מדוע חשוב שיהיה מלח על השולחן?

א. כָּתוּב בַּזֹּהַר חָדָשׁ מִדְרַשׁ רוּת כָּךְ: "אָמַר רַב הַמְנוֹנָא סַבָּא: שְׁתֵּי מִדּוֹת עוֹמְדוֹת עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם, אַחַת מִדַּת טוֹב, וְאַחַת מִדַּת רָע. כְּשֶׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ יָדָיו (בִּנְטִילַת יָדַיִם) וּמְבָרֵךְ - מִדַּת טוֹב אוֹמֶרֶת: "זֶהוּ שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה", וּמַנִּיחָה יָדֶיהָ עַל רֹאשׁוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ, "עַבְדִּי אַתָּה, עַבְדּוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם".

ב. לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר לֹא לְדַבֵּר בֵּין הַנְּטִילָה לְבִרְכַּת הַמּוֹצִיא, וְכָךְ נוֹהֲגִים רוֹב הָאֲנָשִׁים. אוּלָם, מִי שֶׁדִּבֵּר לְאַחַר שֶׁנָּטַל יָדָיו בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְמֵזִיד - אֵינוֹ חַיָּב לִטּוֹל שׁוּב אֶת יָדָיו, כִּי מֵעִקַּר הַדִּין אֵין בְּכָךְ אִסּוּר אֶלָּא זְהִירוּת בִּלְבַד. וְכֵן, הַנּוֹטֵל יָדָיו וְשָׁמַע בְּרָכָה מֵחֲבֵרוֹ - חַיָּב לַעֲנוֹת אַחֲרָיו "אָמֵן".

ג. אַחֲרֵי הַנְּטִילָה קוֹדֵם שֶׁיְנַגֵּב אֶת יָדָיו יְבָרֵךְ: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם", וְאָז יְנַגֵּב אֶת יָדָיו. וְאָסוּר לְבָרֵךְ תּוֹךְ כְּדֵי נִגּוּב, כִּי אֵין לַעֲשׂוֹת שׁוּם פְּעֻלָּה בִשְׁעַת הַבְּרָכָה.

ד. אִם נִגֵּב אֶת יָדָיו וְשָׁכַח לְבָרֵךְ - הִפְסִיד אֶת הַבְּרָכָה, וְאֵינוֹ חוֹזֵר לִטּוֹל שׁוּב, אֶלָּא יְבָרֵךְ עַל הַלֶּחֶם וְיֹאכַל.

ה. לִפְנֵי שֶׁיְּבָרֵךְ עַל הַלֶּחֶם - יְנַגֵּב אֶת יָדָיו הֵיטֵב שֶׁיִּהְיוּ יְבֵשׁוֹת לְגַמְרֵי. אוּלָם לֹא יְנַגְּבֵם בִּבְגָדָיו כִּי זֶה גוֹרֵם לְשִׁכְחָה, אֶלָּא יְנַגֵּב בְּמַגֶּבֶת, או בְּנִּיָר. וּכְשֶׁאֵין מַגֶּבֶת אוֹ נִיָר - יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ אַף בְמַכְשִׁיר יִבּוּשׁ.

ו. מִיָּד לְאַחַר שֶׁנָּטַל יָדָיו - לֹא יִתְעַכֵּב כְּלָל אֶלָּא יִזְדָּרֵז לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל הַלֶּחֶם. וְאִם כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יוֹשְׁבִים לִסְעֹד יָחַד, וְלוֹקֵחַ זְמַן עַד שֶׁכֻּלָּם נוֹטְלִים יָדַיִם - מֻתָּר לְהַמְתִּין.

ז. שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הָאָדָם דוֹמֶה לְמִזְבֵּחַ, וּמְכַפֵּר עַל הָאָדָם כְּמִזְבֵּחַ. עַל הַמִּזְבֵּחַ נֶאֱמַר: "עַל כָּל קָרְבָּנֶךָ תַּקְרִיב מֶלַח". וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר סוֹעֲדִים עִם לֶחֶם, יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה מֶלַח עַל הַשֻׁלְחָן, וּלְאַחַר בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא יִטְבֹּל אֶת הַלֶּחֶם בְּמֶלַח, וְדָּבָר זֶה מָגֵן עַל הָאָדָם מִן הַיִּסּוּרִים.

 * * *

שְׁלמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, יא', יב'):

"בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ" (א')

הַמִּשְׁנָה בְפִרְקֵי אָבוֹת מַזְהִירָה: "אַל תְּהִי בַּז לְכָל אָדָם", אָסוּר לְבַזּוֹת אַף אָדָם בָּעוֹלָם!! וְלֹא מְשַׁנֶּה מִיהוּ וּמָה הוּא עָשָׂה אוֹ אָמַר לְךָ, לְעוֹלָם אַל תְּבַזֶּה אֶת הַשֵּׁנִי. כִּי בֶּאֱמֶת מָה הָרֶוַח בָּזֶה שֶׁבִּזִּיתָ אוֹתוֹ? הַאִם תִּקַּנְתָּ אֶת הָעָוֶל שֶׁנִּגְרַם לְךָ? הַאִם לִמַּדְתָּ אוֹתוֹ שֶׁהוּא טוֹעֶה? הַאִם זֶה הוֹעִיל לְדָבָר כָּלְשֶׁהוּ? לֹא!! זֶה חֲסַר תּוֹעֶלֶת!  לָכֵן שְׁלמֹה הַמֶּלֶךְ אָמַר: בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב - מִי שֶׁמְּבַזֶּה אֶת חֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא חֲסַר לֵב! אֵין שׁוּם תו‍ֹעֶלֶת הַמִּסְתַּתֶּרֶת בְּמַּה שֶׁאַתָּה מְבַזֶּה אֶת הַשֵּׁנִי. וּמִי שֶׁשָּׂם לֵב לְמַעֲשָׂיו וּלְהִתְנַהֲגוּתוֹ - בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יְבַזֶּה לְעוֹלָם אֶת חֲבֵרוֹ.

מַמְשִׁיךְ שְׁלמֹה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר לָאָדָם הַמְבֻזֶּה: וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ - אִם אַתָּה אִישׁ נָבוֹן עָלֶיךָ לְהַחֲרִישׁ וְלֹא לַעֲנוֹת לְמִי שֶׁבִּזָּה אוֹתְךָ. וְיָדוּעַ מֵהַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכַּאֲשֶׁר מְבַזִּים אָדָם וּפוֹגְעִים בּוֹ וְשׁוֹפְכִים אֶת דָּמוֹ וְהוּא לֹא עוֹנֶה אֶלָּא מַחֲרִישׁ כְּמוֹ עֲצָתוֹ שֶׁל שְׁלמֹה הַמֶּלֶךְ, דָבָר זֶה נֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ הָרְגוּ אוֹתוֹ מַמָּשׁ, וְאִם נִגְזַר עָלָיו לָמוּת חָלִילָה - מִתְבַּטֵּל גְּזַר דִּינוֹ וְזוֹכֶה לְחַיִּים אֲרֻכִּים. עַד כְּדֵי כָּךְ מַעֲלַת הַבִּזָּיוֹן הִיא גְדוֹלָה שֶׁהָ'חָפֵץ חַיִּים' אָמַר שֶׁאִם הָיָה אֶפְשָׁר לָדַעַת מָתַי יַגִּיעַ הַבִּזָּיוֹן הָיָה רָאוּי לָלֶכֶת לַמִּקְוֶה לְהִתְכּוֹנֵן בִּקְדֻשָּׁה לְבוֹאוֹ כִּי מַעֲלָתוֹ גְדוֹלָה. וְהוֹסִיף וְאָמַר: אִם הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ אֶת מַעֲלַת הַבִּזָּיוֹן הָיָה מְשַׁלֵּם כֶּסֶף לַאֲנָשִׁים שֶׁיְּבַזּוּ אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁמֵהָרֶגַע שֶׁיּוֹדְעִים מֵהַבִּזָּיוֹן זֶה כְבָר לֹא בִזָּיוֹן...

אָמְנָם, אָנוּ לֹא מְבַקְּשִׁים וְלֹא מְחַפְּשִׂים בִּזְיוֹנוֹת, אַדְּרַבָּה אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים לְכַבֵּד אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, אֲבָל מָה לַעֲשׂוֹת שֶׁזֶּה חֵלֶק מֵהַחַיִּים, וְלִפְעָמִים מִשָּׁמַיִם מְגַלְגְּלִים לְךָ בִּזָּיוֹן כָּזֶה לְטוֹבָתְךָ. בְּעֶזְרַת ה', בַּיָּמִים הַבָּאִים נִכְתּוֹב כַּמָּה מִקְרִים עַל יְשׁוּעוֹת וְהַצָּלוֹת שֶׁהָיוּ לַאֲנָשִׁים בִּזְכוּת הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁקִּבְּלוּ. כְּדַאי לִשְׁמוֹעַ לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ!