מה עושים עם תולעים שניתן לראות רק במיקרוסקופ?

א. עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עַם קָדוֹשׁ, בְּתוֹךְ כָּל יְהוּדִי יֵשׁ נְשָׁמָה עֶלְיוֹנָה וּטְהוֹרָה, לָכֵן, צִוָּה אוֹתָנוּ ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא נְטַמֵּא אֶת נַפְשֵׁנוּ בַאֲכִילַת בַּעֲלֵי חַיִּים טְמֵאִים. כְּמוֹ: תּוֹלָעִים, פַּרְעוֹשִׁים, יַתּוּשִׁים וְכָל מִינֵי דְבָרִים כָּאֵלּוּ. וְכָךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם".

ב. כָּל הָאִסּוּר הוּא רַק בַּחֲרָקִים שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹתָם בְּעַיִן רְגִילָה, אַךְ חַיְדַּקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתָם בְּעַיִן רְגִילָה, אֶלָּא רַק עַל יְדֵי מִקְרוֹסְקוֹפּ - אֵין אִיסּוּר לְאוֹכְלָם.

ג. לֹא רוֹאִים בְּנֵי אָדָם שֶׁלּוֹקְחִים תּוֹלָעִים אוֹ יַתּוּשִׁים וְאוֹכְלִים אוֹתָם, וְרוֹב בְּנֵי הָאָדָם גַּם נִגְעָלִים מִזֶּה. אוּלָם, מִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן מְעַט וְלוֹמֵד עַל הָעִנְיָן יִרְאֶה שֶׁנִּתָּן לֶאֱכוֹל תּוֹלָעִים וְיַתּוּשִׁים גַּם מִבְּלִי לְהַרְגִּישׁ כְּלָל.

ד. יֵשׁ תּוֹלָעִים וַחֲרָקִים שֶׁמִּתְחַבְּאִים בְּתוֹךְ הַפֵּרוֹת וְהַיְּרָקוֹת הַשּׁוֹנִים. וְאָדָם שֶׁאוֹכֵל פֵּירוֹת מְסֻיָּמִים אוֹ יְרָקוֹת מְסֻיָּמִים יָכוֹל לֶאֱכוֹל תּוֹלָעִים אוֹ יַתּוּשִׁים וְלֹא לְהַרְגִּישׁ!! לָכֵן, יֵשׁ לִלְמוֹד הֵיטֵב בְּאֵלּוּ פֵירוֹת אוֹ יְרָקוֹת יֵשׁ חֲשָׁשׁ לְתוֹלָעִים, וְכֵיצַד אֶפְשָׁר לְנַקּוֹתָם, וְלֶאֱכֹל אֹכֶל טָעִים וְכָשֵׁר.

ה. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְעַלְּמִים מִכָּל הָעִנְיָן הַזֶּה וּמִסְתַּכְּלִים עַל הַיֶּרֶק בְּצוּרָה חִיצוֹנִית וְאוֹמְרִים: "הוּא נִרְאָה נָקִי", עֲלֵיהֶם לָדַעַת שֶׁהַתּוֹלָעִים נִמְצָאוֹת שָׁם, פְּעָמִים רַבּוֹת הַתּוֹלָעִים הֵם בְּצֶבַע יָרוֹק וְלֹא נִתַּן לְהַבְחִין בָּהֶם בְּהִסְתַּכְּלוּת שִׁטְחִית וּמְהִירָה, וְאִם לֹא יוֹצִיאוּ אוֹתָם הֵם יֹאכְלוּ אוֹתָם.

ו. תַּפְקִיד זֶה מוּטָל בְּעִקָּר עַל הָאִמָּא - הָ'אֵשֶׁת חַיִל' הַיְּהוּדִיָּה, הִיא זוֹ שֶׁמְּכִינָה אֶת הָאֹכֶל. אוּלָם, אִם בַּעֲלַת הַבַּיִת הַיְּקָרָה אֵינָהּ מְבִינָה אֶת חֻמְרַת הָעִנְיָן אוֹ שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה חַיָּבִים לִבְדּוֹק וּבְאֵיזוֹ צוּרָה בוֹדְקִים כָּל דָּבָר, צְרִיכִים בְּנֵי הַבַּיִת הָאֲחֵרִים - הַבַּעַל אוֹ הַיְּלָדִים - "לִתְפֹּס פִּקּוּד" עַל הָעִנְיָן, וְלִדְאֹג לֹא לְהִכָּשֵׁל בַאֲכִילַת תּוֹלָעִים.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יג', כג') "רָב אֹכֶל נִיר רָאשִׁים, וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט" (ב')

הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה מְבִיאָה אֶת הַפָּסוּק שֶׁלָּנוּ: וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט, וְשׁוֹאֶלֶת הַאִם יֵשׁ מַצָּב כָּזֶה שֶׁאָדָם יָמוּת מֵהָעוֹלָם בְּלִי מִשְׁפָּט צֶדֶק? וְהַגְּמָרָא מְבִיאָה סִפּוּר שֶׁעוֹנֶה אֶת הַתְּשׁוּבָה, וְכָךְ מְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא: מַלְאַךְ הַמָּוֶת הָיָה נִמְצָא הַרְבֵּה אֵצֶל רַב בֵּיבָי בַּר אַבַּיֵּי, (הַצַּדִּיקִים שֶׁל פַּעַם לֹא פָּחֲדוּ מִכְּלוּם גַּם לֹא מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת..), פַּעַם רָאָה רַב בֵּיבָי אֵיךְ מַלְאַךְ הַמָּוֶת אוֹמֵר לַשָּׁלִיחַ שֶׁלּוֹ (מִסְתַּבֵּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹזְרִים..), "לֵךְ תָּבִיא לִי אֶת נִשְׁמָתָהּ שֶׁל מִרְיָם זוֹ שֶׁקּוֹלַעַת אֶת שֵׂעַר הַנָּשִׁים (בִּלְשׁוֹנֵנוּ: "מִרְיָם הַמְעַצֶּבֶת שֵׂעָר"), הָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וְהֵבִיא אֶת נִשְׁמָתָהּ שֶׁל מִישֶׁהִי אַחֶרֶת שֶׁגַּם קָרְאוּ לָהּ מִרְיָם, אֲבָל הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת עַל יְלָדִים (בְּקִצּוּר - הוּא הִתְבַּלְבֵּל..) כְּשֶׁרָאָה זֹאת מַלְאַךְ הַמָּוֶת אָמַר לוֹ: "מָה עָשִׂיתָ? אָמַרְתִּי לְךָ לְהָבִיא אֶת מִרְיָם הַמְעַצֶּבֶת שֵׂעָר?" עָנָה הַשָּׁלִיחַ "סְלִיחָה טָעִיתִי, אֲנִי אֵלֵךְ לְהַחֲזִיר אוֹתָהּ", אָמַר לוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת: "לֹא צָרִיךְ, אִם כְּבָר הֵבֵאתָ אוֹתָהּ שֶׁתִּהְיֶה אַחַת מִמִּסְפַּר הַנְּשָׁמוֹת שֶׁעָלַי לְהָבִיא. אֲבָל, אֵיךְ הִצְלַחְתָּ לַהֲרוֹג אוֹתָהּ מִבְּלִי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ?" עָנָה לוֹ הַשָּׁלִיחַ: "הִיא הִנִּיחָה שִׁפּוּד עֵץ בּוֹעֵר עַל רַגְלָהּ וְנִהְיָה לָהּ כְּוִיָּה, וּמֵחֲמַת הַכְּוִיָּה הַמַּזָּל שֶׁלָּהּ יָרַד וְהִצְלַחְתִּי לְהוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה." בַּקֶּטַע הַזֶּה רַב בִּיבִי לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק וְאָמַר לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת: "וְכִי יֵשׁ לָכֶם רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה לַהֲרוֹג אָדָם טֶרֶם זְמַנּוֹ?" עָנָה לוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת: "הֲרֵי כְּבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט"!" הִמְשִׁיךְ רַב בִּיבִי לִשְׁאוֹל: "אֲבָל כָּתוּב גַּם "דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא", כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לְהַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם נְשָׁמוֹת מִדּוֹר אֶחָד שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנָּן לָלֶכֶת?" עָנָה לוֹ: "נָכוֹן, וְלָכֶן נְשָׁמוֹת אֵלּוּ מִסְתּוֹבְבוֹת אִתִּי בָּעוֹלָם עַד שֶׁמַּגִּיעַ זְמַנָּם וְאָז אֲנִי מַעֲלֶה אוֹתָן", הִמְשִׁיךְ הָרַב לִשְׁאוֹל: "וּמָה עִם הַשָּׁנִים שֶׁנִּקְצְבוּ לָהּ לִחְיוֹת?" עָנָה הַמַּלְאָךְ וְאָמַר: "אִם אֲנִי רוֹאֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמּוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ וּמַבְלִיג עַל עֶלְבּוֹנוֹ - אֲנִי מוֹסִיף לוֹ אֶת הַשָּׁנִים הַלָּלוּ עַל חַיָּיו". אַתֶּם מִתְבַּקְּשִׁים לֹא לְהִכָּנֵס לְלַחַץ עַד שֶׁנִּלְמַד בַּפֶּרֶק הַבָּא מָה הֶסְבֵּר הַסִּפּוּר.