁנִּרְאִים בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת. מַזָּלוֹת אֵלֶּה קְבוּעִים בְּגַלְגַּל הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל חֹדֶשׁ נִרְאָה מַזָּל אַחֵר. מַזָּלוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי דּוֹמֶה לְצוּרַת מֹאזְנַיִם, כְּעֵין שְׁתֵּי כַּפּוֹת וְחוּט מִשְׁקֹלֶת בֵּינֵיהֶם. מַדּוּעַ? לְפִי שֶׁבְּחֹדֶשׁ זֶה נִדּוֹן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל מַעֲשָׂיו, וְשׁוֹקְלִים בְּמֹאזְנַיִם זְכֻיּוֹת כְּנֶגֶד עֲווֹנוֹת.

ב. אֶחָד בְּתִשְׁרֵי הוּא "רֹאשׁ הַשָּׁנָה" וְנִקְרָא גַם "יוֹם הַכֶּסֶה", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּתְהִלִּים (פֶּרֶק פא'): "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ". מַדּוּעַ? כָּל הַחַגִּים חָלִים בִּזְמַן שֶׁהַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ אוֹ בִזְמַן שֶׁמִּתְקָרֵב לְכָךְ. פֶּסַח וְסֻכּוֹת - בְּטוּ'. שָׁבוּעוֹת – בְּ-ו'. וְאִלּוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה חָל בִּזְמַן שֶׁהַיָּרֵחַ מְכֻסֶּה. וְזֶה מְרַמֵּז עַל עַם יִשְׂרָאֵל הַמְּשׁוּלִים לַיָּרֵחַ שֶׁהֵם מְמַעֲטִים וּמְכַסִּים אֶת עַצְמָם מֵאֵימַת יוֹם הַדִּין. אוּלָם, זֶה מְרַמֵּז גַּם עַל כָּךְ שֶׁה' מִתְמַלֵּא עָלֵינוּ בְרַחֲמִים בְּיוֹם זֶה וּמְכַסֶּה עַל עֲווֹנוֹתֵינוּ.

ג. כָּל עִנְיַן יוֹם הַדִּין שֶׁהוּא בְאֶחָד בְּתִשְׁרֵי מְכֻסֶּה הוּא, וְלֹא נִזְכַּר בַּתּוֹרָה בְפֵרוּשׁ. מַדּוּעַ? גַּם כְּדֵי שֶׁהָאָדָם לֹא יִדְחֶה אֶת תְּשׁוּבָתוֹ לְסוֹף הַשָּׁנָה, אֶלָּא כָל הַשָּׁנָה יִדְאַג לְנַקּוֹת אֶת נִשְׁמָתוֹ. וְגַם כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מְכֻסֶּה מִן הַשָּׂטָן הַמְּקַטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא יֵדַע מֵהַדִּין עַד שְׁעַת הַדִּין. וּמִטַּעַם זֶה לֹא מַכְרִיזִים בְּשַׁבָּת זוֹ בְאֵיזֶה יוֹם יָחוּל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כְּשֵׁם שֶׁמַּכְרִיזִים לִפְנֵי כָּל רֹאשׁ חֹדֶשׁ.

ד. הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כּוֹתֵב הֶסְבֵּר נוֹסָף: "שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בָּא הַשָּׂטָן לִפְנֵי ה' וּמְקַטְרֵג עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁחָטְאוּ. ה' מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיָּבִיא עֵדִים, וְהוּא הוֹלֵךְ לְהָבִיא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ. הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה אִתּוֹ אוּלָם כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְהָבִיא אֶת הַלְּבָנָה הִיא בוֹרַחַת מִמֶּנּוּ וּמִתְכַּסָּה, הֵיכָן? אֵצֶל בּוֹרֵא עוֹלָם - לְפַיֵּס אוֹתוֹ עַל בָּנָיו שֶׁחָטְאוּ", כַּמּוּבָן שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ הֵם סוֹדוֹת נִסְתָּרִים - אֲבָל יֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְחַזְּקֵנוּ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', יד'): "מִדְּרָכָיו יִשְׂבַּע סוּג לֵב וּמֵעָלָיו אִישׁ טוֹב" (א')

פָּנָס מְהַבְהֵב מוּלְךָ וּמְסַמֵּן לְךָ לָרֶדֶת לְצִדֵּי הַכְּבִישׁ, "עֲצֹר בַּצַּד", נִשְׁמַעַת כְּרִיזָה. אַתָּה עוֹצֵר בַּצַּד וְנִגַּשׁ אֵלֶיךָ שׁוֹטֵר עִם דַּף לָבָן בְּיָדוֹ. הוּא מַגִּישׁ לְךָ אוֹתוֹ וְאוֹמֵר: "כָּתוּב לִי עַל דַּף אֶת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּצוּרַת הַנְּהִיגָה שֶׁלְּךָ"... הַאִם אַתָּה מְסֻגָּל??

יִהְיֶה מִי שֶׁיֹּאמַר: "תִּרְאֶה, אֲנִי נוֹהֵג אָמְנָם בִּמְהִירוּת מֵעַל הַמֻּתָּר אֲבָל אֲנִי לוֹקֵחַ בַּחֶשְׁבּוֹן כָּל בְּעָיָה שֶׁיְּכוֹלָה לִקְרוֹת".. "תִּרְאֶה, אֲנִי נוֹסֵעַ מַהֵר בַּהִבְהוּב שֶׁל הַצָּהֹב כְּדֵי לְהַסְפִּיק אֶת הָרַמְזוֹר אֲבָל זֶה בְּסֵדֶר - אֲנִי תָמִיד מַסְפִּיק".. "תִּרְאֶה, אֲנִי לֹא נוֹתֵן אֶפְשָׁרוּת לָרֶכֶב שֶׁמּוּלִי לָצֵאת בְּרֶוֶרְס מֵהַחֲנָיָה אֶלָּא רַק אַחֲרֵי שֶׁאֶעֱבֹר אוֹתוֹ - כִּי אֲנִי מְאֹד מְמַהֵר וְגַם לִי לֹא נוֹתְנִים כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לָצֵאת".. בְּקִצּוּר, יֵשׁ לוֹ רְשִׁימָה אֲרֻכָּה שֶׁל לִקּוּיִים אֲבָל יֵשׁ לוֹ מָה לוֹמַר עַל כָּל דָּבָר..

עָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: מִדְּרָכָיו יִשְׂבַּע סוּג לֵב - כְּלוֹמַר, אִם רָאִיתָ אָדָם שֶׁמַּרְגִּישׁ שָׂבֵעַ מִדְּרָכָיו זֶה סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ "סִיגִים" וְלִכְלוּכִים בְּתוֹךְ הַלֵּב וְהוּא נִקְרָא: "סוּג לֵב"! וְכָךְ כּוֹתֵב רַבֵּנוּ יוֹנָה עַל פָּסוּק זֶה: "'סוּג לֵב' הוּא הָעִקֵּשׁ שֶׁנִּשְׁעָן תָּמִיד עַל מַחְשַׁבְתּוֹ, וְלֹא יַקְשִׁיב לְדִבְרֵי חֲבֵרוֹ וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ צוֹדֵק וְהוּא טוֹעֶה. אָדָם כָּזֶה הוּא שָׂבֵעַ תָּמִיד מִמַּעֲשָׂיו וְרוּחוֹ נוֹחָה בְּמִנְהָגָיו וְעִנְיָנָיו, וְאֵינוֹ רוֹאֶה שׁוּם חִסָּרוֹן בְּעַצְמוֹ".

הַבְּעָיָה הִיא שֶׁכָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא אֶת זֶה אוֹמֵר: "וואַי! אֵיךְ הוּא צוֹדֵק, זֶה תֵּאוּר מְדֻיָּק שֶׁל אִשְׁתִּי/בַּעֲלִי/הַמְּנַהֵל עֲבוֹדָה שֶׁלִּי/הַשָּׁכֵן שֶׁלִּי.." וְהוּא לְעוֹלָם לֹא יוֹסִיף לָרְשִׁימָה שֶׁלּוֹ גַּם אֶת עַצְמוֹ.. כִּי גַּם כָּאן הוּא בָּטוּחַ שֶׁהוּא צוֹדֵק - מָה עוֹשִׂים? הָאֱמֶת שֶׁזּוֹ בְּעָיָה קָשָׁה מְאֹד וְנִרְאֶה שֶׁרַק סִפּוּר טוֹב יַמְחִישׁ לָנוּ אֶת זֶה. אָז, נִתְאַפֵּק עַד לַסִּפּוּר שֶׁבַּפֶּרֶק הַבָּא, וּבֵינְתַיִם אַתֶּם מֻזְמָנִים לַחֲשֹׁב עַל פִּתְרוֹן..