שירה יהודית
נועה גבסו / דקה מאש
שיר זה נכתב מול נרות החנוכה: "דקות דוממות. שלושים הן / ותרצד בהן שלהבת / גם השוגים בפחד, עשרה טפחים מתחת - ונלחמים לגעת באור / הנושאים עין דומעת, תובעת - גם הם רוצים להיות חלק מהאור"
- נועה גבסו
- ד' טבת התשע"ו
דקה מאש / נועה גבסו
(על חצי שעה מול נרות חנוכה)
(על חצי שעה מול נרות חנוכה)
דקות דוממות
שלושים הן.
ותרצד בהן שלהבת.
גם השוגים בפחד
עשרה טפחים מתחת,
ונלחמים לגעת באור...
הנושאים עין דומעת,
תובעת,
גם הם רוצים להיות חלק מהאור.
שלושים דקות
של פשר.
לא עוד ניצוץ מלאכותי.
כזה הלוחש,
לכל מבקש,
כי גם הוא שייך,
כי גם לו מגיע
ניצחון אמיתי.
ובלהט החרב,
לוחשת שם אש -
מה לי ולאלוקי ישראל?
כתוב לך יהודי,
כי באש לבנה על ממלכת השחור,
נאמר כי
ישראל - לי הוא.
בני,
יקירי.
הבכור.
דקות
מהנס הזה,
להעיז לחלום
על היום -
בו יאר ד' פניו
ויחיש פעמיו,
להוריד באש
מקדש לאוהביו.
ערכה: שירה כהן