עד מתי אפשר לקרוא את המגילה?

א. מִי שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִקְרֹא אֶת הַמְּגִלָּה בְּלֵיל פּוּרִים בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה - יָכוֹל לִקְרוֹתָהּ כָל הַלַּיְלָה עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. וּמִי שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִקְרוֹתָהּ בְיוֹם פּוּרִים בַּבֹּקֶר - יָכוֹל לִקְרוֹתָהּ בְמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם עַד הַשְּׁקִיעָה, וְאִם נִזְכַּר אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים יִקְרָאֵנָה בְלֹא בִרְכוֹתֶיהָ.

ב. כָּל אֶחָד יָכוֹל לִיקַח מְגִלָּה כְּשֵׁרָה וְלִקְרֹא אֶת קְרִיאַת הַמְּגִלָּה לְעַצְמוֹ וְלָצֵאת יְדֵי חוֹבָה. אוּלָם, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְקוֹרְאָהּ בְרֹב עָם כִּי בְכָךְ יֵשׁ יוֹתֵר פִּרְסוּם לַנֵּס, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר (פֶּרֶק ט') "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה, מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעִיר וָעִיר", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיוּ מִתְכַּנְּסִים יָחַד כֻּלָּם וּמַזְכִּירִים אֶת הַנֵּס. וְלָכֵן, אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי הָיָה קַיָּם אֲפִילוּ כֹהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם הָיוּ מְבַטְּלִים אֶת עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהוֹלְכִים לִשְׁמוֹעַ אֶת קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בְצִבּוּר. אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּהֲנִים יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת מִנְיָן לְעַצְמָם וְלִקְרֹא בְבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶת הַמְּגִלָּה, בְכָל זֹאת הֶעֱדִיפוּ לָלֶכֶת לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵאוֹת וַאֲפִילוּ אֲלָפִים כְּדֵי לִקְרֹא יָחַד אֶת הַמְּגִלָּה.

ג. כָּל הַהַעֲדָפָה לִקְרִיאָה בְצִבּוּר גָּדוֹל הִיא רַק כַּאֲשֶׁר הַצִּבּוּר שׁוֹמֵר עַל הַשֶּׁקֶט, וְכָל אֶחָד יָכוֹל לִשְׁמוֹעַ אֶת הַקְּרִיאָה בִשְׁלֵמוּת, שֶׁכְּפִי שֶׁנִּלְמַד בַּהֶמְשֵׁךְ מִי שֶׁהֶחְסִיר לִשְׁמוֹעַ אֲפִילוּ מִילָה אַחַת מֵהַמְּגִלָּה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָה. אוּלָם, אִם יֶשְׁנָן הַפְרָעוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עָדִיף לְקוֹרְאָהּ בְמִנְיָן מְצֻמְצָם בְּצוּרָה מֻשְׁלֶמֶת.

ד. הַנָּשִׁים אֵינָן צְרִיכוֹת לִקְרֹא אֶת הַמְּגִלָּה בְרֹב עָם. מָה גַם, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל עֶזְרַת הַנָּשִׁים רְחוֹקָה קְצָת מֵהַחַזָּן, וְרוֹב הַסִּכּוּיִים שֶׁלֹּא תוּכַלְנָה לִשְׁמוֹעַ אֶת כָּל הַמְּגִלָּה מִילָה בְּמִילָה. מִלְּבַד זֹאת, הַרְבֵּה נָשִׁים מְטֻפָּלוֹת בִּילָדִים קְטַנִּים וְאִם יָבִיאוּ אוֹתָם זֶה יִגְרֹם לְהַפְרָעוֹת בִּזְמַן הַקְּרִיאָה. וְלָכֵן, יָפֶה נָהֲגוּ אוֹתָם בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁמְּאַרְגְּנִים קְרִיאָה מְיֻחֶדֶת לְנָשִׁים אַחֲרֵי קְרִיאַת הַגְּבָרִים. וְכָךְ יוֹצְאוֹת יְדֵי חוֹבָה בְּאֹפֶן מְהֻדָּר.

* * *

מוּסַר הַמְּגִלָּה

בְּעֶזְרַת ה' נִקְרָא בְּפוּרִים אֶת מְגִלַּת אֶסְתֵּר. בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים נַעֲבֹר בִּקְצָרָה עַל סִפּוּר הַמְּגִלָּה, וְנִלְמַד מִמֶּנָּה כַּמָּה הַדְרָכוֹת וְהַנְהָגוֹת הַמְעוֹרְרוֹת אֶת הַלֵּב לְהִתְקָרֵב אֶל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

הַמְּגִלָּה פּוֹתַחַת אֶת הַסִּפּוּר בַּפָּסוּק "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמּוֹלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ", בְּכָל הַמְּגִלָּה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מְכֻנֶּה "הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ", וְאִלּוּ כָּאן הוּא נִקְרָא סְתָם בְּשֵׁם "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ", מַה הַסִּבָּה לְכָךְ? חֲזַ"ל מְסַפְּרִים לָנוּ שֶׁאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לֹא הָיָה מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה אֶלָּא הָיָה שׁוֹמֵר הַסּוּסִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ דַּרְיָוֶשׁ, וּמִשָּׁם יָצָא וְכָבַשׁ מְדִינוֹת רַבּוֹת וְהִמְלִיךְ אֶת עַצְמוֹ לְמֶלֶךְ, אוּלָם בִּכְדֵי לְבַסֵּס אֶת מַעֲמָדוֹ נָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת וַשְׁתִּי שֶׁהָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצָר מֶלֶךְ בָּבֶל. לָכֵן בִּתְחִלַּת הַמְּגִלָּה נִקְרָא סְתָם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְלֹא "הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" כִּי בֶאֱמֶת לֹא הָיָה "מֶלֶךְ" מִיסוֹדוֹ אֶלָּא סְתָם "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ". זוֹ גַּם הַסִּבָּה שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו, כְּדֵי לְפַרְסֵם אֶת כְּבוֹדוֹ וְאֶת עָשְׁרוֹ וּבְכָךְ לְבַסֵּס אֶת מַעֲמָדוֹ וּמַלְכוּתוֹ.

מָשָׁל לְשׁוּעָל שֶׁרָצָה שֶׁיִּפְחֲדוּ מִמֶּנּוּ הָלַךְ וְלָבַשׁ אֶת פַּרְוָתוֹ שֶׁל הַנָּמֵר, וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת כְּמוֹ שֶׁל אַרְיֵה. פְּגָשׁוֹ הַדֹּב וּשְׁאָלוֹ, "מִי אַתָּה?" הֵשִׁיב הַשּׁוּעָל, "יֵשׁ לִי פַּרְוָה שֶׁל נָמֵר", "אֲבָל מִי אַתָּה?", שְׁאָלוֹ שׁוּב הַדֹּב, "יֵשׁ לִי קוֹל שֶׁל אַרְיֵה", כָּעַס הַדֹּב וְשָׁאַל בַּשְּׁלִישִׁית, "שָׁאַלְתִּי מִי אַתָּה? לֹא שָׁאַלְתִּי לְמָה אַתָּה מִתְחַפֵּשׂ?!" וְהַשּׁוּעָל עָנָה: "אָה, מִי אֲנִי? אֲנִי סְתָם שׁוּעָל..."

הַרְבֵּה פְּעָמִים אָדָם רוֹצֶה לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ חָשׁוּב וּמְיֻחָד, עַל יְדֵי רְכוּשׁ יֻקְרָתִי, בִּגּוּד מְפֹאָר אוֹ דְבָרִים חִיצוֹנִיִּים אֲחֵרִים אוּלָם אִם אֵינוֹ מְשַׁנֶּה אֶת פְּנִימִיּוּתוֹ - אֵין לְכָךְ עֵרֶךְ! הַחָכְמָה הִיא לְשַׁנּוֹת אֶת הַפְּנִימִיּוּת וּלְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגוֹת נַעֲלוֹת. מֵהֲלִיכוֹתָיו וְהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם נִכָּר עָלָיו אִם הוּא בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת וִירֵא שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת - גְּלוּיָה לַכֹּל.