היתומים התחננו בפני דודתם: "עזבי את חתנך והינשאי לאבא שלנו"

"אם בחקתי תלכו וכו' ונתתי שלום בארץ" (ויקרא, כ"ו ג' ו')

וויתור בענייני שכנים יביא על כולנו שפע מלעילא וימנע מאתנו צרות צרורות כמו צרה זו שסיפר עליה הרב באחת מדרשותיו, ושהובאה להכרעה בפני מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א.

מעשה בשתי אחיות שהגדולה שבהן נישאה לתלמיד חכם גדול, וילדה לו כמה ילדים. כמה שנים לאחר הנישואין ניפטרה האשה רח"ל לבית עולמה, והותירה את ילדיה היתומים ללא משען ומשענה. בינתיים התארסה האחות הצעירה, אך היתומים החלו להתחנן לפניה ש...תבטל את השידוך ותתחתן עם אביהם, דהיינו עם גיסה, בעל-אחותה שניפטרה. "רק את תוכלי להיות לנו לאמא", זעקו במר ליבם.

למותר לציין שהחתן התנגד לכך בכל תוקף אך שוועת היתומים שעלתה באוזניה של הכלה הביאה אותה לשְאול האם למרות הכל מותר לה לעזוב את חתנה כדי להינשא לבעל אחותה.

שאלה קשה ומכאיבה.

מרן שליט"א השיב כך: אם הכלה לא היתה באה להתייעץ עם מורי הלכה, אלא היתה עוזבת את חתנה על דעת עצמה, לא היתה יכולה להיות לחתן כל תביעה כלפיה, מאחר ואין כאן בושת לחתן, אך כיוון שבאה לשאול הרי דעת התורה היא שאסור לה לעזוב את חתנה כדי להיטיב עם היתומים.