מדוע כשהאדם אוכל - הוא שמח?

א. כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל הוּא שָׂמֵחַ, זוֹ עֻבְדָּה. וּמָה הַהֶסְבֵּר? כֵּיוָן שֶׁהָאֹכֶל מֵזִין אֶת הָאָדָם וְנוֹתֵן לוֹ חַיִּים. וְהַחַיִּים מְבִיאִים שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: "שִׂמְחַת חַיִּים". הַשִּׂמְחָה מִתְעַצֶּמֶת כַּאֲשֶׁר רוֹאִים פְּרִי חָדָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה מָצוּי בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם. וְלָכֵן, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁכַּאֲשֶׁר רוֹאֶה פְּרִי חָדָשׁ, יְבָרֵךְ "שֶׁהֱחֶיָּינוּ" לְהוֹדוֹת לַה' שֶׁזִּכָּה אוֹתוֹ לְהַגִּיעַ לִזְמַן חִדּוּשׁוֹ.

ב. מֵעִקַּר הַדִּין תַּקָּנַת חֲכָמִים הָיְתָה לְבָרֵךְ בַּזְּמַן שֶׁרוֹאִים אֶת הַפְּרִי. אֲבָל, עִם יְרִידַת הַדּוֹרוֹת אֲנָשִׁים הִפְסִיקוּ לִשְׂמוֹחַ בִּרְאִיַּת הַפְּרִי אֶלָּא רַק בַּאֲכִילָתוֹ. וְלָכֵן, הַמִּנְהָג כַּיּוֹם הוּא לְבָרֵךְ עַל פְּרִי רַק כַּאֲשֶׁר רוֹצֶה לְאוֹכְלוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אָזַל הַפְּרִי בַּשּׁוּק וְרוֹאֶה אוֹתוֹ אֵצֶל חֲבֵרוֹ, אִם שָׂמֵחַ לִרְאוֹתוֹ מְבָרֵךְ "שֶׁהֱחֶיָּינוּ".

ג. אִם שָׁכַח לְבָרֵךְ וּכְבָר אָכַל אֶת כָּל הַפְּרִי אוֹ אֲפִילוּ רַק אֶת מִקְצָתוֹ - לֹא יָכוֹל לְבָרֵךְ שׁוּב "שֶׁהֱחֶיָּינוּ".

ד. פְּרִי שֶׁמָּצוּי כָּל הַשָּׁנָה בַּחֲנוּיוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לְהַבְחִין אִם הוּא חָדָשׁ אוֹ יָשָׁן - לֹא מְבָרְכִים עָלָיו "שֶׁהֱחֶיָּינוּ". וְלָכֵן, אֵין לְבָרֵךְ עַל שְׁקֵדִים, אֱגוֹזִים וּשְׁאַר פֵּרוֹת מְיֻבָּשִׁים, וִירָקוֹת בְּתוֹךְ קֻפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים. אֲבָל, עַל שְׁקֵדִים יְרוּקִים מְבָרְכִים, כִּי רוֹאִים בְּבֵרוּר שֶׁהֵם שֶׁל הַשָּׁנָה הַנּוֹכְחִית. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא מְבָרְכִים "שֶׁהֱחֶיָּינוּ" עַל תַּפּוּחִים וְאַגָּסִים, כִּי יֵשׁ אוֹתָם כָּל הַשָּׁנָה.

ה. פְּרִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה זַנִּים, כְּגוֹן: אֲפַרְסֵק: חָלָק, מְחֻסְפָּס וְכוּ', אוֹ עֲנָבִים: יְרוּקִים, אֲדֻמִּים. שְׁזִיפִים: עִגּוּלִים, אֶלִיפְּסָה. וְכֵן שְׁאַר פֵּרוֹת הַדּוֹמִים לָהֶם אֲפִילוּ שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם שִׁנּוּי מְסֻיָּם בַּטַּעַם אוֹ בַּמַּרְאֶה לֹא מְבָרְכִים עַל כָּל סוּג "שֶׁהֱחֶיָּינוּ" אֶלָּא רַק עַל סוּג אֶחָד בִּלְבַד.

ו. אִם יֵשׁ לְפָנָיו כַּמָּה פֵּרוֹת חֲדָשִׁים, יְבָרֵךְ עַל אֶחָד מֵהֶם "שֶׁהֱחֶיָּינוּ" וִיכַוֵּן לִפְטוֹר אֶת כֻּלָּם.

ז. הַסְּפָרַדִּים נוֹהֲגִים לְבָרֵךְ קוֹדֵם אֶת בִּרְכַּת הַפְּרִי וְאַחַר כָּךְ אֶת בִּרְכַּת "שֶׁהֱחֶיָּינוּ" וְהָאַשְׁכְּנַזִּים נוֹהֲגִים לְהֵפֶךְ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי יב', טז'):

"אֱוִיל - בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ, וְכֹסֶה קָלוֹן - עָרוּם" (ב')

תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֵינָהּ חָכְמָה שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּתַּלְמוּד וּבַפּוֹסְקִים וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכָל שְׁאַר סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ - מוֹצֵא לְפָנָיו אוֹצָר אֵין סוֹפִי שֶׁל חָכְמָה וּמַדָּע.

אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמִּצַּד אֶחָד הַצִּיר הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל חַיֵּיהֶם הוּא הַכֶּסֶף וְהַכָּבוֹד, וּמִצַּד שֵׁנִי הֵם גַּם אוֹהֲבִים לִלְמוֹד דְּבָרִים מֵהַתּוֹרָה. וְלָכֵן הֵם יוֹשְׁבִים בַּזְּמַן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּין מִסְעָדָה לְמִסְעָדָה, וּבֵין קֶנְיוֹן לְקֶנְיוֹן וּמְפָרְשִׁים בְּשִׂכְלָם הַדַּל אֶת מָה שֶׁרוֹאִים בְּסִפּוּרֵי הַתּוֹרָה.

פַּעַם אַחַת, יָצָא לִי בִזְמַן הַמְתָּנָה בַּמּוּסָךְ, לִשְׁמוֹעַ מִישֶׁהִי שֶׁמְּדַבֶּרֶת עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָזַר שֶׁבַּיּוֹם שֶׁהוּא יֹאכַל מֵעֵץ הַדַּעַת הוּא יָמוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת", וְהִיא מַמְשִׁיכָה וְאוֹמֶרֶת וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא אָכַל וְלֹא מֵת! הִיא בִלְשׁוֹן הֲלָצָה (שֶׁאֵינָהּ מַצְחִיקָה כְלָל) נִסְּתָה לוֹמַר, שֶׁזֶּה כְמוֹ שֶׁקּוֹרֶה הַיּוֹם לַהוֹרִים שֶׁמַּבְטִיחִים לְהַעֲנִישׁ - וּבַסּוֹף לֹא עוֹשִׂים זֹאת, ה' יְרַחֵם.

אֵין מָה לְהִתְיַחֵס לִדְבָרֶיהָ שֶׁנֶּאֶמְרוּ מֵחֹסֶר דַּעַת וּמַחְשָׁבָה, אֲבָל הִנֵּה לְפָנֵינוּ דְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רָשִׁ"י עַל הַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ.

אֱוִיל - בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ - בְּיוֹם שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נוֹדַע סִרְחֹנוֹ, אָדָם הָרִאשׁוֹן חָטָא בְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנִּבְרָא, וְזוֹהִי בוּשָׁה גְדוֹלָה מְאֹד. וְכֹסֶה קָלוֹן - עָרוּם - וְהַקָּבָּ"ה שֶׁהוּא עָרוּם לֹא רָצָה לְשַׁחֵת בְּרִיּוֹתָיו, וְלָכֵן כִּסָּה בוּשָׁתוֹ וּקְלוֹנוֹ וְדָחָה אֶת גְּזֵרָתוֹ מִיּוֹם שֶׁל אָדָם, לַיּוֹם שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא אֶלֶף שָׁנָה". כְּלוֹמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַס עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבִמְקוֹם לְפָרֵשׁ אֶת הַמִּילָה "יוֹם" לְ-24 שָׁעוֹת שֶׁזֶּהוּ יוֹם שֶׁל אָדָם, פֵּרֵשׁ זֹאת לְ-1000 שָׁנָה שֶׁזֶּה יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְמוֹ שֶׁכָּתוּב: (תְּהִלִּים צ): "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ – כְּיוֹם אֶתְמוֹל". מִכָּאן נִלְמַד שֶׁיֵּשׁ לִלְמוֹד כָּל דָּבָר וְלֹא לְנַסּוֹת לְהָבִין דְּבָרִים עֲמוּקִים בְּשֵׂכֶל רָגִיל.