מהו דבר האבד?

א. מְלֶאכֶת "דָּבָר הָאָבֵד" - מֻתֶּרֶת בְּחוֹל הַמּוֹעֵד. מַהוּ דָבָר הָאָבֵד? כָּל מְלָאכָה שֶׁאִם יִמָּנַע מִמֶּנָּה בְחוֹל הַמּוֹעֵד יִגָּרֵם לוֹ הֶפְסֵד כַּסְפִּי - מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ. (וּלְעִנְיָן זֶה, 'מְנִיעַת רֶוַח' אֵינָהּ נִקְרֵאת הֶפְסֵד, אֶלָּא דַוְקָא הֶפְסֵד שֶׁל מָמוֹן שֶׁכְּבָר יֵשׁ לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁנְּבָאֵר)

ב. לְדֻגְמָא: בַּעַל חֲנוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְחוֹרָה שֶׁאִם לֹא יִמְכְּרֶנָּה בַּחַג - לְאַחַר הַחַג יֵרֵד עֶרְכָּהּ וְיַפְסִיד מֵהַקֶּרֶן - מֻתָּר לְמָכְרָהּ. אוֹ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִפְעָל עִם פּוֹעֲלִים, וְאִם יִסְגְּרֶנּוּ בְחוֹל הַמּוֹעֵד יִצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם לָהֶם עַל יָמִים אֵלּוּ - מֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַמִּפְעָל, אַךְ יַעֲשֶׂה זֹאת בְּצִנְעָא, (וּבְאֹפֶן כְּלָלִי יִשְׁתַּדֵּל כָּל בַּעַל מִפְעָל לְכַוֵּן אֶת הַחֻפְשָׁה הַשְּׁנָתִית שֶׁעָלָיו לָתֵת לְעוֹבְדָיו לְיָמִים אֵלּוּ), וְכֵן, מִי שֶׁעוֹבֵד בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ סָגוּר בְּחוֹל הַמּוֹעֵד וְאִם לֹא יוֹפִיעַ לָעֲבוֹדָה - יֵשׁ סַכָּנָה שֶׁיְּפַטְּרוּ אוֹתוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ - מֻתָּר לוֹ לַעֲבֹד, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָאֵלּוּ.

ג. כָּל מְלָאכָה שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ - מֻתֶּרֶת. וְלָכֵן, מִי שֶׁהִתְקַלְקֵל לוֹ הַמְּקָרֵר אוֹ הַגַּז אוֹ כָל מַכְשִׁיר שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לְאֹכֶל - מֻתָּר לְתַקְּנוֹ בְּחוֹל הַמּוֹעֵד אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מֻמְחֶה.

ד. מִי שֶׁבּוֹנֶה בַּיִת - אָסוּר לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בַּבְּנִיָּה בְחוֹל הַמּוֹעֵד. וַאֲפִילוּ אִם הַקַּבְּלָן הוּא גוֹי אָסוּר לָתֵת לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בַּבְּנִיָּה, אֶלָּא יְחַכֶּה עַד מוֹצָאֵי חַג שֵׁנִי. וּבִזְכוּת זֶה יִתְבָּרֵךְ מֵאֵת ה' בְּבֵיתוֹ הֶחָדָשׁ.

ה. כָּל מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צֹרֶךְ לָרַבִּים - מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ בְחוֹל הַמּוֹעֵד. כְּגוֹן: תִּקּוּן כְּבִישִׁים, אוֹ אוֹטוֹבּוּסִים וּמוֹנִיּוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת לִרְשׁוּת הַצִּבּוּר. אַךְ דַּוְקָא דְבָרִים הַנִּצְרָכִים לַחַג, אֲבָל אִם צְרִיכִים אֶת זֶה רַק לְאַחַר הַחַג - אָסוּר לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּחוֹל הַמּוֹעֵד.

ו. דַּוָּר שֶׁמְּחַלֵּק מִכְתָּבִים - מֻתָּר לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ בְחוֹל הַמּוֹעֵד כִּי זֶה צָרְכֵי רַבִּים.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי יב', ד'):

"אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה" (א')

אֵשֶׁת חַיִל - עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ - שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מַמְשִׁיל אֶת הָאִשָּׁה הַטּוֹבָה לְכֶתֶר שֶׁנִּמְצָא בְרֹאשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם. וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו - מְבִישָׁה - אֶת הָאִשָּׁה הַמְּבִישָׁה מַמְשִׁיל לְתוֹלַעַת הַמַּרְקִיבָה אֶת עַצְמוֹתָיו שֶׁל הַבַּעַל. יְסוֹדוֹת גְּדוֹלִים מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּפָסוּק זֶה, יֵשׁ כָּאן מֶסֶר וְלִמּוּד הֵן לַגְּבָרִים וְהֵן לַנָּשִׁים. הֵן לָרַוָּקִים וְהֵן לַנְּשׂוּאִים. וְאָנוּ נַסְבִּיר אוֹתָם בְּכַמָּה פְרָקִים.

הַמַּלְבִּי"ם מְבָאֵר וְאוֹמֵר: שֶׁהַכֶּתֶר הוּא דָבָר חִיצוֹנִי שֶׁיּוֹשֵׁב עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכְּשֶׁהָאִשָּׁה הִיא טוֹבָה, אֲזַי חוּץ מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ תוֹעֶלֶת מִמֶּנָּה - הִיא מְסֵבָּה לוֹ כָבוֹד וּפְאֵר בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ. וְאִלּוּ הַתּוֹלַעַת שֶׁמַּרְקִיבָה - הִיא דָבָר פְּנִימִי שֶׁלֹּא רוֹאִים בָּעַיִן, כָּךְ הָאִשָּׁה מֵחֲמַת שֶׁהִיא חֵלֶק מֵהָאָדָם מַמָּשׁ, עֶצֶם מֵעַצְמוֹתָיו וּבָשָׂר מִבְּשָׂרוֹ, אָז כְּשֶׁהִיא לֹא טוֹבָה - הִיא פוֹגַעַת בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹ פְנִימָה. לְעִתִּים, אָנוּ רוֹאִים דָּבָר מַפְלִיא בְיוֹתֵר, זוּגוֹת שֶׁהַתְּקוּפָה שֶׁלִּפְנֵי הַחֲתֻנָּה הָיְתָה אֲרֻכָּה, וְהַכֹּל בֵּינֵיהֶם זָרַם יָפֶה, זְמַן קָצָר אַחֲרֵי שֶׁהִתְחַתְּנוּ עוֹמְדִים מוּל שֹׁקֶת שְׁבוּרָה וְאֹמְרִים: "זֶה לֹא מָה שֶׁהִכַּרְתִּי!!" וּלְצַעֲרֵנוּ מַגִּיעִים לְמַשְׁבֵּר בְּחַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין. וְהַשְּׁאֵלָה מָה קָרָה? הַאִם בֶּאֱמֶת הַבַּעַל הִשְׁתַּנָּה? אוֹ הָאִשָּׁה הִשְׁתַּנְּתָה? הַתְּשׁוּבָה הִיא לֹא! אֶלָּא הַיַּחַס בֵּינֵיהֶם הִשְׁתַּנָּה, כְּלוֹמַר: לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה הַקֶּשֶׁר הָיָה חִיצוֹנִי וְלֹא פְנִימִי, גַּם אִם כָּל אֶחָד הִתְמַסֵּר לַשֵּׁנִי אֲבָל לֹא בָאוּ בִבְרִית הַנִּשּׂוּאִין וְהָפְכוּ לְאָדָם אֶחָד, וְלָכֵן, גַּם אִם הָיוּ מְרִיבוֹת - זֶה לֹא פָגַע בִּפְנִימִיּוּת הַשֵּׁנִי עַד כְּדֵי כָךְ. אֲבָל אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה - מֵאַחַר וְהָפְכוּ לְאָדָם אֶחָד הֲרֵי שֶׁ:וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה. זֶה מְחַלְחֵל בַּעֲצָמוֹת! וְהַגִּשּׁוּר הוּא יוֹתֵר קָשֶׁה. וְכִלְשׁוֹן הַמַּלְבִּי"ם: "כִּי הָאִשָּׁה הִיא עֶצֶם מֵעֲצָמָיו וְדוֹמֶה כְמוֹ שֶׁחֵלֶק מִמֶּנּוּ נִרְקַב, כִּי מַחֲצִיתוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא הָאִשָּׁה מַעֲלָה רֶקֶב וּמַרְקִיב גַּם אֶת חֶלְקוֹ". אֲבָל כַּמּוּבָן שֶׁזּוֹ לֹא סִבָּה לְיֵאוּשׁ, אַדְרַבָּה צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהַגִּיעַ לַחֲצִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַפָּסוּק: אֵשֶׁת חַיִל - עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ!