דעות ובלוגים

"אני לא חוגג סילבסטר, אלא שנה חדשה" - האמנם?

מי היה סילבסטר, ממתי ה-1 בינואר הוא ראש השנה האזרחי, ולמה אי אפשר להפריד את החגיגות והזיקוקים מהמקורות האליליים והנוצריים שלהם?

| כ"ב טבת התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

1.  'סילבסטר' הוא הכינוי הנהוג בישראל לחגיגות ערב השנה האזרחית החדשה ב-31 בדצמבר. ברוב העולם המערבי, לעומת זאת, היום הזה ידוע פשוט כ'ערב השנה החדשה'. אז למה סילבסטר? כי בכנסייה הקתולית יום זה מוקדש לאחד האפיפיורים הראשונים ששמו היה – ניחשתם נכון – סילבסטר. לא הרבה ידוע עליו, אבל היסטוריונים נוטים להניח שהוא זה שעמד מאחורי צעדים אנטישמיים מסוימים של הכנסייה הקתולית, כמו שידול הקיסר קונסטנטינוס (שהתנצר בהשפעתו) לאסור על יהודים לגור בירושלים. למה בישראל משתמשים דווקא בשם הנוצרי כל כך? כי חגיגות סילבסטר, למרבה הצער, התקיימו כאן עוד בימי המנדט הבריטי, כאשר רוב אזרחי היישוב היהודי בארץ הגיעו ממדינות בעלות אוכלוסייה קתולית גדולה בהן היה נהוג השם הזה – גרמניה, צ'כיה, הונגריה, וכדומה.

2. תחילת השנה החדשה באחד בינואר מקורה במסורת רומאית אלילית. לוח השנה הגרגוריאני המקובל היום מבוסס על הלוח היוליאני  - לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי האימפריה הרומית בשנת 45 לפני ספירת הנוצרים. ארבעה מתוך שנים עשר חודשים בלוח הזה (ינואר, מרץ, מאי ויוני) קרואים על שם אלילים רומאיים.  הראשון בינואר היה לפיכך במשך מאות שנים חגה פגאנית – הרומאים הקדישו את היום הזה לאליל יאנוס, שבמיתולוגיה שלהם היה ממונה על שערים, פתחים והתחלות. בניסיון לנתק את יום תחילת השנה מהמשמעויות הפגאניות שלה, הכנסייה הנוצרית הוסיפה לו שלל משמעויות: מיום שחולק כבוד למריה אם ישו ועד יום חגיגות ברית המילה של ישו התינוק.

3.  תחילת השנה האזרחית כנראה מוזכרת כבר במשנה כחג גויי מובהק: במסכת עבודה זרה פרק א' מונה המשנה את חגי הנוכרים: "ואלו אידיהן [=חגיהם] של גוים: קלנדא, וסטרנורא, וקרטסים, ויום גנוסיא [=הכתרה] של מלכים, ויום הלידה, ויום המיתה, דברי רבי מאיר." 'קלנדא', שצליל שמו מזכיר את המילה 'קלנדר' (לוח), מתייחס ל-1 בינואר. כפי שמפרש רבינו עובדיה מברטנורא: "שמונה ימים אחר תקופת טבת". ה-1 בינואר, כידוע, חל 8 ימים אחרי חגיגות הכריסטמס ב-25 בדצמבר, וכנראה שלכך מכוון רבינו עובדיה בדבריו.

4.  בגלל המשמעויות הנוצריות והפגאניות שקשורות לסילבסטר, יהודים בארצות שבהן הוא נחגג נהגו לא רק שלא לחגוג אותו – אלא אף לא ללמוד תורה או לעסוק בדברים שבקדושה (בחסידויות רבות נוהגים עד היום להקדיש את הלילה הזה למשחקי שחמט). ויש עוד סיבה שבגללה לא יצאו לבתי המדרש ללמוד בלילה הזה – השכנים הגויים השיכורים נהגו לא פעם ליזום פוגרומים ביהודים כשעשוע לחג.

5.  במשך דורות ארוכים, ערב השנה החדשה והשנה החדשה בלוח האזרחי (31 בדצמבר וה-1 בינואר) היו תאריכים שהוקדשו להתנכלות ליהודים: שריפת ספרי קודש ובתי כנסיות, עינוי פומבי של יהודים, וכמובן – רציחות. האפיפיורים של ימי הביניים והרנסנס אהבו גם להכריז גזירות על היהודים בתאריכים הללו. ביום שנה החדשה של 1577, למשל, האפיפיור גזר על יהודי רומא להאזין מידי ליל שבת אחרי התפילה לדרשה של מטיף נוצרי – המתחמק מנוכחות עונשו מוות. ביום השנה החדה של 1581, אותו אפיפיור שלח את חייליו להחרים את כל ספרי הקודש של הקהילה היהודית ברומא. ואלו רק שתי דוגמאות בהיסטוריה ארוכה של התנכלויות-לרגל-השנה-החדשה.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (89 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים