מדוע שכנע הרב שך את בן הישיבה להפסיק לעשן?

"ושמרו בני ישראל את השבת" (שמות ל"א ט"ז)

בהיותו בחור צעיר בישיבה בליטא ראה מרן הגרא"מ שך בחור המעשן ללא הרף. הוא ניגש אליו וניסה לשכנעו שיפסיק לעשן וגם לאחר שהבחור גילה התנגדות וסירב לבקשה, המשיך מרן שליט"א במאמצי השיכנוע שלו, וניגש אליו עוד פעם ועוד פעם תוך שהוא מפציר בו שיפסיק לעשן.

לבסוף נשאו המאמצים פרי. צריך לזכור שבאותם ימים לא היתה מוּדעוּת כה רבה לסכנה הכרוכה בעישון, וכששאלו הבחורים את עמיתם, מי שיעמוד לימים בראש עולם התורה בארץ ובחו"ל, מדוע הוא משקיע בכך מאמצים בלתי נלאים, השיב הגרא"מ:

"אני רואה שבחור זה לאחר שיעזוב את הישיבה עלול לצאת לתרבות רעה, ויעבור על עבירות חמורות, ולכן אני רוצה לחסוך ממנו לפחות את העבירות הקשורות לעישון בשבת..."

תלמידי הישיבה מספרים שכפי שאמר מרן הגרא"מ שך כן היה. הבחור יצא לתרבות רעה, ומידי שבת בשבתו נחסכו ממנו עבירות חמורות. וכבר פירשו רבותינו שתיבת 'ושמרו' מורָה על כך שכל אחד מישראל חייב להיות 'שומר' על חבירו שלא יחלל את השבת.