מהם הדברים האסורים בתענית אסתר?

א. ביום חמישי הקרוב (25.2) יָחוּל צוֹם "תַּעֲנִית אֶסְתֵּר". הַטַּעַם לְצוֹם זֶה מִשּׁוּם שֶׁהָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּ-י"ג אֲדָר. וְכַאֲשֶׁר בָּאָה אֶסְתֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְהִתְחַנְּנָה לְפָנָיו לְבַטֵּל אֶת גְּזֵרַת הַשְּׁמָד, הֵשִׁיב לָהּ הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵין אֶפְשָׁרוּת לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה לְגַמְרֵי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִכְתְּבָה בְשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנֶחְתְּמָה בְטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, וּמִכָּל מָקוֹם הוֹצִיא הַמֶּלֶךְ כְּתָב לְכָל יוֹשְׁבֵי מַלְכוּתוֹ שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לַיְּהוּדִים לְהָגֵן עַל עַצְמָם וְלַהֲרֹג אֶת שׂוֹנְאֵיהֶם הַקָּמִים עֲלֵיהֶם. בְּ-י"ג בַּאֲדָר נֶעֶרְכָה הַמִּלְחָמָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַעֲמָלֵק. וּכְדֵי לְהִלָּחֵם מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה וְנִקְיוֹן הַמַּעֲשִׂים צָמוּ בִשְׁעַת הַמִּלְחָמָה. וּבְחֶמְלַת ה' עַל עַמּוֹ – נִצְּחוּ יִשְׂרָאֵל אֶת עֲמָלֵק. וְזֵכֶר לְכָךְ אָנוּ צָמִים כָּל שָׁנָה בְּ-י"ג בַּאֲדָר, וְצוֹם זֶה נִקְרָא "תַּעֲנִית אֶסְתֵּר".

ב. הַצּוֹם מַתְחִיל בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וּמִסְתַּיֵּם בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים. מִי שֶׁרוֹצֶה לָקוּם לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר כְּדֵי לֶאֱכוֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת, עָלָיו לַעֲשׂוֹת תְּנַאי לִפְנֵי שֶׁהוֹלֵךְ לִישׁוֹן, וְלוֹמַר "הֲרֵינִי רוֹצֶה לָקוּם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר וְלָכֵן אֵינִי מְקַבֵּל עָלַי אֶת הַצּוֹם מֵעַכְשָׁיו".

ג. הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים בְּצוֹם זֶה הֵם: אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בִּלְבַד. אוּלָם שְׁאַר הַדְּבָרִים כְּגוֹן: רְחִיצָה וּשְׁמִיעַת מוּזִיקָה - מֻתָּרִים. צִחְצוּחַ הַשִּׁנַּיִם - מִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאֹד - יְצַחְצֵחַ עִם מְעַט מַיִם וְיִזָּהֵר לֹא לִבְלֹעַ.

ד. כֵּיוָן שֶׁתַּעֲנִית זוֹ הִיא מִדִּבְרֵי חֲכָמִים - הֵקֵלּוּ חֲכָמִים בְּתַעֲנִית זֹאת וּפָטְרוּ קְצָת אֲנָשִׁים מִלְּהִתְעַנּוֹת, וְאֵלּוּ הֵם: נָשִׁים בְּהֵרָיוֹן, מְנִיקוֹת, יֹלֶדֶת תּוֹךְ שְׁנָתַיִם לַלֵּדָה אוֹ לְהַפָּלָה ח"ו, שֶׁמַּרְגִּישָׁה שֶׁגּוּפָהּ חַלָּשׁ. חוֹלֶה: מִי שֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ חֻלְשָׁה יְתֵרָה עַד שֶׁזָּקוּק לִשְׁכַּב בַּמִּטָּה, זְקֵנִים, חָתָן אוֹ כַלָּה בְתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, אֲבִי הַבֵּן, מוֹהֵל, סַנְדָּק בְּיוֹם הַבְּרִית. כָּל אֵלּוּ פְּטוּרִים מִתַּעֲנִית זוֹ. אוּלָם הַבְּרִיאִים חַיָּבִים לְהִתְעַנּוֹת, וְעָוֹן חָמוּר הוּא לִפְרֹשׁ מֵהַצִּבּוּר.

* * *

מוּסַר הַמְּגִלָּה

הָמָן חָזַר לְבֵיתוֹ מְלֻכְלָךְ מִמֵּי הַבִּיּוּב שֶׁזָּרְקָה עָלָיו בִּתּוֹ, וְכֻלּוֹ מְבֻיָּשׁ מִן הַמַּעֲמָד הַמַּשְׁפִּיל שֶׁל הוֹלָכַת מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי בִּרְחוֹב הָעִיר. הִתְיַעֵץ הָמָן עִם אִשְׁתּוֹ וְאוֹהֲבָיו מַה לַּעֲשׂוֹת. אָמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ: "אִם מָרְדְּכַי מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים לֹא תּוּכַל לוֹ, כִּי נָפוֹל תִּפֹּל לְפָנָיו". תּוֹךְ כְּדֵי הַדְּבָרִים בָּאוּ שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וְזֵרְזוּ אֶת הָמָן לָבוֹא אֶל הַמִּשְׁתֶּה הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר עָשְׂתָה אֶסְתֵּר לוֹ וְלַמֶּלֶךְ.

גַּם בַּמִּשְׁתֶּה הַשֵּׁנִי שָׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר: "וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ, עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ?" אֶסְתֵּר נִצְּלָה אֶת שְׁעַת הַכֹּשֶׁר וְאָמְרָה לַמֶּלֶךְ: "יֶשְׁנוֹ אִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר גָּזַר לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד אוֹתִי וְאֶת עַמִּי". שָׁאַל הַמֶּלֶךְ: "מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן?" עָנְתָה אֶסְתֵּר: "אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְמַלֵּא הָמָן פַּחַד וּרְעָדָה מֵהַמֶּלֶךְ וּמֵהַמַּלְכָּה וְהֵבִין שֶׁסּוֹפוֹ קָרֵב. הַמֶּלֶךְ רָתַח מִזַּעַם קָם מִמּוֹשָׁבוֹ וְיָצָא אֶל הַגִּנָּה, בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ נִסָּה הָמָן לְהִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ לִפְנֵי אֶסְתֵּר, הַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר: שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהָמָן הִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ לִפְנֵי אֶסְתֵּר בָּא מַלְאָךְ וְהִפִּילוֹ עַל מִטָּתָהּ שֶׁל אֶסְתֵּר, כְּשֶׁנִּסָּה הָמָן לָקוּם חָזַר הַמַּלְאָךְ וְהִפִּילוֹ שׁוּב וָשׁוּב, כְּשֶׁשָּׁב הַמֶּלֶךְ אֶל הַחֶדֶר וְרָאָה אֶת הָמָן עַל מִטַּת אֶסְתֵּר נֶחְרַד מְאוֹד וְאָמַר: "הֲגַם לִכְבֹּשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבַּיִת!!?"

כְּשֶׁנְּדַקְדֵּק בַּמְּגִלָּה נִרְאֶה דָּבָר נִפְלָא, כַּאֲשֶׁר הָמָן חָזַר מִן הַמִּשְׁתֶּה הָרִאשׁוֹן, נֶאֱמַר: "וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל אֹהֲבָיו", אוּלָם כְּשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ אָבֵל וְחָפוּי רֹאשׁ נֶאֱמַר: "וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו". וְלֹא נֶאֱמַר אוֹהֲבָיו, וְהַטַּעַם בָּזֶה: שֶׁאַהֲבַת הָרְשָׁעִים אֵינָהּ אַהֲבָה אֲמִתִּית אֶלָּא אַהֲבָה תּוֹעַלְתִּית, וּכְשֶׁסָּרָה הַתּוֹעֶלֶת - מִתְבַּטֶּלֶת הָאַהֲבָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ: "אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בַּדָּבָר אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם", וְכֵן כָּל אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְּמָמוֹן, כָּבוֹד, יֹפִי, אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת זְמַן רַב וּבִמְהֵרָה הִיא נֶעֱלֶמֶת.