5 דקות תורה ביום
סגולה נגד כאבים
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם חֲמִישִׁי יז' סִיוָן (23 בְּיוּנִי)
- הרב רונן חזיזה
- כ"ט אייר התשע"ו
א. כְּאֵבֵי שִׁנַּיִם הֵם בֵּין הַכְּאֵבִים הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ. וְאִם אַתֶּם מְעֻנְיָנִים בִּסְגֻלָּה נֶגֶד כְּאֵבֵי שִׁנַּיִם וּשְׁאַר נְזָקִים אָז בְּבַקָּשָׁה.. כָּתַב בְּסֵפֶר טַעֲמֵי הַמִּנְהָגִים שֶׁנָּהֲגוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת הַלְּבָנָה לְאַחַר הַמִּלִּים: "וְלֹא יוּכְלוּ לִנְגּוֹעַ בָּנוּ וְכוּ'.." לְהוֹסִיף אֶת הַמִּלִּים: "לֹא בְּגוּפֵנוּ וְלֹא בְּמָמוֹנֵנוּ וְלֹא בְּכָל אֲשֶׁר לָנוּ, וְלֹא יִהְיוּ לָנוּ כְּאֵבֵי שִׁנַּיִם".
ב. כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁמִּי שֶׁיַּעֲשֶׂה בִּרְכַּת הַלְּבָנָה, מֵאוֹתוֹ יוֹם עַד סוֹף הַחֹדֶשׁ לֹא יִדְאַג שֶׁמָּא יָמוּת בְּמָוֶת פִּתְאוֹמִי אוֹ אָסוֹן חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַבְּרָכָה תָּגֵן עָלָיו.
ג. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים אֶת הַפָּסוּק "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם וְכוּ'" יָשָׁר וְהָפוּךְ. גַּם כְּדֵי לִרְמֹז שֶׁיֵּשׁ פְּעָמִים שֶׁה' מַפִּיל אֶת זְרוֹעוֹ עַל הַגּוֹיִים וְהֵם נִשְׁבָּרִים. וְלִפְעָמִים הֵם מַכִּים אֶחָד בַּשֵּׁנִי וְנִשְׁבָּרִים וְאַחַר כָּךְ רוֹאִים שֶׁזּוֹ הָיְתָה יַד ה'. וּמֵעֵבֶר לְכָךְ יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת. וְאוֹמְרִים "דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם". וְלָמָּה? מֵאַחַר וְנִשְׁמַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ הִיא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה (וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁהוּא חַי שִׁבְעִים שָׁנָה, בְּסוֹד הַמִּסְפָּר שֶׁבַע שֶׁמְּאַפְיֵן אֶת הַשְּׁכִינָה). וְעַל יְדֵי הַבְּרָכָה הוּא מְקַבֵּל חַיּוּת וְחִזּוּק עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵימָה.
ד. נוֹהֲגִים לוֹמַר אֶחָד לַשֵּׁנִי: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים, וְהַשּׁוֹמֵעַ עוֹנֶה: "עֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם", וְכָל זֶה כְּדֵי לִרְמֹז שֶׁבִּרְכַּת הַלְּבָנָה מְקָרֶבֶת אֶת הַגְּאוּלָה, אוּלָם זֶה תָּלוּי בְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם שֶׁתִּהְיֶה בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל. "שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַשֵּׂר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ נִגְאָלִים אֶלָּא בְּשָׁלוֹם".
ה. כָּתַב בְּסֵפֶר שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית: "לֹא רָאִינוּ מֵעוֹלָם נָשִׁים מְקַיְּמוֹת קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה, אַף שֶׁהֵן נִזְהֲרוֹת בְּכָל הַתְּפִלּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁפְּגַם הַלְּבָנָה גָרְמָה הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה דְּהַיְנוּ חֵטְא חַוָּה, וּמִתְרַחֲקוֹת מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה". אַף עַל פִּי שֶׁבְּדִבְרֵי הָאֲרִ"י לֹא נִמְצָא מָקוֹר לִמְנִיעַת נָשִׁים מֵהַבְּרָכָה, מִכָּל מָקוֹם כָּךְ כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים גַּם הָאַשְׁכְּנַזִּים וְגַם הַסְּפָרַדִּים שֶׁנָּשִׁים לֹא מְבָרְכוֹת בִּרְכַּת הַלְּבָנָה.
"יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם: לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ"
כְּשֶׁצַּדִּיק פּוֹגֵשׁ אֶת הַחֲבֵר שֶׁלּוֹ הוּא בּוֹדֵק אֵלּוּ יִתְרוֹנוֹת וּמַעֲלוֹת יֵשׁ לוֹ, וּמִתּוֹךְ קִנְאָה חִיּוּבִית לוֹמֵד מִמֶּנּוּ אֶת מַעֲלוֹתָיו וְיִתְרוֹנוֹתָיו, וְכָךְ מִתְקַיְּמִים דִּבְרֵי הַגְּמָרָא: "קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה", אוּלָם כְּשֶׁרָשָׁע פּוֹגֵשׁ אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ הוּא גַּם מְקַנֵּא בָּהֶם מְאֹד וְלוֹמֵד מֵהֵם - אֲבָל אֶת חֶסְרוֹנוֹתֵיהֶם.. וְכָךְ מְפָרֵשׁ הָרַלְבָּ"ג אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק - צַדִּיק הוּא לוֹקֵחַ יִּתְרוֹן וּמַעֲלָה מֵרֵעֵהוּ כִּי יִלְמַד מִמֶּנּוּ מַעֲלָה וּשְׁלֵמוּת. וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם - וְהֵפֶךְ זֶה בָּרְשָׁעִים כִּי הֵם קוֹנִים זֶה מִזֶּה חִסָּרוֹן. לָכֵן, יֵשׁ לְהַקְפִּיד מְאֹד עַל הַחֶבְרָה שֶׁל הַיְלָדִים וְגַם שֶׁל הַמְּבֻגָּרִים, כִּי הִיא מַשְׁפִּיעָה מְאֹד עַל הָאָדָם, גַּם אִם הוּא חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא. וּכְמוֹ שֶּׁאוֹמֵר הַפִּתְגָּם: אֱמוֹר לִי מִי חֲבֵרֶיךָ וְאֹמַר לְךָ מִי אַתָּה...
פֵּרוּשׁ נוֹסַף אוֹמֵר הַמְּצוּדוֹת דָּוִד וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק - הַצַּדִּיק - יֵשׁ לוֹ יִּתְרוֹן וּמַעֲלָה עַל זֶה שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם - אֲבָל דֶּרֶךְ רְשָׁעִים הַמֻּצְלַחַת מַתְעַה אֶת הָרְשָׁעִים לֶאֱחֹז בְּדַרְכָּם וְלֹא יִפְנוּ אֶל הַיִּתְרוֹן הַהוּא. כְּלוֹמַר, הָרְשָׁעִים יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ מַעֲלָה גְּדוֹלָה לַצַּדִּיק, וְשֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לִהְיוֹת צַדִּיק אִם רַק יִרְצֶה. אֲבָל כֵּיוָן שֶּׁרוֹאִים אֶת הַצְלָחוֹת הָרְשָׁעִים שׁוּב וְשׁוּב, זֶה מַתְעֶה אוֹתָם וְאֵינָם מִשְׁתַּנִּים.
אוּלָם, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר דֶּרֶךְ הָרְשָׁעִים לֹא מִשְׁתַּלֶּמֶת כְּמוֹ שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַפָּסוּק הַבָּא: לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ - 'לַחְרֹךְ' פֵּרוּשׁוֹ לִשְׂרֹף, בְּדֶרֶךְ כְּלָל לְאַחַר שֶׁצָּדִים עוֹף חוֹרְכִים אוֹתוֹ וְצוֹלִים אוֹתוֹ כְּדֵי לְאוֹכְלוֹ, אוּלָם הָרָשָׁע לֹא יִזְכֶּה לֶהֱנוֹת מִצֵּידוֹ מֵאַחַר וְהוּא בָּא בִּרְמִיָּה, וְכָל מַה שֶׁבָּא בְּשֶׁקֶר הוֹלֵךְ וְנֶעְלַם, וּלְעֻמָּתוֹ: וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ - כְּלוֹמַר, הַמָּמוֹן שֶׁל אָדָם כָּשֵׁר - יָקָר הוּא. וְלָכֵן, עַל אַף כָּל הַקְּשָׁיִים וְהַפִּתּוּיִם מִשְׁתַּלֵּם לִהְיוֹת אָדָם חָרוּץ, נֶאֱמָן וְצַדִּיק.
ב. כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁמִּי שֶׁיַּעֲשֶׂה בִּרְכַּת הַלְּבָנָה, מֵאוֹתוֹ יוֹם עַד סוֹף הַחֹדֶשׁ לֹא יִדְאַג שֶׁמָּא יָמוּת בְּמָוֶת פִּתְאוֹמִי אוֹ אָסוֹן חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַבְּרָכָה תָּגֵן עָלָיו.
ג. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים אֶת הַפָּסוּק "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם וְכוּ'" יָשָׁר וְהָפוּךְ. גַּם כְּדֵי לִרְמֹז שֶׁיֵּשׁ פְּעָמִים שֶׁה' מַפִּיל אֶת זְרוֹעוֹ עַל הַגּוֹיִים וְהֵם נִשְׁבָּרִים. וְלִפְעָמִים הֵם מַכִּים אֶחָד בַּשֵּׁנִי וְנִשְׁבָּרִים וְאַחַר כָּךְ רוֹאִים שֶׁזּוֹ הָיְתָה יַד ה'. וּמֵעֵבֶר לְכָךְ יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת. וְאוֹמְרִים "דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם". וְלָמָּה? מֵאַחַר וְנִשְׁמַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ הִיא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה (וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁהוּא חַי שִׁבְעִים שָׁנָה, בְּסוֹד הַמִּסְפָּר שֶׁבַע שֶׁמְּאַפְיֵן אֶת הַשְּׁכִינָה). וְעַל יְדֵי הַבְּרָכָה הוּא מְקַבֵּל חַיּוּת וְחִזּוּק עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵימָה.
ד. נוֹהֲגִים לוֹמַר אֶחָד לַשֵּׁנִי: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים, וְהַשּׁוֹמֵעַ עוֹנֶה: "עֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם", וְכָל זֶה כְּדֵי לִרְמֹז שֶׁבִּרְכַּת הַלְּבָנָה מְקָרֶבֶת אֶת הַגְּאוּלָה, אוּלָם זֶה תָּלוּי בְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם שֶׁתִּהְיֶה בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל. "שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַשֵּׂר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ נִגְאָלִים אֶלָּא בְּשָׁלוֹם".
ה. כָּתַב בְּסֵפֶר שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית: "לֹא רָאִינוּ מֵעוֹלָם נָשִׁים מְקַיְּמוֹת קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה, אַף שֶׁהֵן נִזְהֲרוֹת בְּכָל הַתְּפִלּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁפְּגַם הַלְּבָנָה גָרְמָה הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה דְּהַיְנוּ חֵטְא חַוָּה, וּמִתְרַחֲקוֹת מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה". אַף עַל פִּי שֶׁבְּדִבְרֵי הָאֲרִ"י לֹא נִמְצָא מָקוֹר לִמְנִיעַת נָשִׁים מֵהַבְּרָכָה, מִכָּל מָקוֹם כָּךְ כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים גַּם הָאַשְׁכְּנַזִּים וְגַם הַסְּפָרַדִּים שֶׁנָּשִׁים לֹא מְבָרְכוֹת בִּרְכַּת הַלְּבָנָה.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יב', כו' - כז')"יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם: לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ"
כְּשֶׁצַּדִּיק פּוֹגֵשׁ אֶת הַחֲבֵר שֶׁלּוֹ הוּא בּוֹדֵק אֵלּוּ יִתְרוֹנוֹת וּמַעֲלוֹת יֵשׁ לוֹ, וּמִתּוֹךְ קִנְאָה חִיּוּבִית לוֹמֵד מִמֶּנּוּ אֶת מַעֲלוֹתָיו וְיִתְרוֹנוֹתָיו, וְכָךְ מִתְקַיְּמִים דִּבְרֵי הַגְּמָרָא: "קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה", אוּלָם כְּשֶׁרָשָׁע פּוֹגֵשׁ אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ הוּא גַּם מְקַנֵּא בָּהֶם מְאֹד וְלוֹמֵד מֵהֵם - אֲבָל אֶת חֶסְרוֹנוֹתֵיהֶם.. וְכָךְ מְפָרֵשׁ הָרַלְבָּ"ג אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק - צַדִּיק הוּא לוֹקֵחַ יִּתְרוֹן וּמַעֲלָה מֵרֵעֵהוּ כִּי יִלְמַד מִמֶּנּוּ מַעֲלָה וּשְׁלֵמוּת. וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם - וְהֵפֶךְ זֶה בָּרְשָׁעִים כִּי הֵם קוֹנִים זֶה מִזֶּה חִסָּרוֹן. לָכֵן, יֵשׁ לְהַקְפִּיד מְאֹד עַל הַחֶבְרָה שֶׁל הַיְלָדִים וְגַם שֶׁל הַמְּבֻגָּרִים, כִּי הִיא מַשְׁפִּיעָה מְאֹד עַל הָאָדָם, גַּם אִם הוּא חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא. וּכְמוֹ שֶּׁאוֹמֵר הַפִּתְגָּם: אֱמוֹר לִי מִי חֲבֵרֶיךָ וְאֹמַר לְךָ מִי אַתָּה...
פֵּרוּשׁ נוֹסַף אוֹמֵר הַמְּצוּדוֹת דָּוִד וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק - הַצַּדִּיק - יֵשׁ לוֹ יִּתְרוֹן וּמַעֲלָה עַל זֶה שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם - אֲבָל דֶּרֶךְ רְשָׁעִים הַמֻּצְלַחַת מַתְעַה אֶת הָרְשָׁעִים לֶאֱחֹז בְּדַרְכָּם וְלֹא יִפְנוּ אֶל הַיִּתְרוֹן הַהוּא. כְּלוֹמַר, הָרְשָׁעִים יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ מַעֲלָה גְּדוֹלָה לַצַּדִּיק, וְשֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לִהְיוֹת צַדִּיק אִם רַק יִרְצֶה. אֲבָל כֵּיוָן שֶּׁרוֹאִים אֶת הַצְלָחוֹת הָרְשָׁעִים שׁוּב וְשׁוּב, זֶה מַתְעֶה אוֹתָם וְאֵינָם מִשְׁתַּנִּים.
אוּלָם, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר דֶּרֶךְ הָרְשָׁעִים לֹא מִשְׁתַּלֶּמֶת כְּמוֹ שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַפָּסוּק הַבָּא: לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ - 'לַחְרֹךְ' פֵּרוּשׁוֹ לִשְׂרֹף, בְּדֶרֶךְ כְּלָל לְאַחַר שֶׁצָּדִים עוֹף חוֹרְכִים אוֹתוֹ וְצוֹלִים אוֹתוֹ כְּדֵי לְאוֹכְלוֹ, אוּלָם הָרָשָׁע לֹא יִזְכֶּה לֶהֱנוֹת מִצֵּידוֹ מֵאַחַר וְהוּא בָּא בִּרְמִיָּה, וְכָל מַה שֶׁבָּא בְּשֶׁקֶר הוֹלֵךְ וְנֶעְלַם, וּלְעֻמָּתוֹ: וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ - כְּלוֹמַר, הַמָּמוֹן שֶׁל אָדָם כָּשֵׁר - יָקָר הוּא. וְלָכֵן, עַל אַף כָּל הַקְּשָׁיִים וְהַפִּתּוּיִם מִשְׁתַּלֵּם לִהְיוֹת אָדָם חָרוּץ, נֶאֱמָן וְצַדִּיק.