האם מותר לשים בשבת לימון בתה?

א. מִי שֶׁרוֹצֶה לָשִׂים לִימוֹן בַּתֵּה בְּשַׁבָּת צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לֹא לִשְׁפּוֹךְ יְשִׁירוֹת מֵהַמֵּחַם מַיִם רוֹתְחִים עַל פֶלַח הַלִּימוֹן. אֶלָּא, קוֹדֵם יָכִין אֶת הַכּוֹס תֵּה וּלְאַחַר מִכֵּן יָנִיחַ בְּתוֹכוֹ אֶת פֶלַח הַלִּימוֹן. או‍ֹ יִסְחַט לְתוֹכוֹ אֶת הַלִּימוֹן.

ב. אִשָּׁה שֶׁהוֹרִידָה אֶת סִיר הַחַמִּין מֵעַל הַפְּלָאטָה וְהִבְחִינָה שֶׁחָסֵר בַּחַמִּין תַּבְלִין, כְּגוֹן: פַּפְּרִיקָה, כַּמּוּן וְכַדּוֹמֶה. אָסוּר לָהּ לָשִׂים אֶת הַתַּבְלִינִים עַל הַחַמִּין בְּעוֹדוֹ בַּסִּיר, שֶׁכֵּן הַסִּיר הוּא: "כְּלִי רִאשׁוֹן" וּכְשֶׁהוּא רוֹתֵחַ יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְבַשֵּׁל אֶת הַתַּבְלִין. אֶלָּא, יֵשׁ לִמְזֹג אֶת הַחַמִּין לְתוֹךְ קְעָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַצַּלַּחַת וְשָׁם לָשִׂים אֶת הַתַּבְלִינִים.

ג. יֵשׁ מַחְמִירִים לֹא לָשִׂים תַּבְלִינִים עַל תַּפּוּחַ אֲדָמָה, אוֹ בֵּיצָה, אוֹ חֲתִיכַת בָּשָׂר רוֹתְחִים אֲפִילוּ שֶּׁהוֹצִיאוּ אוֹתָם מֵהַסִּיר לִכְלִי שֵׁנִי. וְלָמָּה? מֵאַחַר וְהֵם סוֹבְרִים שֶׁהַתַּפּוּחַ אֲדָמָה הוּא גּוּשׁ וְהַחֹם נִשְׁמַר בְּתוֹכוֹ בְּטֶמְפֶּרָטוּרָה גְּבוֹהָה וְלָכֵן, אֲפִילוּ שֶׁהוּא בִּכְלִי שֵׁנִי יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְבַשֵּׁל. וְכָךְ פּוֹסְקִים הָאַשְׁכְּנַזִּים. וְלָכֵן, לְפִי מִנְהָגָם יִהְיֶה אָסוּר לָשִׂים פִּלְפֵּל שָׁחֹר אוֹ כַּמוּן עַל בֵּיצָה שְׁלֵמָה שֶׁהוּצְאָה מִסִּיר הַחַמִּין, אֶלָּא יֵשׁ לִפְרֹס אוֹתָהּ וְרַק אַחַר כָּךְ לָשִׂים אֶת הַתַּבְלִין.

ד. אוּלָם, הַסְּפָרַדִּים פּוֹסְקִים שֶׁהַכְּלָל "כְּלִי שֵׁנִי לֹא מְבַשֵּׁל" חַל גַּם עַל דְּבַר "גּוּשׁ". וְלָכֵן, מֻתָּר לָשִׂים תַּבְלִינִים עַל תַּפּוּחַ אֲדָמָה אוֹ בֵּיצָה אוֹ בָּשָׂר וְכַדּוֹמֶה שֶׁהוּצְאוּ מִסִּיר הַחַמִּין אֶל קְעָרָה אַחֶרֶת אוֹ צַלַּחַת וְכַדּוֹמֶה.

ה. הַמַּצֶּקֶת שֶׁלּוֹקְחִים בָּהּ מָרָק מִתּוֹךְ הַכְּלִי הָרִאשׁוֹן - דִּינָה כִּכְלִי שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ מְבַשֵּׁל. אוּלָם אִם שָׁהֲתָה הַמַּצֶּקֶת בְּתוֹךְ הַסִּיר בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַתַּבְשִׁיל מַעֲלֶה רְתִיחוֹת וְהִתְחַמְמָה מְאֹד, דִּינָה כִּכְלִי רִאשׁוֹן, וְאָסוּר לִשְׁפּוֹךְ מִמֶּנָּה עַל מַאֲכָל שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל.

* * *

רַעְיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - פָּרָשַׁת מַטּוֹת

מַה יִקְרֶה לָנוּ אִם נִגַּשׁ לְאָב שֶׁבְּנוֹ מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ וְנַחְמִיא לוֹ עַל כָּךְ וְנֹאמַר לוֹ: "אָהּ, אֵיזֶה בֶּן יֵשׁ לְךָ! אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ!" וּמַה יִקְרֶה אִם נִגַּשׁ לְאָדָם שֶׁמַּצְלִיחַ בַּעֲסָקָיו וְנֹאמַר לוֹ: "אָנוּ מְאֹד שְׂמֵחִים בְּהַצְלָחוֹתֶיךָ, וּמְבָרְכִים אוֹתְךָ שֶׁתִּזְכֶּה הָלְאָה לְהַצְלִיחַ", הַאִם הַמַּחֲמָאוֹת הַלְלוּ יִגְרְמוּ לָנוּ לִהְיוֹת שָׁוִים פָּחוֹת?! אַדְּרַבָּה! מַמָּשׁ הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְכַבֵּד וּלְפַרְגֵּן הוּא הָאָדָם הַמְכֻבָּד, הוּא הָאִישִׁיּוּת שֶׁכֻּלָּם אוֹהֲבִים, הוּא הַטִּפּוּס שֶׁכֻּלָּם אוֹהֲבִים לְהָשִׁיב לוֹ כִּגְמוּלוֹ וּלְהַחְמִיא לוֹ בַּחֲזָרָה. אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ שֶׁעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן זָכָה לְהַאֲרִיךְ יָמִים יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנָה בִּגְלַל שֶׁיָּדַע לוֹמַר מַחְמָאוֹת. בְּדוֹרֵנוּ עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁמַּחֲמָאוֹת אֵינָן בְּגֶדֶר הִדּוּר, אֶלָּא הֵן מַמָּשׁ חוֹבָה בְּכָל בַּיִת, בְּכָל בֵּית כְּנֶסֶת וּבְכָל מְקוֹם עֲבוֹדָה. אֲנָשִׁים הַיּוֹם מִסְתּוֹבְבִים עִם דְּאָגוֹת, טְרָדוֹת וְעִנְיָנִים הַמְּעִיקִים עַל לִבָּם וְהַמַּחְמָאָה בָּאָה כְּמַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וּמַצִּילָה אוֹתָם. לְעִתִּים, אֲפִילוּ רַק מַעֲשֶׂה קָטָן שֶׁל יַחַס יָכוֹל לְהַצִּיל אָדָם מִמַּוֶת. וּכְמוֹ שֶׁבַּסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ:

הָרַב פַאלוּךְ הָיָה יְהוּדִי יָקָר שֶׁהִשְׁקִיעַ רַבּוֹת לְקֵרוּב צְעִירִים חִלּוֹנִיִּים לְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה. פַּעַם אַחַת חִכָּה לְבַחוּרִים שֶׁיָּבוֹאוּ לִלְמוֹד, אוּלָם רַק בָּחוּר אֶחָד הִגִּיעַ. הָרַב אָמַר שֶׁהוּא רוֹצֶה עוֹד מִישֶׁהוּ, וְיָצָא עִם הַבָּחוּר לְחַפֵּשׂ עוֹד מִישֶׁהוּ שֶׁיִּצְטָרֵף. בָּרְחוֹב לֹא הָיָה אַף אֶחָד, וְהָרַב פָּסַק שֶׁהוּא רוֹצֶה לִדְפֹּק עַל הַדְּלָתוֹת וְלִשְׁאֹל אִם מִישֶׁהוּ מְעֻנְיָן לִלְמֹד תּוֹרָה? הַבָּחוּר הִרְגִּישׁ בּוּשָׁה עֲצוּמָה אֲבָל הִצְטָרֵף אֵלָיו. הֵם דָּפְקוּ בַּדֶּלֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאָדָם חִלּוֹנִי לַחֲלוּטִין פָּתַח לָהֶם אֶת הַדֶּלֶת. "מַה אַתֶּם רוֹצִים?" שָׁאַל, וְהֵם עֲנוּ: "בָּאנוּ לְהַצִּיעַ לְךָ לָבוֹא לִלְמֹד אִתָּנוּ תּוֹרָה", הָאִישׁ הֶחֱוִיר כְּסִּיד וְזֵעָה קָרָה כִּסְּתָה אֶת מִצְחוֹ. "מַה קָרָה?" שָׁאֲלוּ, הוּא הִזְמִין אוֹתָם בִּרְעָדָה לְהִכָּנֵס לַחֶדֶר הַפְּנִימִי, וְאָמַר: "דְּעוּ לָכֶם, בְּעֶרֶב זֶה הִגַּעְתִּי לְמַצָּב נַפְשִׁי קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, וְהֶחְלַטְתִּי לְהִתְאַבֵּד עַל יְדֵי הַחֶבֶל הַזֶּה. אוּלָם בָּרֶגַע אַחֲרוֹן אָמַרְתִּי: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם הִנְּךָ קַיָּם. אָנָּא, שְׁלַח לִי מֶסֶר קָטָן וַאֲנִי מַבְטִיחַ שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ", תּוֹךְ כְּדֵי אֲמִירַת הַדְּבָרִים שָׁמַעְתִּי אֶת הַדְּפִיקוֹת שֶׁלָּכֶם שֶׁקְּרָאתֶם לִי לָבוֹא לִלְמֹד תּוֹרָה". מַדְהִים! שַׁבָּת שְׁלוֹם.