האם מותר לטפס על עץ בשבת?

א. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים יָדְעוּ שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת אָדָם עוֹשֶׂה דְבָרִים בְּלִי לָשִׂים לֵב, וְלָכֵן הֵם תִּקְנוּ לָנוּ גְדֵרוֹת שֶׁיַּצִּילוּ אוֹתָנוּ מֵהַכִּשָּׁלוֹן. סְבִיב כָּל אִיסּוּר מֵהַתּוֹרָה יֶשְׁנָם גְּדֵרוֹת שֶׁל חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה בְּפִרְקֵי אָבוֹת: "וְעָשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה".

ב. אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ שֶׁאָסוּר מֵהַתּוֹרָה לִתְלֹשׁ עָנָף מֵעֵץ מִשּׁוּם מְלֶאכֶת "קוֹצֵר". מֵחֲמַת כָּךְ אָסְרוּ חֲכָמִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן, דְּהַיְנוּ לְטַפֵּס עָלָיו אוֹ לְהִשָּׁעֵן עָלָיו, לְהַנִּיחַ עָלָיו חֲפָצִים אוֹ לִטּוֹל מִמֶּנּוּ חֲפָצִים. מַדּוּעַ? שֶׁמָּא הָאָדָם יִתְלֹשׁ עָנָף אוֹ פְרִי מֵהָאִילָן תּוֹךְ כְּדֵי שִׁמּוּשׁ בּוֹ. וּנְפָרֵט מְעַט מֵהַדֻּגְמָאוֹת הַמְּצוּיוֹת.

ג. אֵין לְהִשָּׁעֵן עַל אִילָן בְּשַׁבָּת. אִם נִשְׁעָן הַרְבֵּה מֵחֲמַת שֶׁעָיֵף מְאֹד - אָסוּר אֲפִילוּ אִם הָאִילָן הוּא גָדוֹל וְחָזָק וְלֹא יִתְנַדְנֵד מֵחֲמַת הַהִישָׁעֲנוּת. אוּלָם אִם נִשְׁעָן מְעַט רַק בִּשְׁבִיל הַנּוֹחוּת - אִם הָאִילָן גָּדוֹל וְחָזָק וְלֹא מִתְנוֹעֵעַ מֵחֲמַת הַהִישָׁעֲנוּת - מֻתָּר. אֲבָל לִנְגּוֹעַ בְּאִילָן מִבְּלִי לְהִשָּׁעֵן עָלָיו - מֻתָּר.

ד. אָסוּר לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל עֵץ בְּשַׁבָּת. דָּבָר זֶה מָצוּי אֵצֶל הַיְּלָדִים שֶׁאוֹהֲבִים לַעֲשׂוֹת "מַחֲנֶה" בְרֹאשׁ הָעֵץ, אוֹ שֶׁלִּפְעָמִים כַּדּוּר אוֹ מִשְׂחָק אַחֵר נִתְלָה לָהֶם בֵּין עַנְפֵי הָאִילָן. בְּכָל הַמִּקְרִים הַלָּלוּ, יֵשׁ לְלַמְּדָם שֶׁאָסוּר בְּשׁוּם אֹפֶן לַעֲלוֹת עַל הָעֵץ. וַאֲפִילוּ אִם נִמְצֵאת שָׁם הַטַּלִּית שֶׁל שַׁבָּת אוֹ סֵפֶר קוֹדֶשׁ וְכַדּוֹמֶה - אָסוּר.

ה. מִי שֶׁעָלָה עַל עֵץ בְּשׁוֹגֵג, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁזֶּה אָסוּר - יֵשׁ לוֹמַר לוֹ שֶׁיֵּרֵד מִיָּד. וְאִם יָדַע שֶׁאָסוּר וְעָלָה בְמֵזִיד, אִם הֶחְלִיט לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה כְשֶׁהוּא עַל הָעֵץ וְשׁוֹאֵל מָה הַהֲלָכָה? עוֹנִים לוֹ: שֶׁחֲכָמִים קָנְסוּ אוֹתוֹ שֶׁאָסוּר לוֹ לָרֶדֶת מֵהָעֵץ וְעָלָיו לְהִשָּׁאֵר שָׁם עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת. כֵּן, זֶה אוּלַי מַצְחִיק, אֲבָל מָה שֶׁבָּטוּחַ, שֶׁהוּא יִזְכּוֹר כָּל חַיָּיו לֹא לְטַפֵּס עַל עֵצִים בְּשַׁבָּת.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - תְּצַוֶּה

"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד"

אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בְּהַשְׁקָפָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ עָצוּב, חָשׁוּךְ וּמְכֻבֶּה - זֶה רַק בִּגְלַל הִסְתַּכְּלוּתוֹ הַשְּׁלִילִית וְדִמְיוֹנוֹ הַמְּקֻלְקָל. אִם הָיָה מִסְתַּכֵּל עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל בְּחַיָּיו בֶּאֱמוּנָה, - הוּא הָיָה חָי בְּכֵּיף! וְנָבִיא סִפּוּר הַמַּמְחִישׁ זֹאת:

הָיָה זֶה בִּימוֹת הַחֹרֶף (שֶׁלֹּא הָיוּ קָרִים בִּמְיֻחָד), לְּאַחַר שֶׁכָּל חַבְרֵי הַחֶדֶר בַּפְּנִימִיָּה נָמוּ אֶת שְׁנָתָם, לְפֶתַע קָם אֶחָד וְאָמַר: "אֲנִי מִצְטַעֵר אֲבָל מַמָּשׁ קַר לִי", סָגַר אֶת הַחַלּוֹן וְחָזַר לְמִטָּתוֹ. לְאַחַר כַּמָּה דַקּוֹת קָם הַשֵּׁנִי וְאָמַר: "אֲנִי מַמָּשׁ מִצְטַעֵר אֲבָל חָנוּק פֹּה מְאֹד, אֲנִי חַיָּב קְצָת אֲוִיר!" וּפָתַח אֶת הַחַלּוֹן.

לְאַחַר כַּמָּה דַקּוֹת שׁוּב קָם הָרִאשׁוֹן וְאָמַר: "תִּסְלַח לִי, אֲבָל עַכְשָׁו חֹרֶף וַאֲנִי מַמָּשׁ קוֹפֵא!" וְשׁוּב סָגַר אֶת הַחַלּוֹן. לֹא עָבְרוּ כַמָּה דַקּוֹת וְשׁוּב קָם הַשֵּׁנִי וְאָמַר: "חֹרֶף אוֹ קַיִץ זֶה לֹא מְשַׁנֶּה, אֵין מִצְוָה לָמוּת בְּחֶנֶק", וּפָתַח אֶת הַחַלּוֹן.. וְשׁוּב הָרִאשׁוֹן סוֹגֵר.. לְאֶחָד מֵהֶם זֶה פָשׁוּט נִמְאַס וּבְכַעֲסוֹ תָפַס נַעַל שֶׁהָיְתָה לְצִדּוֹ וְהִשְׁלִיךְ לַכִּווּן שֶׁל הַחַלּוֹן: "בּוּם" חָזָק נִשְׁמַע!!! וְשִׁבְרֵי זְכוּכִיּוֹת עָפוּ לְכָל עֵבֶר..

חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה, כָּל אֶחָד שׁוֹכֵב בְּמִטָּתוֹ, זֶה שֶׁזָּרַק אֶת הַנַּעַל אוֹמֵר: "אָח! אֵיזֶה נָעִים.. סוֹף סוֹף קְצָת אֲוִיר.." וְהַשֵּׁנִי מַתְרִיס כְּנֶגְדּוֹ: "אֲנִי קוֹפֵא! בִּגְלָלְךָ אֲקַבֵּל דַּלֶּקֶת רֵאוֹת.." וְכָךְ כָּל הַלַּיְלָה כָל אֶחָד מְנַגֵּן אֶת טַעֲנוֹתָיו. וְהִנֵּה, הִפְצִיעַ הַבֹּקֶר, הַחֶדֶר הוּאָר וְ.. הֵם נִדְהֲמוּ לִרְאוֹת שֶׁהַמַּרְאָה שֶׁהָיְתָה לְיַד הַחַלּוֹן מְנֻפֶּצֶת לִרְסִיסִים, וְאִלּוּ הַחַלּוֹן... שָׁלֵם וְסָגוּר..

כֵּן, הַכֹּל דִּמְיוֹנוֹת! מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם מְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם הוּא תָמִיד רָגוּעַ וְשָׁלֵו, גַּם אִם הַמַּצָּב נִרְאָה "כָּתִית" הוּא יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה "לַמָּאוֹר"!

שַׁבָּת שָׁלוֹם.