האם מותר לקלף פרי בשבת?

א. הַחִטָּה, הַשְּׂעֹרָה וּשְׁאַר צְמָחִים הַדּוֹמִים לָהֶם, יֵשׁ לָהֶם גִּבְעוֹל עִם כַּמָּה עָלִים, וְכֵן קְלִפָּה דַקָּה הַמַּקִּיפָה אֶת הַגַּרְעִינִים. כְּדֵי לְהַפְרִיד אֶת הַגַּרְעִינִים מֵהַגִּבְעוֹלִים וּמֵהַקְּלִיפָּה הַדַּקָּה, צְרִיכִים לָדוּשׁ אֶת הַתְּבוּאָה. אִם כַּמּוּת הַתְּבוּאָה הָיְתָה גְדוֹלָה הָיוּ לוֹקְחִים כְּלִי שֶׁנִּקְרָא "מוֹרָג" שֶׁהוּא לוּחַ עֵץ רָחָב וּבוֹ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל אֲבָנִים חַדּוֹת אוֹ סַכִּינֵי בַרְזֶל, הַבְּהֵמָה הָיְתָה גוֹרֶרֶת אֶת הַמּוֹרָג עַל פְּנֵי הַתְּבוּאָה וְהַשִּׁנַּיִם הַבּוֹלְטוֹת הָיוּ מַפְרִידוֹת אֶת הַגַּרְעִינִים מֵהַשִּׁבֳּלִים. (עַל הַשּׁוֹר הַסּוֹחֵב אֶת הַמּוֹרָג וְדָשׁ נֶאֱמַר: "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ"), וְאִם כַּמּוּת הַתְּבוּאָה הָיְתָה קְטַנָּה, הָיוּ חוֹבְטִים אֶת הַשִּׁבֳּלִים בְּמַקֵּל כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ אֵצֶל גִּדְעוֹן שֶׁהָיָה "חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת", (שֹׁפְטִים ו' יא'), וְזוֹ מְלֶאכֶת "דָּשׁ".

ב. בַּמִּשְׁכָּן הָיוּ דָשִׁים אֶת הַזְּרָעִים (הַסַּמְמָנִים) שֶׁהֵפִיקוּ מֵהֶם אֶת הַצֶּבַע, וּבְשַׁבָּת נִצְטַוּוּ לִשְׁבּוֹת מִכָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁעָשׂוּ בַּמִּשְׁכָּן.

ג. מֻתָּר לְקַלֵּף כָּל פְּרִי מִקְּלִפָּתוֹ הַמַּקִּיפָה אוֹתוֹ, וְכֵן לְפַצֵּחַ גַּרְעִינִים אוֹ אֱגוֹזִים, אַף עַל פִּי שֶׁלִּכְאוֹרָה זוֹהִי "דִישָׁה" שֶׁכֵּן הוּא מַפְרִיד אֶת הַפְּסֹלֶת הַמַּקִּיפָה אֶת הַפְּרִי, אוּלָם, הַהֶבְדֵּל הוּא גָדוֹל - הַדִּישָׁה הִיא פְעֻלָּה שֶׁהָיְתָה נַעֲשֵׂית בַּשָּׂדֶה לֹא לְמַטְרַת אֲכִילָה מִיָּדִית, וְגַם בִּכְלִי הַמְּיֻחָד לְדִישָׁה, וְאִלּוּ כָאן זוֹהִי דֶרֶךְ אֲכִילַת הַפְּרִי. אָמְנָם, יֵשׁ פּוֹסְקִים שֶׁמַּחְמִירִים גַּם בָּזֶה, וְכָךְ מִנְהַג חַבַּ"ד.

ד. בִּזְמַנֵּנוּ אֵינָהּ מְצוּיָה הַדִּישָׁה שֶׁהָיְתָה פַעַם, אַךְ יֵשׁ דֻּגְמָאוֹת מְצוּיוֹת מְאֹד שֶׁגַּם הֵן נֶחְשָׁבוֹת לְדִישָׁה. לְדֻגְמָא - סְחִיטָה. כַּאֲשֶׁר סוֹחֲטִים פְּרִי - הֲרֵי שֶׁמְּפָרְקִים מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּשְׁקֶה וְאָסוּר מִשּׁוּם "דָּשׁ". וְלָכֵן, אָסוּר לִסְחֹט בְּשַׁבָּת עֲנָבִים, זֵיתִים, תַּפּוּזִים, אֶשְׁכּוֹלִיּוֹת, רִמּוֹנִים, מַנְגּוֹ, קְלֵמֶנְטִינוֹת, אֲנָנָס וְכָל פְּרִי אַחֵר שֶׁרְגִילִים לְסוֹחֲטוֹ.

ה. פֵּרוֹת שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְסוֹחֲטָן בְּשׁוּם מָקוֹם בָּעוֹלָם, כְּגוֹן חֲבוּשִׁים, אוֹ אֲבָטִיחַ - הַמִּיץ שֶׁלָּהֶם לֹא נֶחְשָׁב לְמַשְׁקֶה אֶלָּא לְאֹכֶל, וּמֻתָּר לְסוֹחֲטָם בְּשַׁבָּת אֲפִילוּ לְצֹרֶךְ הַמַּשְׁקֶה.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - קְדֹשִׁים

פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים עֲמוּסָה בְּמִצְוֹת יְקָרוֹת וַחֲשׁוּבוֹת. הַיּוֹם נְדַבֵּר עַל אַחַת מֵהֵן. הַפָּסוּק אוֹמֵר: לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. ה' מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לֹא לִשְׂנֹא אַף יְהוּדִי בַּלֵּב, אֶלָּא, אִם אֲנַחְנוּ רוֹאִים מַשֶּׁהוּ לֹא טוֹב שֶׁעָשָׂה כְּלַפֵּינוּ אוֹ בְּאֹפֶן כְּלָלִי, עָלֵינוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ וּלְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁהוּא טוֹעֶה. אֲבָל יֵשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּצוּרָה חֲכָמָה וּנְעִימָה וְלֹא בְּצוּרָה תַקִּיפָה. וְכָאן חָשׁוּב לְדַבֵּר עַל נוֹשֵׂא רָגִישׁ.

הַפַּעַר שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַדּוֹר הַקּוֹדֵם לַדּוֹר הַנּוֹכְחִי, הוּא הַרְבֵּה הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל, מֵהַפְּעָרִים שֶׁהָיוּ בֵּין הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. וְלָמָּה? כִּי הַמִּשְׁנָה כְּבָר הוֹדִיעָה לָנוּ שֶׁלִּפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה דוֹר שׁוֹנֶה בְּתַכְלִית וּבַעַל מִדּוֹת לֹא פְּשׁוּטוֹת. וּכְשֶׁהַהוֹרִים רוֹאִים אֶת הַיְּלָדִים שֶׁל הַיּוֹם הֵם "מִתְפּוֹצְצִים" עֲלֵיהֶם כָּל רֶגַע.. וּמְטִיחִים עֲלֵיהֶם "צְרוֹר" תְּלוּנוֹת וְתוֹכְחוֹת.. וּבָזֶה הֵם עֹשִׂים אֶת טָעוּת חַיֵּיהֶם - כִּי לֹא רַק שֶׁזֶּה לֹא מוֹעִיל זֶה אֲפִילוּ מַזִּיק. אָז מָה הַפִּתְרוֹן? תִּשְׁמְעוּ מָשָׁל:

מַחֲלָה נוֹרָאִית תָּקְפָה אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ, כָּל הָרוֹפְאִים הַיְּדוּעִים בָּאוּ לִבְדּוֹק אוֹתוֹ כְּדֵי לְהָכִין לוֹ תְרוּפָה מַתְאִימָה. לְאַחַר בֵּרוּר מַקִּיף מָצְאוּ אֶת הַמַּחֲלָה וְהֵכִינוּ לוֹ תְרוּפָה מַתְאִימָה. אֶלָּא שֶׁהַתְּרוּפָה הָיְתָה מָרָה מְאֹד וּבֶן הַמֶּלֶךְ סֵרֵב בְּכָל תֹּקֶף לִשְׁתּוֹת אוֹתָהּ. הוּא סָגַר אֶת הַפֶּה בְּכָל כֹּחוֹ וּבֵינְתַיִם הַמַּחֲלָה הָלְכָה וְהֶחְמִירָה. יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ לַמֶּלֶךְ לֵיצָן הֶחָצֵר וְהִצִּיעַ: "תֶּן לִי אֶת הַתְּרוּפָה, אוּלַי אַצְלִיחַ לְהַשְׁקוֹת אֶת בִּנְךָ.." הוּא נִכְנַס לַיֶּלֶד, הִצְחִיק אוֹתוֹ, דִּגְדֵּג אוֹתוֹ, סִפֵּר לוֹ בְּדִיחוֹת וְהַיֶּלֶד הִתְפַּקֵּע מִצְּחוֹק כְּשֶׁפִּיו פָּתוּחַ לִרְוָחָה.. מִיָּד הוֹצִיא הַלֵּיצָן אֶת הַתְּרוּפָה, עִרָה אוֹתָהּ לְתוֹךְ פִּיו וְהוּא הִבְרִיא. יְהוּדִים יְקָרִים, הַתְּרוּפָה הַמָּרָה הִיא הַתּוֹכֵחָה, וְאִם אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁהַצְּעִירִים יְקַבְּלוּ אוֹתָהּ, צָרִיךְ שֶׁנִּשְׂמַח אִתָּם וְנִצְחַק אִתָּם וְרַק כָּךְ הַתְּרוּפָה תִכָּנֵס.. שַׁבָּת שָׁלוֹם.