היום לפני – י"א בטבת: רבי שלמה איגר

רבי שלמה איגר נולד בשנת התקמ"ז לרבי עקיבא ולרבנית קליקל איגר בעיר ליסא שבפולין. רבי שלמה למד בישיבה של אביו, נחשב ל"עילוי" בתורה, ולבחיר תלמידי הישיבה. בשנת התקס"א נשא את בתו של רבי ישראל הירשזון מורשה, ועבר לורשה שם התגורר במשך 35 שנה.

במהלך המרד הפולני מול השלטון הרוסי בשנת התקצ"א איבד את כל רכושו, ונאלץ לקבל על עצמו את משרת הרבנות בעיר קאליש כדי לפרנס את ביתו. בשנת הת"ר שנתיים לאחר פטירת אביו רבי עקיבא איגר אשר שימש כרב קהילת פוזנן, התמנה לראש הקהילה ונחשב לממשיך דרכו של אביו. רבי שלמה איגר נפטר בי"א בטבת התרי"ב, ונקבר בפוזנא.

אביו, רבי עקיבא איגר כיבד והעריך את בנו רבי שלמה ואת תורתו מאוד. לאחר שאנשים שונים שתמכו בדפוס סלאוויטא על הגמרא שגו ופרסמו ברבים, כי אין לסמוך על ההיתר של רבי עקיבא איגר לדפוס וילנא על הגמרא, בטענה כי מפני גילו המופלג של רבי עקיבא איגר שמעל שבעים, הוא נחשב לזקן ובא בימים, וכל מעשיו מוטים לכאורה על פי רצון בנו רבי שלמה איגר.

רבי עקיבא איגר זעם על כך שביזו את בנו רבי שלמה שהיה תלמיד חכם עצום ואת תורתו בטענה שהיטה את לבבו, וכתב מכתב חריף נגד המבזים:

"מאוד הומה ליבי על העזות והחוצפה האלו, ודבריהם דברי נאצה הם, על בני הגאון נר"ו שהטה את לבבי. אינני מוחל להם כלל וכלל, כי על ביזיון התורה אי אפשר למחול".