עבודה וטיולים בתשעה באב עצמו - הלכות ומנהגים

א. אֵין לְטַיֵּל בְּצוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב, מֵאַחַר וְהַטִּיּוּל מַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵהָאֲבֵלוּת. וְכֵן, כְּשֶׁמְּטַיֵּל יָכוֹל לִפְגֹּשׁ חֲבֵרִים וּלְשׂוֹחֵחַ וּלְהַגִּיעַ לִידֵי שְׂחוֹק וְכַדּוֹמֶה. אַךְ מֻתָּר לַעֲלוֹת לְבֵית הָעָלְמִין בְּיוֹם זֶה וְכֵן מֻתָּר לָלֶכֶת לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי לְהִתְפַּלֵּל. אִם נוֹסֵעַ בְּאוֹטוֹבּוּס - עָדִיף שֶׁיַּעֲמֹד וְלֹא יֵשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, אַךְ אִם נוֹסֵעַ בְּרֶכֶב פְּרָטִי שֶׁאֵין אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת - יֵשֵׁב עַל הַכִּסֵּא כָּרָגִיל. אֵין לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּיוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב. וְאִם מִישֶׁהוּ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ יְהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ לְחִיּוּב בְּלִי לוֹמַר מִילָה. וְגַם כַּאֲשֶׁר מְדַבֵּר בַּטֶּלֶפוֹן לֹא יֹאמַר "שָׁלוֹם", אֶלָּא יֹאמַר: "כֵּן", וְכַדּוֹמֶה.

ב. נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם לֹא לַעֲבוֹד בְּתִשְׁעָה בְּאָב, הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (דַּף ל') אוֹמֶרֶת: "כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב - אֵינוֹ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה [מֵאוֹתָה מְלָאכָה] לְעוֹלָם". לָכֵן כָּל אָדָם יִשְׁתַּדֵּל לֹא לַעֲבוֹד בְּיוֹם זֶה, אַךְ אִם אֵין לוֹ בְּרֵירָה וּמְחַיְּבִים אוֹתוֹ בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ לַעֲבוֹד כָּרָגִיל - יַעֲבֹד, וִיחַשֵּׁב כַּמָּה הִרְוִיחַ בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְכֶסֶף זֶה יִתֵּן לִצְדָקָה אוֹ יִקְנֶה בָּזֶה חֶפְצֵי קְדֻשָּׁה.

ג. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית כָּרָגִיל, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְהָנִיחַ רַק בִּתְפִלַּת מִנְחָה. וְכָל אָדָם יַעֲשֶׂה כְּפִי שֶׁנּוֹהֲגִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בּוֹ הוּא מִתְפַּלֵּל.

ד. יֵשׁ נָשִׁים שֶׁנָּהֲגוּ בְּתִּשְׁעָה בְּאָב בַּצָּהֳרַיִם לְנַקּוֹת אֶת הַבַּיִת וּלְשָׁטְפוֹ בְּמַיִם, לְהַחְלִיף מַצָּעִים וְכַדּוֹמֶה, כֵּיוָן שֶׁמּוֹפִיעַ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁבְּתִשְׁעָה בְּאָב בְּמִנְחָה נוֹלָד הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְכָךְ סִמּוּכִין בַּהֲלָכָה, מִכָּל מָקוֹם נָשִׁים שֶׁמְּבִינוֹת בַּתּוֹרָה יֵשׁ לְהַסְבִּיר לָהֶן שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ אֶת זֶה כִּי כָּל מִנְהֲגֵי הָאֲבֵלוּת חָלִים עַד מוֹצָאֵי הַצּוֹם, חוּץ מִישִׁיבָה עַל הָרִצְפָה שֶׁמֵּחֲצוֹת הַיּוֹם וָאֵילָךְ קָמִים וְיוֹשְׁבִים עַל הַכִּסְאוֹת.

ה. בְּמוֹצָאֵי הַצּוֹם יֵשׁ לַעֲשׂוֹת הַבְדָּלָה עַל כּוֹס יַיִן לְלֹא בְּשָׂמִים וּלְלֹא נֵר. וּמֻתָּר מִיַּד בְּצֵאת הֲצוֹם לְכַבֵּס, לְהִתְרַחֵץ, לְהִסְתַּפֵּר, לְהִתְגַּלֵּחַ לִנְעֹל נַעֲלֵי עוֹר וְכוּ'. וְהַשָּׁנָה שֶׁצֵּאת הֲצוֹם הוּא לֵיל י"א אַב, מֻתָּר גַּם לֶאֱכוֹל בָּשָׂר. בְּמוֹצָאֵי הַצּוֹם מְבָרְכִים בִּרְכַּת הַלְּבָנָה, וְנָשִׁים לֹא מְבָרְכוֹת.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יג', כב') "טוֹב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא" (א')

כָּתוּב בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת: "לִפְעָמִים אָדָם בָּא לְאֵיזֶה מָקוֹם וְיֵשׁ לוֹ צַעַר בְּזֶה הַמָּקוֹם - שֶׁיֵּדַע שֶׁזֶּה הַמָּקוֹם הָיוּ בוֹ אֲבוֹתָיו וְנָפַל לָהֶם אֵיזֶה כְּפִירָה", כְּלוֹמַר, אֲפִילוּ שֶׁלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הָיוּ כָּאן אֲבוֹתָיו וְקִלְקְלוּ, הַקִּלְקוּל נִשְׁאַר וְהוּא עַכְשָׁו מַרְגִּישׁ אוֹתוֹ.

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בָּא בַּפָּסוּק שֶׁלָּנוּ וּמְגַלֶּה שֶׁזֶּה עוֹבֵד גַּם (וּבְעִקָּר) לַכִּוּוּן הַחִיּוּבִי. כַּאֲשֶׁר אָדָם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה טוֹב בְּמַעֲשֶׂה מִצְוָה וְחֶסֶד אוֹ בְּדִבּוּר טוֹב לַשֵּׁנִי, וַאֲפִילוּ בְּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה וּקְדוֹשָׁה הֲרֵי שֶׁהוּא לֹא מוֹעִיל בְּכָךְ רַק לְעַצְמוֹ, אֶלָּא זֶה נִשְׁאַר גַּם לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו, לְבָנָיו וְלִבְנֵי בָּנָיו. וְזֶה כַּוָּנַת הַפָּסוּק: "טוֹב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים".

הָיָה בַּהִסְטוֹרְיָה מֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהִרְבָּה לַעֲשׂוֹת חֲטָאִים וּפְשָׁעִים חֲמוּרִים מְאֹד, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁבַּחֲטָאָיו גָּרַם לְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הוּא הָיָה מִזֶּרַע דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְקָרְאוּ לוֹ מְנַשֶּׁה. מְנַשֶּׁה עָשָׂה פְּסָלִים גְּדוֹלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה וּמִי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּחֲוָה לָהֶם נֶהֱרַג. הוּא גַּם הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בְּכָךְ שֶׁרָצַח אֶת סַבּוֹ - יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא. הוּא עָבַד אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת מִלְּבַד לֶאֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל. אוּלָם, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר עֵקֶב צָרָה גְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה לוֹ, הוּא הֵרִים אֶת עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמַר: "ה', אִם אַתָּה קַיָּם וְאַתָּה תַּצִּיל אוֹתִי - אֶחֱזֹר בִּתְשׁוּבָה", חֲזַ"ל מְגַלִּים שֶׁבְּאוֹתוֹ רֶגַע מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת סָגְרוּ אֶת כָּל הָרְקִיעִים שֶׁתְּפִלָּתוֹ לֹא תַגִּיעַ לְבוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁכֵּן אֵין זְכוּת לְרָשָׁע כָּזֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. אוּלָם, ה', נֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים חָתַר חֲתִירָה תַחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְקִבֵּל אֶת תְּשׁוּבָתוֹ, הוּא הִצִּיל אוֹתוֹ וְאָכֵן מְנַשֶּׁה חָזַר בִּתְשׁוּבָה. וְהַשְּׁאֵלָה זוֹעֶקֶת!! אֵיךְ? בְּאֵיזוֹ זְכוּת? אֶלָּא, מִישֶׁהוּ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הִתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יָמוּת רָשָׁע וְיִזְכֶּה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. מִי זֶה? דָּוִד הַמֶּלֶךְ! נֶאֱמַר בִּתְהִלִּים (ל'): "ה', הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי" אִם תָּשִׂימוּ לֵב תִּרְאוּ שֶׁרָאשֵׁי תֵּבוֹת "הֶ'עֱלִיתָ מִ'ן שְׁ'אוֹל נַ'פְשִׁי" = "מְנַשֶּׁה". הַסַּבָּא הִתְפַּלֵּל וְהַנֶּכֶד נִצַּל...