ארבעה אנשים צריכים להודות

א. "בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל" הִיא בְרָכָה שֶׁבָּהּ הָאָדָם מוֹדֶה לַה' יִתְבָּרַךְ עַל חֲסָדָיו. אָנוּ רוֹאִים הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁאֲפִילוּ שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים תּוֹרָה וּמִצְווֹת, מִדֵּי פַּעַם בָּאִים הֵם לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמְבַקְּשִׁים לַעֲלוֹת לְסֵפֶר תּוֹרָה וּלְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל". וְאַף עַל פִּי שֶׁכַּוָּנָתָם טוֹבָה וּטְהוֹרָה, אוּלָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁלֹּא בְכָל מִקְרֶה שֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ שֶׁה' הִצִּיל אוֹתוֹ נִתָּן לְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל", אֶלָּא יֵשׁ מִקְרִים מְיֻחָדִים שֶׁרַק בָּהֶם מְבָרְכִים. וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ בְּרָכָה לְבַטָּלָה וְחָלִילָה לַעֲבוֹר עַל מָה שֶׁכָּתוּב בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" - יֵשׁ לִלְמוֹד הֲלָכוֹת אֵלּוּ.

ב. כָּתוּב בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת נד): אַרְבָּעָה צְרִיכִים לְהוֹדוֹת: 1. הוֹלְכֵי מִדְבָּר - כְּשֶׁיַּגִּיעוּ לִמְקוֹם יִשּׁוּב. 2. יוֹרְדֵי הַיָּם - כְּשֶׁיַּעֲלוּ לַיַּבָּשָׁה. 3. מִי שֶׁהָיָה חוֹלֶה - וְנִתְרַפָּא. 4. מִי שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הַסֹּהַר - וְהִשְׁתַּחְרֵר. וְנַסְבִּיר אֶחָד לֶאֶחָד.

ג. הוֹלְכֵי מִדְבָּר - בִּזְמַנָּם הַדֶּרֶךְ מֵעִיר לְעִיר הָיְתָה מְסֻכֶּנֶת עֵקֶב חָיוֹת רָעוֹת, שׁוֹדְדִים וּשְׁאַר סַכָּנוֹת הַדֶּרֶךְ, וְלָכֵן מִי שֶׁהָלַךְ מֵעִיר לָעִיר מֶרְחָק שֶׁל "פַּרְסָה" (כְּ-4 קִילוֹמֶטֶר) הָיָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל". גַּם הַיוֹם הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה, וְלָכֵן, מִי שֶׁנּוֹסֵעַ בְּדֶרֶךְ בֵּין עִירוֹנִית וְשׁוֹהֶה בַדֶּרֶךְ 72 דַּקּוֹת (שֶׁזֶּה חֶשְׁבּוֹן הַזְּמַן שֶׁלּוֹקֵחַ לְאָדָם מְמֻצָּע לָלֶכֶת בָּרֶגֶל 4 קִילוֹמֶטֶר) צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל. וְכָךְ מִנְהַג רוֹב הַסְּפָרַדִּים. אוּלָם הָאַשְׁכְּנַזִּים נוֹהֲגִים שֶׁרַק כַּאֲשֶׁר נוֹסְעִים מִמְּדִינָה לִמְּדִינָה - יֵשׁ לְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל" וְלֹא עַל נְסִיעָה מֵעִיר לְעִיר.

ד. אִם נָסַע לְעִיר אַחֶרֶת וְחָזַר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם - מְחַשְּׁבִים אֶת שְׁתֵּי הַנְּסִיעוֹת יָחַד, וְאִם בְּסַךְ הַכֹּל שָׁהָה בַּדֶּרֶךְ הַבֵּין עִירו‍ֹנִית 72 דַּקּוֹת - מְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל".

ה. אָדָם שֶׁנּוֹסֵעַ כָּל יוֹם מֵעִיר לְעִיר נְסִיעָה שֶׁל 72 דַּקּוֹת, כְּגוֹן שֶׁהוּא נַהַג מוֹנִית אוֹ מַשָּׂאִית וְכַדּוֹמֶה - יְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל" פַּעַם בְּשָׁבוּעַ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי יב', ט'):

"טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם" (א')

"כֻּלָּם הָיוּ יוֹדְעִים אָז טוֹב מְאֹד, לְמִי, לְמִי, יֵשׁ יוֹתֵר כָּבוֹד..." כָּבוֹד - זֶהוּ שֵׁם הַמִּשְׂחָק. הַיּוֹם זֶה לֹא בְעָיָה לִהְיוֹת אִישׁ מְכֻבָּד, לְהֵרָאוֹת טוֹב, וּלְשַׂחֵק אוֹתָהּ "מֶלֶךְ הַכָּבוֹד". הָעוֹלָם הַיּוֹם מַצִּיעַ לְךָ מִגְוַן אֶפְשָׁרוּיוֹת, בְּכָל בַּנְק מִתְנוֹסְסוֹת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים הַצָּעוֹת אֵיךְ גַּם אַתָּה יָכוֹל לְהַחְלִיף אֶת הַגְּרוּטָאָה שֶׁלְּךָ לִמְכוֹנִית חֲדָשָׁה בִשְׁנִיָּה אַחַת, אֵיךְ גַּם אַתָּה יָכוֹל לִקְנוֹת בָּיִת חָדָשׁ בְּלִי שׁוּם בְּעָיוֹת.. אֵיךְ גַּם אַתָּה יָכוֹל לְהַחְלִיף אֶת הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלְּךָ לְחָדָשׁ בְּלִי לְשַׁלֵּם אֲגוֹרָה!! (הֵם אֲפִילוּ עוֹשִׂים בִּשְׁבִילְךָ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן בַּמּוֹדָעָה: 0=49-49, כְּאִלּוּ אַתָּה לֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ אֶת הַתְּשׁוּבָה לְבַד). וְהַסִּסְמָאוֹת רָצוֹת: "גַּם אַתָּה יָכוֹל"! "גַּם לְךָ מַגִּיעַ"! "לָמָה לַעֲבוֹד קָשֶׁה"? וְאַתָּה מִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁבֶּאֱמֶת לָמָה לְךָ לְהַרְגִּישׁ מֻגְבָּל? לָמָה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים שֶׁל עוֹבֵד פָּשׁוּט? הֲרֵי זֶה לֹא לְפִי כְבוֹדְךָ! אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת מִינִימוּם מְנַהֵל! וְאָז אַתָּה הוֹלֵךְ וּפוֹתֵחַ עֵסֶק אוֹ מִשְׂרָד וְקוֹנֶה חֲלִיפָה יָפָה וּפֶלֶאפוֹן מְשֻׁכְלָל וְכוּ' וְכוּ', וְאַחֲרֵי תְקוּפָה אַתָּה מוֹצֵא אֶת עַצְמְךָ מְסֻבָּךְ עַד הַצַּוָּאר.. אָז אוּלַי כְדַאי שֶׁנִּשְׁמַע לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁאָמַר: "טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם" - טוֹב לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה עוֹבֵד פָּשׁוּט וְיִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד, מִמִּי שֶׁמִּתְכַּבֵּד יוֹתֵר מִדַּי, וּבַסּוֹף נִשְׁאַר חֲסַר לֶחֶם. וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִים עַל אֶחָד שֶׁפָּתַח מִשְׂרָד לְיֵעוּץ בְּמֶרְכַּז הָעִיר, הוּא שִׁפֵּץ אֶת הַמָּקוֹם וְהִשְׁקִיעַ אֲלָפִים עַד שֶׁעָשָׂה מִמֶּנּוּ פְנִינָה. הָרִהוּט הֲכִי טוֹב, תְּאוּרָה הֲכִי יָפָה, וְהוּא הִתְיַשֵּׁב עַל הַשֻּׁלְחָן כְּשֶׁסְּבִיבוֹ חֲמִשָּׁה מַכְשִׁירֵי טֶלֶפוֹן חֲדִישִׁים. וְהִנֵּה, לְפֶתַע נִכְנַס אָדָם עִם בִּגְדֵי עֲבוֹדָה לְתוֹךְ הַמִּשְׂרָד, יְדִידֵינוּ מִיַּד הֵרִים אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאָמַר: "כֵּן, בְּקֶשֶׁר לָעִסְקָה הַהִיא, לֹא כְדַאי לְךָ עַכְשָׁו.. זֶה לֹא מִשְׁתַּלֵּם", וְהוּא עוֹבֵר לַשְּׁפוֹפֶרֶת הַשְּׁנִיָּה: "תִּשְׁמַע יְדִידִי, בְּקֶשֶׁר לַשֶּׁטַח הַהוּא - לֵךְ עַל זֶה כִי זוֹ הִזְדַּמְּנוּת חַיֶּיךָ", וְכָךְ הוּא רָץ מִשְּׁפוֹפֶרֶת אַחַת לַשְּׁנִיָּה, וְהָאִישׁ שֶׁיּוֹשֵׁב מוּלוֹ מַתְחִיל לִצְחוֹק וְלִצְחוֹק. וְאָז פָּנָה אֵלָיו בָּעַל הַמִּשְׂרָד וְאָמַר: "סְלִיחָה אֲדוֹנִי, אֶפְשָׁר לָדַעַת לָמָה אַתָּה צוֹחֵק? וּבִכְלָל מִי אַתָּה"? הוּא עָנָה לוֹ: "אֲנִי הָעוֹבֵד שֶׁל בֶּזֶק, בָּאתִי לְחַבֵּר לְךָ אֶת הַקַּו..."