5 דקות תורה ביום
מדוע לא מומלץ ללכת לבית הקברות?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שֵׁנִי ז' סִיוָן 'אִסְרוּ חָג' - מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בּוֹ בָּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה (13 בְּיוּנִי)
- הרב רונן חזיזה
- י"ז אייר התשע"ו
א. בְּאֹפֶן כְּלָלִי לֹא מֻמְלָץ לָלֶכֶת לְבָתֵּי קְבָרוֹת. לָמָּה? א. זֶה הוֹרֵס אֶת הַמַּצָּב רוּחַ. ב. יֵשׁ שָׁם רוּחַ טֻמְאָה. ג. אֵין עִנְיָן "לְהַקְדִּים אֶת הַמְּאֻחָר..".
ב. לְאִשָּׁה יֵשׁ סִבָּה נוֹסֶפֶת לֹא לָלֶכֶת לְשָׁם וְהִיא: יָדוּעַ שֶׁהָאִשָּׁה הִיא זוֹ שֶׁחָטְאָה בְּעֵץ הַדַּעַת וְהֶחְטִיאָה אֶת הָאָדָם וּבְכָךְ הֵבִיאָה אֶת הַמָּוֶת לָאֱנוֹשׁוּת. וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר הִיא נִכְנֶסֶת לְבֵית הָעַלְמִין הִיא מַזְכִּירָה לְעַצְמָהּ וְעַל עַצְמָהּ אֶת הַחֵטְא הָאָמוּר וְאֵין זֶה טוֹב עֲבוּרָהּ.
ג. יֵשׁ מִקְרִים בָּהֶם הָאָדָם נֶאֱלָץ לְהַגִּיעַ לְשָׁם לְצֹרֶךְ עֲשִׂיַּת חֶסֶד עִם הַנִּפְטָרִים כְּגוֹן הַלְוָיָה אוֹ אַזְכָּרָה אוֹ דָּבָר אַחֵר, אוּלָם, גַּם בְּמִקְרִים אֵלּוּ הָאִשָּׁה צְרִיכָה לְהַמְעִיט וְאַף לְהִמָּנַע עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, וְרַק אִם מַמָּשׁ אֵין בְּרֵירָה תֵלֵךְ לִזְמַן קָצָר.
ד. בְּכָל מִקְרֶה, צָרִיךְ לָדַעַת הֲלָכָה חֲשׁוּבָה שֶׁאֲנָשִׁים רַבִּים אֵינָם מוּדָעִים לָהּ. וְהִיא: שֶׁמִּי שֶׁרוֹאֶה קִבְרֵי יְהוּדִים בְּבֵית קְבָרוֹת (וְצָרִיךְ לִהְיוֹת סָמוּךְ לַקְּבָרוֹת וְלֹא רַק לִרְאוֹת אוֹתָם מֵרָחוֹק) צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת הַמַּתְחִילָה בַּמִּלִּים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין וְזָן אֶתְכֶם בַּדִּין וְכוּ'.." בְּרָכָה זוֹ מוֹעִילָה גַּם לְנִשְׁמוֹת הַנִּפְטָרִים, שֶׁכֵּן, יֵשׁ בָּהּ הַצְדָּקַת דִּינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהִיא מוֹעִילָה גַּם לָאָדָם שֶׁמְּבָרֵךְ אוֹתָהּ שֶׁכֵּן הִיא מְעוֹרֶרֶת אוֹתוֹ וּמַזְכִּירָה לוֹ אֶת תַּפְקִידוֹ בָּעוֹלָם. וּמֵעֵבֶר לַכָּל - זוֹהִי חוֹבָה הִלְכָתִית.
ה. נֹסַח בְּרָכָה זוֹ אָרוֹךְ מֵהָרָגִיל וְזֹאת מֵאַחַר וְהִיא חֲשׁוּבָה מְאֹד. וּמֵאַחַר וְהַנֹּסַח הוּא אָרוֹךְ, נָהֲגוּ לָשִׂים בְּפֶתַח כָּל בֵּית עָלְמִין שֶׁלֶט גָּדוֹל שֶׁבּוֹ כְּתוּבָה בְּרָכָה זוֹ. וְרָאוּי שֶׁכָּל אָדָם יַעֲצֹר לְרֶגַע וִיבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה בְּכַוָּנָה.
ו. גַּם מִי שֶׁעוֹבֵר לְיַד בֵּית עַלְמִין בְּשַׁבָּת וְרוֹאֶה אֶת הַקְּבָרוֹת צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת "אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין" כִּי הִיא בִּרְכַּת הוֹדָאָה לַה'.
"יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס"
אַחַת הַמַּחֲלוֹת שֶׁל הַדּוֹר שֶׁלָּנוּ הִיא: "הָעַצְלוּת". אֵין לַאֲנָשִׁים כֹּחַ לִכְלוּם, וּבֶטַח לֹא לַעֲבוֹד. וְאֵיךְ אִם כֵּן מַשִּׂיגִים כֶּסֶף? תְּשׁוּבַת הַצְּעִירִים: "יֵשׁ קוֹמְבִּינוֹת". וְעַל זֶה צוֹעֵק שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר: יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל - אָדָם חָרוּץ יַצְלִיחַ, וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס - וְכֶסֶף שֶׁמַּגִּיעַ בִּרְמִיָּה מִתְמוֹסֵס וְנֶעְלַם.
הִנֵּה, קֶטַע מֵהַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "מְנוֹרַת הַמָּאוֹר", שֶׁמְּדַבֵּר בָּעִנְיָן, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: "וְלֹא יִהְיֶה עָצֵל, וַיִּשְׁכָּב בְּבֵיתוֹ בָּטֵל, וַיֹּאמֶר ה' יִשְׁלַח לִי מְזוֹנוֹתַי, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְטִיר מִן הַשָּׁמַיִם כֶּסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא בְּגָדִים. אֶלָּא אִם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לִמְצוֹא מְזוֹנוֹתָיו וּפַרְנָסָתוֹ - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִין אוֹתָם עַל יְדֵי זְרִיזוּתוֹ וַחֲרִיצוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר".
יָחַד עִם זֹאת צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְלֹא לָרוּץ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה עַל הַפַּרְנָסָה כִּי הָאֹשֶׁר לֹא תָּלוּי בָּעֹשֶׁר. וּכְמוֹ בְּסִפּוּר הַבָּא:
מַעֲשֵׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד, שֶׁעָבַר יוֹם אֶחָד עַל שְׂפַת הַנָּהָר. וְרָאָה זָקֵן אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב עַל שְׂפַת הַנָּהָר וּמִתְחַמֵּם בַּשֶּׁמֶשׁ. אַחַר כָּךְ הוֹצִיא מִכִּיסוֹ פְּרוּסַת לֶחֶם שְׂעוֹרִים יָבֵשׁ, וְהָיָה שׁוֹרֶה אוֹתָהּ בְּמֵי הַנָּהָר. אָכַל, וְשָׁתָה מִן הַמַּיִם וְשָׁכַב עַל הַחוֹל וְיָשָׁן. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לְהָבִיאוֹ אֵלָיו וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: אֲנִי תָּמֵהַּ עָלֶיךָ. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: לָמָּה? אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: אֵיךְ אַתָּה שָׂמֵחַ בְּחֵלֶק רַע כָּזֶה? אָמַר לוֹ: אֲנִי אַרְאֶה לְךָ חֵלֶק רַע יוֹתֵר מִזֶּה. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, וּמַהוּ? אָמַר לוֹ, חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הָעֹשֶׁר, מִפְּנֵי שֶׁלְּעוֹלָם אֵין לוֹ מְנוּחָה וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְעַפְעַפָּיו תְּנוּמָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּחְלִיף חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא בְּחַיֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא עֶבֶד הַתַּאֲוָה, וּמָסוּר בְּיָדֶיהָ. אוּלָם, אֲנִי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי שֶׁנָּתַן לִי יוֹצְרִי, אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְהִתְחַמֵּם וּמֵי הַנָּהָר לִשְׁתּוֹת בְּחִנָּם, וְאֶת פַּת הַשְּׂעוֹרִים אֲנִי קוֹנֶה בִּפְרוּטָה. נִמְצָא, שֶׁבִּפְרוּטָה אַחַת בַּיּוֹם אֲנִי עָשִׁיר יוֹתֵר מִמְּךָ שֶׁאַתָּה מֶלֶךְ, שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי וְאַתָּה אֵינְךָ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקְךָ.
ב. לְאִשָּׁה יֵשׁ סִבָּה נוֹסֶפֶת לֹא לָלֶכֶת לְשָׁם וְהִיא: יָדוּעַ שֶׁהָאִשָּׁה הִיא זוֹ שֶׁחָטְאָה בְּעֵץ הַדַּעַת וְהֶחְטִיאָה אֶת הָאָדָם וּבְכָךְ הֵבִיאָה אֶת הַמָּוֶת לָאֱנוֹשׁוּת. וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר הִיא נִכְנֶסֶת לְבֵית הָעַלְמִין הִיא מַזְכִּירָה לְעַצְמָהּ וְעַל עַצְמָהּ אֶת הַחֵטְא הָאָמוּר וְאֵין זֶה טוֹב עֲבוּרָהּ.
ג. יֵשׁ מִקְרִים בָּהֶם הָאָדָם נֶאֱלָץ לְהַגִּיעַ לְשָׁם לְצֹרֶךְ עֲשִׂיַּת חֶסֶד עִם הַנִּפְטָרִים כְּגוֹן הַלְוָיָה אוֹ אַזְכָּרָה אוֹ דָּבָר אַחֵר, אוּלָם, גַּם בְּמִקְרִים אֵלּוּ הָאִשָּׁה צְרִיכָה לְהַמְעִיט וְאַף לְהִמָּנַע עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, וְרַק אִם מַמָּשׁ אֵין בְּרֵירָה תֵלֵךְ לִזְמַן קָצָר.
ד. בְּכָל מִקְרֶה, צָרִיךְ לָדַעַת הֲלָכָה חֲשׁוּבָה שֶׁאֲנָשִׁים רַבִּים אֵינָם מוּדָעִים לָהּ. וְהִיא: שֶׁמִּי שֶׁרוֹאֶה קִבְרֵי יְהוּדִים בְּבֵית קְבָרוֹת (וְצָרִיךְ לִהְיוֹת סָמוּךְ לַקְּבָרוֹת וְלֹא רַק לִרְאוֹת אוֹתָם מֵרָחוֹק) צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת הַמַּתְחִילָה בַּמִּלִּים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין וְזָן אֶתְכֶם בַּדִּין וְכוּ'.." בְּרָכָה זוֹ מוֹעִילָה גַּם לְנִשְׁמוֹת הַנִּפְטָרִים, שֶׁכֵּן, יֵשׁ בָּהּ הַצְדָּקַת דִּינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהִיא מוֹעִילָה גַּם לָאָדָם שֶׁמְּבָרֵךְ אוֹתָהּ שֶׁכֵּן הִיא מְעוֹרֶרֶת אוֹתוֹ וּמַזְכִּירָה לוֹ אֶת תַּפְקִידוֹ בָּעוֹלָם. וּמֵעֵבֶר לַכָּל - זוֹהִי חוֹבָה הִלְכָתִית.
ה. נֹסַח בְּרָכָה זוֹ אָרוֹךְ מֵהָרָגִיל וְזֹאת מֵאַחַר וְהִיא חֲשׁוּבָה מְאֹד. וּמֵאַחַר וְהַנֹּסַח הוּא אָרוֹךְ, נָהֲגוּ לָשִׂים בְּפֶתַח כָּל בֵּית עָלְמִין שֶׁלֶט גָּדוֹל שֶׁבּוֹ כְּתוּבָה בְּרָכָה זוֹ. וְרָאוּי שֶׁכָּל אָדָם יַעֲצֹר לְרֶגַע וִיבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה בְּכַוָּנָה.
ו. גַּם מִי שֶׁעוֹבֵר לְיַד בֵּית עַלְמִין בְּשַׁבָּת וְרוֹאֶה אֶת הַקְּבָרוֹת צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת "אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין" כִּי הִיא בִּרְכַּת הוֹדָאָה לַה'.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יב', כד')"יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס"
אַחַת הַמַּחֲלוֹת שֶׁל הַדּוֹר שֶׁלָּנוּ הִיא: "הָעַצְלוּת". אֵין לַאֲנָשִׁים כֹּחַ לִכְלוּם, וּבֶטַח לֹא לַעֲבוֹד. וְאֵיךְ אִם כֵּן מַשִּׂיגִים כֶּסֶף? תְּשׁוּבַת הַצְּעִירִים: "יֵשׁ קוֹמְבִּינוֹת". וְעַל זֶה צוֹעֵק שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר: יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל - אָדָם חָרוּץ יַצְלִיחַ, וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס - וְכֶסֶף שֶׁמַּגִּיעַ בִּרְמִיָּה מִתְמוֹסֵס וְנֶעְלַם.
הִנֵּה, קֶטַע מֵהַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "מְנוֹרַת הַמָּאוֹר", שֶׁמְּדַבֵּר בָּעִנְיָן, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: "וְלֹא יִהְיֶה עָצֵל, וַיִּשְׁכָּב בְּבֵיתוֹ בָּטֵל, וַיֹּאמֶר ה' יִשְׁלַח לִי מְזוֹנוֹתַי, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְטִיר מִן הַשָּׁמַיִם כֶּסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא בְּגָדִים. אֶלָּא אִם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לִמְצוֹא מְזוֹנוֹתָיו וּפַרְנָסָתוֹ - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִין אוֹתָם עַל יְדֵי זְרִיזוּתוֹ וַחֲרִיצוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר".
יָחַד עִם זֹאת צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְלֹא לָרוּץ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה עַל הַפַּרְנָסָה כִּי הָאֹשֶׁר לֹא תָּלוּי בָּעֹשֶׁר. וּכְמוֹ בְּסִפּוּר הַבָּא:
מַעֲשֵׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד, שֶׁעָבַר יוֹם אֶחָד עַל שְׂפַת הַנָּהָר. וְרָאָה זָקֵן אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב עַל שְׂפַת הַנָּהָר וּמִתְחַמֵּם בַּשֶּׁמֶשׁ. אַחַר כָּךְ הוֹצִיא מִכִּיסוֹ פְּרוּסַת לֶחֶם שְׂעוֹרִים יָבֵשׁ, וְהָיָה שׁוֹרֶה אוֹתָהּ בְּמֵי הַנָּהָר. אָכַל, וְשָׁתָה מִן הַמַּיִם וְשָׁכַב עַל הַחוֹל וְיָשָׁן. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לְהָבִיאוֹ אֵלָיו וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: אֲנִי תָּמֵהַּ עָלֶיךָ. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: לָמָּה? אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: אֵיךְ אַתָּה שָׂמֵחַ בְּחֵלֶק רַע כָּזֶה? אָמַר לוֹ: אֲנִי אַרְאֶה לְךָ חֵלֶק רַע יוֹתֵר מִזֶּה. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, וּמַהוּ? אָמַר לוֹ, חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הָעֹשֶׁר, מִפְּנֵי שֶׁלְּעוֹלָם אֵין לוֹ מְנוּחָה וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְעַפְעַפָּיו תְּנוּמָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּחְלִיף חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא בְּחַיֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא עֶבֶד הַתַּאֲוָה, וּמָסוּר בְּיָדֶיהָ. אוּלָם, אֲנִי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי שֶׁנָּתַן לִי יוֹצְרִי, אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְהִתְחַמֵּם וּמֵי הַנָּהָר לִשְׁתּוֹת בְּחִנָּם, וְאֶת פַּת הַשְּׂעוֹרִים אֲנִי קוֹנֶה בִּפְרוּטָה. נִמְצָא, שֶׁבִּפְרוּטָה אַחַת בַּיּוֹם אֲנִי עָשִׁיר יוֹתֵר מִמְּךָ שֶׁאַתָּה מֶלֶךְ, שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי וְאַתָּה אֵינְךָ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקְךָ.