חלוץ השתלת הידיים, מתחנן לרופאיו: "הניסוי כשל. בבקשה תסירו אותן"

לפני שבע שנים, כאשר ג'ף קפנר היה החלוץ לניסוי קליני שבמסגרתו הושתלו לו שתי ידיים תותבות – התקשורת בארה"ב רחשה כמרקחה. רבות דובר על ההשתלה הראשונה מסוגה בהיסטוריית ההשתלות שנעשו עד אז, שהוכתרה כ'פורצת דרך' אמיתית ברפואה.

עבור קפנר הייתה זו הזדמנות פז, לאחר שאיבד את ידיו כתוצאה מחיידק הסטרפטוקוקוס שתקף תחילה את גרונו, והתפשט לידיו. הידיעה שבעזרת ידיים תותבות יוכל שוב לחזור לתפקוד מלא ונורמטיבי, עשתה את שלה, וקפנר הסכים להצעה להצטרף לניסוי – זאת למרות שידע כי יש סיכוי סביר לכך שהתותבות עלולות להידחות על ידי גופו.

תשע שעות תמימות נמשכה ההשתלה, שנעשתה בבית החולים של אוניברסיטת פיטסבורג, אלא שכיום קפנר מבקש להסיר את התותבות בדחיפות, שכן הן "לא תורמות לי בכלום, ורק מאמללות את חיי".

בתגובה לבקשתו, התבטא רופאו של קפנר, ד"ר ויג'איי גורנטלה (המכהן אף כראש המכון לשחזור איברים) – כי מדובר בבקשה שיש לשקול לעומק, היות ומדובר בהליך מסוכן למדי, ולא בטוח שלאחריו יוכל קפנר לשוב לתפקוד תקין.

ד"ר גורנטלה הציג אפשרות של כריתה חלקית, אולם טען שגם אם זה יעבור בשלום -  קפנר יצטרך להשתעבד לנטילת תרופות רבות לשארית חייו, ואולי אף לעבור ניתוחים נוספים. אבל קפנר מצדו תקיף בעניין זה, ו"לא מוכן לעבור את הגיהנום הזה שוב. אני מעדיף להישאר עם הידיים כמות שהן, רק לא להמשיך לסבול", לדבריו.

"הצורך בהסרת איברים תותבים אחרי השתלה הוא נדיר, וקורה רק בשישה מקרים מתוך 100", כך אמר ד"ר אנדרו לי, הרופא שהשתיל לקפנר את התותבות. "קפנר היה אחד מתוך ארבעה משתתפים שלקחו חלק בניסוי, וידיהם של כל שאר המטופלים פועלות בצורה אפקטיבית למדי. הם נוהגים, עובדים, מכינים אוכל ומקיימים אורח חיים עצמאי לחלוטין".