ישראל גדולים ממלאכי השרת: 8 נקודות על "אקדמות"

1. אקדמות הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות לפני קריאת התורה.

2. הפיוט נקרא אקדמות על שם פתיחתו, "אקדמות מילין ושריות שותא" (הקדמת הדברים ופתיחת השיחה). יש בפיוט 45 בתים שבכל אחד שתי שורות.

3. תוכן הפיוט: תחילה עוסק הפיוט בתיאור גדולתו של הקב"ה, שאי אפשר לתארה גם אילו היו כל עצי היער לקני כתיבה וכל בני האדם לכותבים. אחר כך מתוארים המלאכים המשרתים את הקב"ה, ולבסוף מתואר דו-שיח בין עם ישראל לבין אומות העולם: האומות שואלות מדוע עם ישראל דבק בקב"ה, ועם ישראל משיב בתיאור השכר המובטח לעובדי ה' לעתיד לבוא.

4. הפיוט חובר על ידי רבי מאיר ברבי יצחק ש"ץ נהוראי, פייטן אשכנזי שחי בוורמס, בזמנו של רש"י.

5. הפיוט נכתב בכוונה בלשון ארמית, שהיא לשון שהמלאכים אינם מבינים. זאת משום חשיבות הפיוט, שלא יתקנאו בנו מלאכי השרת.

6. 45 הבתים שבפיוט מסתיימים בחרוז אחיד - "תָא" בסופי השורות. הבתים של הפיוט ערוכים באקרוסטיכון בחלקו הראשון של הפיוט לפי סדר האלפבית ולאחר מכן לפי שמו של הפייטן, "מאיר ביר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן וחזק ואמץ", אות לכל שורה.

6. בעבר נהגו לומר את הפיוט לאחר קריאת הפסוק הראשון של סדר הקריאה בתורה לחג השבועות או בין ברכות התורה לקריאת התורה. אולם לאחר מכן התעורר פולמוס סביב אמירת הפיוט באמצע קריאת התורה, משום שחלק מהפוסקים ראו באמירתו הפסק, ואחרים ראו חשיבות במסורת הקדומה של אמירתו באמצע קריאת התורה דווקא. כיום, נהוג שהעולה מברך רק אחרי אמירת הפיוט.

7. החזן והציבור קוראים את הפיוט ביחד, שתי שורות קורא החזן בקול ושתי שורות עונה לו הציבור. יש נוהגים שהרב הוא שקורא את הפיוט.

8. השבח המיוחד ביותר בפיוט, פונה לקדוש ברוך הוא אשר "צבי ואתרעי בן ומסר לן אורייתא". כך מובא ב"לבוש החור": "ואומרים אקדמות, שהוא שבח על בחירת ה' יתברך בישראל, ונתן לנו את התורה".